שר ההגנה של בריטניה ג'ון הילי הודיע בצהריים (יום ה') בצעד דרמטי ובלתי-צפוי כי הוא מתפטר מתפקידו בשל חוסר נכונותה של הממשלה להשקיע די כסף בתקציב הביטחון, בזמן שהאיום הביטחוני על בריטניה רק גדל. במכתב ההתפטרות ששלח לראש הממשלה קיר סטרמר האשים אותו הילי ישירות כי "לא הצליח" להקצאות את המימון הדרוש למערכת הביטחון. עזיבתו הפתאומית צפויה להגביר עוד יותר את הטלטלה סביב סטרמר, שמתמודד בשבועות האחרונים ממילא עם מרידה הולכת וגוברת מבית ועם קריאות להדחתו.
4 צפייה בגלריה
סטרמר והשר המתפטר הילי. "לא נותרה לי שום ברירה"
(צילום: AP, CHIP SOMODEVILLA / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP, Toby Melville/Pool Photo via AP, AP Photo/Dmitry Serebryakov)
במכתב ההתפטרות לסטרמר, שאותו פרסם הילי בחשבון שלו ברשת X, האשים שר ההגנה המתפטר את ראש הממשלה כי לא הצליח להביא להקצאת המשאבים הממשלתיים הדרושים כדי להגן על המדינה, וכי תוכנית ההשקעות הביטחוניות של הממשלה "נופלת בהרבה ממה שדרוש בתקופה מסוכנת זו". הילי כתב לסטרמר: "אתה לא הצלחת, ומשרד האוצר לא היה מוכן, להקצות את המשאבים שהאומה צריכה כדי להגן על המדינה בעת הזו של איומים גוברים. לא נותרה לי כעת שום ברירה אלא להגיש את התפטרותי כשר ההגנה שלך".
התפטרותו של הילי באה אחרי חודשים של שיחות בין משרדי ההגנה והאוצר של בריטניה על האופן שבו ניתן לעמוד בצורך ההולך וגובר להגדיל את ההוצאות הביטחוניות, מה שהוביל לעיכוב בתוכנית ההשקעות הביטחוניות של בריטניה מאז השנה שעברה. העיכוב עורר את זעמה של מערכת הביטחון הבריטית, הטוענת כי הוא אינו מאפשר לה להשקיע בתוכניות ארוכות טווח, וכל זאת דווקא בתקופה של תמורות גאופוליטיות דרמטיות ובשעה שארה"ב נעשית פחות ופחות מחויבת להגנה על אירופה. בריטניה מרגישה מאוימת במיוחד על-ידי רוסיה, שהפלישות שלה למים הטריטוריאליים הבריטיים נעשו בשנים האחרונות תכופות.
4 צפייה בגלריה
ג'ון הילי מבקר חיילים בריטים המוצבים במסגרת כוח נאט"ו באסטוניה, בחודש שעבר
(צילום: Leon Neal/Getty Images)
הילי כיהן כשר ההגנה של בריטניה מאז הקמת ממשלת הלייבור ביולי 2024, והוא נחשב שר רציני ובעל יכולות. סטרמר הבטיח אמנם להגדיל את תקציב הביטחון ל-2.5% מהתמ"ג עד 2027 וב-3% עד 2034, אבל רבים במערכת הביטחון הבריטית אומרים כי הגידול הזה אינו מהיר מספיק. התפטרותו של הילי חושפת כמה עמוק המשבר בלב הממשלה סביב השאלה כיצד להגדיל את ההשקעה בביטחון מבלי לגרוע כספים שאמורים להיות מוקצים למימוש הבטחות אחרות של סטרמר.
סטריטינג וברנהאם מתחממים: סטרמר יאבד את הכיסא?
אף שהתפטרותו של הילי נעשתה על פניו מסיבות מקצועיות לחלוטין, קשה להתעלם מהעובדה שהיא מצטרפת למרד הפנימי שמתנהל לאחרונה נגד סטרמר בלייבור ושמאיים על עתיד כהונתו. המרד פרץ בתחילת החודש שעבר בעקבות ההפסד הצורב של המפלגה בבחירות המקומיות באנגליה, בוויילס ובסקוטלנד – בחירות שנתפסו כמשאל עם על כהונתו של סטרמר, שנבחר רק לפני פחות משנתיים אבל כעת הפופולריות שלו נמצאת בשפל בעקבות שורה ארוכה של טעויות שעשה. התבוסה בבחירות המקומיות נתפסה בעיני רבים בלייבור כנורת אזהרה לקראת הבחירות הכלליות הבאות, שהסקרים חוזים בהן ניצחון למפלגת הימין הפופוליסטי UK Reform של נייג'ל פראג', שחרתה על דגלה את המאבק בהגירה הלא-חוקית.
המרד בלייבור התלקח אחרי שעוד קודם לכן החלו רבים במפלגה להטיל ספק בשיקול דעתו של סטרמר, בעקבות החשיפה שהוא החליט למנות את פיטר מנדלסון, חבר קרוב של איל ההון הפדופיל ג'פרי אפשטיין, לשגריר בריטניה בוושינגטון, אף שידע שהתקיימו ביניהם קשרי ידידות. זמן לא רב אחר כך, כשנחשף עומק הקשרים, נאלץ סטרמר לפטר את מנדלסון, ולימים התברר גם כי בימיו כשר נהג השגריר המפוטר להדליף לאפשטיין מידע כלכלי פנימי של ממשלת בריטניה.
לפחות 90 מחוקקים מבין 403 חברי הפרלמנט של הלייבור קראו כבר בחודש שעבר לסטרמר להתפטר כדי לאפשר למנהיג חדש מתוך המפלגה להוביל רפורמות שאולי יצילו את הלייבור בבחירות הבאות. בין המתפטרים היה גם שר הבריאות ווס סטריטינג, שהכריז כי אין לו עוד אמון בהנהגה של סטרמר וכי הוא מתכוון להתמודד על הנהגת המפלגה אם ייערכו בחירות פנימיות. המנצח בבחירות כאלה יהפוך אוטומטית אוטומטית לראש הממשלה, בשל הרוב המוחלט שממנו נהנית הלייבור בפרלמנט.
סטרמר ניסה בשבועות האחרונים לסכל את המרד נגדו, והזהיר שפתיחה בפריימריז להחלפתו תדרדר את המפלגה לכאוס ותפגע אנושות במעמדה הציבורי וביכולתה לנהל את ענייני המדינה. אם אכן ייפתחו פריימריז על הנהגת הלייבור, שלל בכירים שוקלים להצטרף למרוץ – תרחיש שבתקשורת הבריטית יש המתארים כ"מלחמת אזרחים" של הכול בכול. עם זאת עד כה איש מהם לא נקט את הצעד רשמי של הכרזה על פריימריז, ולשם כך עומדת בפניהם משוכה גדולה: לפי כללי המפלגה, מועמד שמעוניין לפתוח בהליך שכזה זקוק לתמיכתם של חמישית מחברי הסיעה, כלומר 81 מחוקקים, ואף שמספר גבוה יותר של חברי לייבור קראו לסטרמר לפרוש – הם מפוצלים בין מחנות שונים.
4 צפייה בגלריה
סטרמר והטוענים לכתר סטריטינג (מימין) וברנהאם (משמאל)
(צילום: Tom Nicholson/Pool via REUTERS, AP Photo/Alastair Grant, Leon Neal/Getty Images)
סטרמר אמנם אתגר את יריביו לנסות לפתוח נגדו בהליך הדחה, אבל כמה כלי תקשורת דיווחו בחודש שעבר שבשיחות פרטיות הוא נשמע אחרת. ב"טיימס" הלונדוני דווח כי סטרמר שוקל כעת ברצינות להודיע על "לוח זמנים" לפרישה, וזועם על "הבגידה" שהוא חש מצד שרי הקבינט שלו, שרבים מהם לא רק שלא יצאו להגנתו אלא לפי הדיווחים קראו לו לפרוש. אחד השרים, ששוחח בעילום שם עם העיתון, אמר: "הקונצנזוס בקבינט הוא שסטרמר חייב ללכת – זו רק שאלה של מתי ואיך. הבחירות המקומיות הראו שהוא איבד את המדינה". גם ב"טלגרף" דווח שסטרמר שוקל לפרוש, אבל לא באופן מיידי, ושר אחד שתואר כ"נאמן" לראש הממשלה אמר כי בשיחות פרטיות הוא נשמע הרבה פחות נחרץ ביחס להצהרותיו הפומביות. לדבריו, סטרמר שומר "על כל האופציות פתוחות", ובוחן כעת מהי הדרך הטובה ביותר הלאה – מתוך מטרה לשמור על יציבותה של בריטניה, בתקופה רגישה מבחינה בינלאומית.
לסטרמר שני יריבים מרכזיים שמבקשים להחליפו בהנהגת הלייבור והממשלה. הראשון הוא כאמור שר הבריאות המתפטר ווס סטריטינג, שהודיע רשמית כי אם ייפתחו פריימריז הוא יתמודד בהם. המועמד השני, והפופולרי ביותר מבין בכירי הלייבור, הוא ראש העיר מנצ'סטר רבתי אנדי ברנהאם, שמכהן בתפקיד כמעט עשור, מאז 2017, ובתקשורת הבריטית זכה לכינוי "המלך מהצפון" – כביטוי ליכולתו בעבר להתעמת בהצלחה עם הממשלה בלונדון ולייצג את האינטרסים של תושבי צפון אנגליה.
