"למרבה הצער, העם האמריקני רוצה לראות אותנו חוזרים הביתה". את המשפט הזה ניפק בשיחה עם כתבים הנשיא דונלד טראמפ ב-6 באפריל, במקביל להצהרה ולפיה הצעת איראן אז במשא ומתן אינה מספקת – יממה לפני שהודיע במפתיע כי היא כן יכולה להוות בסיס למשא ומתן, וכי לפיכך הוא מכריז על הפסקת אש במלחמה למשך שבועיים, שבהמשך הוארכה בלי דדליין חדש.
טראמפ בתגובה להצעה האיראנית החדשה: "לא מרוצה ממנה"
(צילום: מתוך X)
מאז המשא ומתן נגרר בלי שום התקדמות, טראמפ הטיל מצור ימי כדי ללחוץ על טהרן כלכלית – אבל גם הודה שאולי בכלל לא ניתן להגיע להסכם. הוא אמנם שומר כל העת על האפשרות של חידוש המלחמה, אבל לא נראה כמי שממהר לחדש את התקיפות. "האם אנחנו רוצים להפציץ אותם לכל הרוחות ולגמור אותם? או האם אנחנו רוצים לנסות ולעשות הסכם? אלו האפשרויות", הוא אמר ביום שישי, אחרי שהצהיר כי אינו מרוצה מההצעה האיראנית החדשה שהוגשה – ומיד הוסיף כי העדיפות מבחינתו היא לא לחדש את התקיפות: "אני מעדיף שלא, על בסיס אנושי אני מעדיף שלא".
לצד השאלה האם תקיפות, קשות ככל שיהיו, יצליחו בכלל להכניע את איראן ולגרום לה להתפשר במשא ומתן – סוגיה מרכזית שגורם בבית הלבן הודה כי מעסיקה את הנשיא היא הפוליטית-פנימית, כשברקע הסקרים המעידים על התנגדות גדולה בציבור האמריקני למלחמה, ועל שפל בפופולריות של טראמפ. גורם בבית הלבן אמר ביום שלישי האחרון לרויטרס – במסגרת דיווח שלה ולפיו בכירים בממשל ביקשו מהמודיעין האמריקני לבחון כיצד תגיב איראן אם טראמפ פשוט יכריז על ניצחון וייסוג מהסכסוך – כי הלחץ הפנימי שמופעל על הנשיא לסיים את המלחמה הוא "עצום". באותו דיווח הודגש כי אין איתות שטראמפ אכן יפעל בדרך הזו, כשהנשיא עצמו מצהיר כל העת כי לא יסכים לשום הסכם שלא יביא לפירוק תוכנית הגרעין האיראנית, אבל הוא מהווה עדות נוספת להשפעה שיש ללחץ בתוך ארה"ב על הנשיא בכל הנוגע להליך קבלת ההחלטות שלו מול איראן.
הסקרים בארה"ב הראו כבר מההתחלה שהציבור האמריקני מתנגד ברובו הגדול להחלטת טראמפ לפתוח במלחמה – החלטה שעוררה תסכול גם בקרב חלקים ממחנה ה-MAGA של תומכיו, והנשיא אף התעמת מאז עם כמה משפיענים ופעילים בולטים שנחשבו עד אז לתומכיו הנאמנים. ההתנגדות למלחמה רק גברה בצל הזינוק במחירי הנפט שחולל המשבר במצר הורמוז – שנמשך גם אחרי הפסקת האש – כשכעת מחירי הבנזין בתחנות הדלק בארה"ב עומדים על ממוצע של 4.3 דולר לגלון (יחידה השווה ל-3.78 ליטר) – המחיר הגבוה ביותר שם מאז יולי 2022.
6 צפייה בגלריה
מחירי הדלק בארה"ב זינקו, בקליפורניה הם כבר הגיעו ליותר מ-6 דולר לגלון אחד
(צילום: Patrick T. Fallon / AFP)
האמריקני הממוצע משלם כעת 1.32 דולר יותר על כל גלון בנזין ביחס למחיר שהיה לפני תחילת המלחמה, וסקר שפורסם בסוף השבוע על ידי "וושינגטון פוסט" ו-ABC מצא כי ארבעה מתוך כל עשרה אמריקנים נאלצים לנסוע פחות או לצמצם הוצאות, ושלושה מתוך כל עשרה שינו את תוכניות החופשה או הנסיעות שלהם. 40% אמרו בסקר כי מצבם הכלכלי פחות טוב ביחס למצבם כשטראמפ חזר לבית הלבן בתחילת השנה שעברה, זינוק ביחס ל-33% שאמרו זאת בסקר קודם שפורסם בפברואר.
לפי הסקר 61% מהאמריקנים סבורים שההחלטה לפתוח במלחמה עם איראן הייתה טעות – ורק 19% מהנשאלים אמרו כי המלחמה הייתה מוצלחת. כמובן שבפילוח לפי מפלגה הנתונים משתנים משמעותית, אבל גם בקרב הנשאלים שהזדהו כרפובליקנים הנתונים בסקר אינם מזהירים במיוחד מבחינת טראמפ: 79% מהם חשבו שההחלטה לפתוח במלחמה הייתה נכונה, ו-46% שהיא הייתה מוצלחת (עוד 46% מהם אמרו שמוקדם מדי לקבוע). בקרב הדמוקרטים 91% חשבו שהמלחמה הייתה טעות, ו-67% שהיא התבררה ככישלון. נשאלים שמגדירים עצמם עצמאים אך נוטים למפלגה הרפובליקנית היו מפוצלים: 52% מהם חשבו שהכניסה למלחמה הייתה נכונה, ו-46% חשבו שהיא הייתה טעות.
גם ב-MAGA לא כולם התלהבו מהאיום "להשמיד ציוויליזציה"
ב"וושינגטון פוסט" הדגישו כי הנתון הכללי של האמריקנים המתנגדים למלחמה לפי הסקר דומה מאוד לחוסר הפופולריות של המלחמות בעיראק ובווייטנאם – כשאלו כבר היו בשיאן, ואלפי חיילים נהרגו בהן, לעומת המצב הנוכחי שבו מדובר במלחמה שהחלה רק לפני כחודשיים, ונהרגו בה "רק" 13 חיילים אמריקנים. באפריל 2006, אחרי שכבר 2,402 חיילים אמריקנים נהרגו בעיראק, סקר שפרסמו גם אז "וושינגטון פוסט" ו-ABC הראה ש-59% מהאמריקנים חשבו שהמלחמה ההיא הייתה טעות, וב-1971, אחרי שיותר מ-50,000 אמריקנים נהרגו בווייטנאם, סקר של מכון "גאלופ" הראה ש-61% חשבו שאותה מלחמה הייתה טעות.
בנתון מעניין נוסף בסקר הנוכחי 76% מהנשאלים אמרו שהייתה להם "תגובה שלילית" לפוסט הדרמטי של טראמפ מ-7 באפריל, שבו איים כי "ציוויליזציה שלמה תמות הלילה", אם איראן לא תעשה הסכם עם ארה"ב. רק ל-21% הייתה תגובה חיובית לפוסט הזה, ובקרב הרפובליקנים שמזדהים כאנשי מחנה ה-MAGA של הנשיא 57% אמרו שהייתה להם תגובה חיובית. בקרב רפובליקנים שאינם מזדהים כ-MAGA ל-79% הייתה תגובה שלילית לפוסט.
רק 8% מכלל הנשאלים בסקר אמרו שיש להם "ביטחון רב" שגם אם יושג הסכם לסיום המלחמה הוא ימנע מאיראן לפתח נשק גרעיני. 46% מהנשאלים אמרו שפעולותיו של טראמפ אינן תואמות להבטחות הבחירות שלו – שאחת מהן הייתה לא לפתוח מלחמות חדשות – ורק 21% חשבו שכן. בקרב רפובליקנים, 48% חשבו שפעולותיו של טראמפ תואמות את הבטחות הקמפיין, ורק 20% חשבו שלא, בעוד 32% אמרו שאינם בטוחים.
הסקר הזה פורסם שלושה ימים אחרי הסקר של רויטרס, שמצא כי שיעור התמיכה בנשיא עומד על 34% – הנתון הנמוך ביותר בכהונתו השנייה (בסקרים של רויטרס ומכון איפסוס), וצניחה של 2% ביחס לסקר קודם שפרסמה סוכנות הידיעות בשבוע שלפני כן. הנשיא עדיין לא הגיע לשפל שנרשם בסקרי רויטרס בכהונתו הראשונה, שעמד על 33%. עם כניסתו לבית הלבן בינואר 2025, הפופולריות שלו עמדה על 47%. בסקר הנוכחי, רק 22% הביעו שביעות רצון מתפקודו של טראמפ בנוגע ליוקר המחיה, ירידה מ-25% שחשבו כך בסקר הקודם. בקרב רפובליקנים, 52% הביעו שביעות רצון מתפקוד הנשיא בנוגע ליוקר המחיה, מול 41% שהביעו אי-שביעות רצון, ובקרב עצמאים 71% הביעו אי-שביעות רצון. הסקר מצא כי רק 34% תומכים במלחמה עם איראן, ירידה של 2% ביחס לסקר הקודם באמצע אפריל. בסקר רויטרס מאמצע מרץ, בעיצומה של המלחמה, 38% תמכו בה.
הסקר של רויטרס נערך בין 24 ל-27 באפריל והשתתפו בו 1,269 אמריקנים. טווח טעות הדגימה שלו עומד על 3%. הסקר של "וושינגטון פוסט" ו-ABC נערך בין 24 ל-28 באפריל, והשתתפו בו 2,560 אמריקנים. טעות הדגימה עומדת בו על 2%.
6 צפייה בגלריה
הרפובליקנים חוששים שיאבדו את השליטה לא רק בבית הנבחרים, אלא גם בסנאט. בניין הקפיטול בוושינגטון
(צילום: Anna Moneymaker / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
לסקרים הללו מצטרף החשש של הרפובליקנים לקראת הבחירות לקונגרס ב-3 בנובמבר, שייערכו במסגרת מה שמכונה "בחירות האמצע" – הבחירות שמתקיימות אחת לארבע שנים באמצע כהונתו של נשיא מכהן, ונתפסות במידה רבה כמשאל עם על תפקודו. במסגרת הבחירות יעמדו לבחירה מחדש כל 435 המושבים בבית הנבחרים, הבית התחתון של הקונגרס, שחבריו נבחרים לכהונה של שנתיים; ושליש מ-100 המושבים בסנאט, שחבריו נבחרים לכהונה בת שש שנים. כיום מחזיקים הרפובליקנים ברוב דחוק של 6 מושבים מול הדמוקרטים בבית הנבחרים – 218 מול 212 (5 מושבים אינם מאוישים כרגע), ובסנאט יש להם רוב של 53 מושבים מול 47.
ב"פוליטיקו" דווח ביום חמישי כי בכירים במפלגה הרפובליקנית חוששים יותר ויותר מהתרחיש הגרוע ביותר מבחינתם: אובדן השליטה לא רק בבית הנבחרים, שם סיכויי הדמוקרטים להשיג רוב נחשבים לגבוהים, אלא גם בסנאט. באתר החדשות האמריקני חשפו מזכר שנכתב על ידי ה-Super PAC (גוף לגיוס תרומות גדולות) הרפובליקני Americans for Prosperity Action, שבו הזהירו כי מסקרים פנימיים במדינות שבהן ייערכו מרוצים קריטיים סביב השליטה על הסנאט עולה שהרוב הרפובליקני בו נמצא בסכנה. "שיחות של אחד-על-אחד עם בוחרים מראות שלראשונה, הדמוקרטים זוכים לאמון רב יותר סביב הכלכלה והאינפלציה", נכתב עוד באותו מזכר.
ההסבר של טראמפ, והתומך שסובל: "לא להאשים אדם אחד"
בתגובה לסקר האחרון של "וושינגטון פוסט" ו-ABC, הבית הלבן מסר כי טראמפ לא מקבל את החלטותיו על פי סקרי דעת קהל. "מה שהכי חשוב לעם האמריקני הוא שיהיה לו מפקד עליון שנוקט בפעולה נחרצת כדי לחסל איומים ולשמור על ביטחונם, וזה בדיוק מה שהנשיא טראמפ עשה במבצע המוצלח 'זעם אפי'", אמר דובר הבית הלבן דייוויס אינגל. "הנשיא טראמפ ניהל את קמפיין הבחירות שלו בגאווה על בסיס הבטחתו למנוע מהמשטר האיראני את היכולת לפתח נשק גרעיני, והוא קיים את הבטחתו. הנשיא לא מקבל את ההחלטות החשובות הללו בנוגע לביטחון הלאומי על סמך סקרי דעת קהל משתנים, אלא על סמך מה שיהיה הכי טוב עבור העם האמריקני".
6 צפייה בגלריה
טראמפ בעצרת בסוף השבוע בפלורידה. הוא בטוח שזה נזק זמני: "לא מקבל החלטות לפי סקרים"
(צילום: REUTERS/Nathan Howard)
טראמפ עצמו הודה כי הוא מודע לנזק הפוליטי שמחוללת המלחמה לו ולרפובליקנים, אבל אותת שהוא רואה בכך נזק זמני בלבד, וכי השלמת היעד של סילוק האיום האיראני מצדיק אותו. "כשהגענו ל-50,000 במדד הדאו ג'ונס ול-7,000 במדד ה-S&P, אמרתי לעצמי: 'אנחנו חייבים לעשות משהו בקשר לאיראן'", אמר הנשיא לכתבים בחדר הסגלגל ביום חמישי. "ושנאתי לעשות את זה לאנשים שלי... ואז אמרתי (למנהל המועצה הלאומית לכלכלה, קווין האסט): 'סליחה על זה, קווין, אבל אנחנו חייבים, אנחנו חייבים לכבות שריפה'. והשריפה מתרחשת במדינה המקסימה איראן, והם רוצים שיהיה להם נשק גרעיני".
בקליפורניה הזינוק במחירי הדלק מורגש במיוחד, ושם עולה כעת גלון אחד יותר מ-6 דולר. רוס תומאס, צעיר בן 28 מלוס אנג'לס, סיפר לסוכנות הידיעות AFP כי שילם בתחנת דלק על מיכל מלא 130 דולר – 30 יותר ביחס לסכום ששילם לפני המלחמה. "אני כועס על המחיר, אבל אני אפילו כועס יותר על הסיבה שהוא כל כך גבוה", הוא אמר. "לא היה שום צורך במלחמה הזו. זה בדיוק כמו כשפלשנו לעיראק, לא היו שום כלי נשק להשמדה המונית. טראמפ הוא אידיוט, וזה הכול".
בסוכנות הידיעות לא ציינו במי הוא תומך פוליטית, אבל שוחחו גם עם תושב נוסף בלוס אנג'לס בשם דייוויד צ'אבס שאמר שהצביע לטראמפ. "זה לא נחמד, אנחנו לא רוצים לשלם יותר על דלק", אמר צ'אבס, צלם במקצועו, ששוחח עם צוות AFP כשתידלק את המיני-ואן שלו בסניף של רשת קוסטקו, שבה בדרך כלל מחירים זולים יותר. לצד זאת, הוא הוסיף: "אנחנו לא יודעים מה קורה בדלתיים סגורות. קל מאוד להאשים אדם אחד בכל הבעיות".
