אולפן ynet: קורבנות הטרור של האינתיפאדה השנייה
(צילום: משי בן עמי)
גל טרור חדש בשבוע האחרון גבה את חייהם של 11 ישראלים, 20 שנה אחרי האינתיפאדה השנייה. בימים אלה נזכרים רבים בימים ההם, אם כי התקופה הנוכחית עדיין לא הגיעה לממדי הזוועה של תחילת שנות ה-2000. שלושה קורבנות טרור - כל אחד בדרכו - סיפרו לאולפן ynet על הטראומה שהם סוחבים מאז הפיגועים ששינו את חייהם - כולם התרחשו במהלך האינתיפאדה השנייה.
"קשה לי בימים האלה. זו תקופה קשה מאוד, של כאב וזעם", סיפר גבי זאדה, שנפצע באורח אנוש בפיגוע בסניף הליכוד בבית שאן ב-2002, שגבה את חייהם של שישה בני אדם. "קשה לי להביע על מי הזעם שלי, אבל בעיקר על אי היכולת לשלוט במה שקורה במדינה. זה מחזיר אותי 20 שנה אחורה לכאב ולפציעה הקשה. כרגע אני כמו במחתרת, לא מתבייש לומר את זה - כמה שפחות לצאת מהבית. אני מקווה שההנהגה גם תיקח שליטה על המצב, יש לנו כוחות מעולים ושב"כ מעולה שיודע לעשות את עבודתו נאמנה".
"הפציעה שלי לא רק פיזית, אלא גם נפשית. הפציעה הנפשית מאוד קשה", סיפר. זה היה רימון ולאחר מכן ירי מסיבי, חטפתי כדור בין העיניים ועוד ארבעה כדורים בכל הגוף. נפצעתי אנושות ושלוש שנים הייתי בבית חולים. ברור שהנפש נפגעה קשה, אבל עם טיפולים, עזרה של המשפחה התומכת, אישה, ילדים, ההורים, האחים והחברים - מנסים להתגבר על הפחד למרות שזה לא קל, כי החיים חייבים להימשך. אי אפשר לעצור את החיים. זו המדינה שלנו ואנו אוהבים אותה, אבל הימים האלה נותנים לי פלאשבק למה שהיה. לראות רימון מתפוצץ, את המחבל יורה עליי. זה ממש פלאשבק. אני מקווה שגם זה יעבור".
יותם מרדכי חממי, שאביו עמירם היה עובד בכיר במלון "פארק" בנתניה ונרצח בפיגוע ביחד עם עוד 29 ישראלים בליל הסדר ב-2002, אמר שלדעתו גל הטרור רק יתרחב. "לדעתי אנחנו נמצאים באיזשהו גל מסוים, שלא צריך להיות חכם גדול בשביל להבין שהוא עולה ומתקרב. חצי שנה לפני הפיגוע במלון היה פיגוע בדולפינריום, ואז ישראל לא יצאה למבצע ומשכה את זה עוד חודשים ארוכים עד שהמצב החמיר. אחרי הפיגוע הנורא שקרה לנו הממשלה התעוררה ויצאה למבצע 'חומת מגן'.
זה משנה אם מדובר במחבלים שהם ערביי ישראל או מחבלים מהשטחים?
"לא, ממש לא. גם אצלנו בפיגוע חלק מהסייענים כמדומני היו מאום אל פחם. היו ערביי ישראל שהשתתפו בכל שרשרת ההעברה ובלעדיהם זה לא היה יוצא לפועל, חד וחלק".
גם אתה מרגיש שהימים הנוכחיים מזכירים קצת את מה שהיה אז?
"כן, תחושת הביטחון מתערערת. אנחנו גם נמצאים בסמיכות לפיגוע, ימים של אזכרות ועוד כמה שבועות יום הזיכרון, אז לכל משפחות השכול זו תקופה מאוד רגישה, וההתערערות הזו בביטחון האישי באה לידי ביטוי ביום יום".
יוסי צור, אב שכול לבן שנרצח ב-2003 בפיגוע התאבדות באוטובוס של קו 37 בחיפה, אמר שההסלמה הנוכחית מזכירה את מה שחווה. "בהרגשה הציבורית, בהחלט כן. יש נטייה לשכוח, אבל בימים ההם עברנו פיגועים הרבה יותר נוראיים. מלון פארק, דולפינריום. בפיגוע שלנו בקו 37 בחיפה נרצחו 17 אנשים, תשעה מתוכם היו תלמידי בית ספר שהיו בדרך חזרה, כולל אסף שלי שהיה תלמיד כיתה י"א. באותו יום היה עוד פיגוע במקום אחר. היו פיגועים גב אל גב, יום אחרי יום, ובכמויות נרצחים ממש הרבה יותר גדולות. אבל לאט לאט אנו בונים את המצב הזה שוב וזה מרגיש לנו אותו דבר.
"בניגוד לאז, שלא עצרנו את זה בזמן, עכשיו אנחנו צריכים לעשות את זה. אנחנו צריכים להזכיר לכולם שערבים-ישראלים שעושים פיגועים זה לא דבר חדש, בפיגוע שלנו נתפסו מיד אחרי הפיגוע שני אחים בעלי תעודת זהות כחולה, אחד גר במזרח ירושלים והסיע את המחבל לחיפה, והשני גר בחיפה יותר מעשור. המכנה המשותף היה ששניהם היו איסלאמיסטים וקיבלו הסתה במסגדים ובהר הבית. אותו אחד עם תעודת הזהות הכחולה עדיין יושב בכלא. הוא קיבל 20 שנים, וישתחרר עוד פחות משנה, במרץ 2023. הסיוט של החיים שלנו זה מה יקרה כשהוא ישתחרר ויחזור לגור בחיפה כמו לפני הפיגוע".
לדברי יוסי, המדינה לא עושה מספיק. "הפחדים והסיוטים חזרו אלינו. נאבקנו קשה מאוד אצל חמישה שרי פנים כדי שישללו לו את תעודת הזהות הכחולה, ושעה אחרי ארגוני שמאל קיצוני הגישו בג"ץ בשמו", סיפר. "הבג"ץ עדיין מתנהל וזו בושה וחרפה למדינה. מבחינתי זה מחדל אדיר של מערכת המשפט שלא יודעת לטפל בדברים האלה. לא למדנו שום דבר, כלום. אנחנו נאבקים בגל הטרור הזה עם ידיים קשורות מאחורי הגב. אני שומע את שרת הפנים שקד אומרת שתלך לשלול אזרחות לפעילי דאעש, ואני יודע מה הולך לקרות. היא תשלול, מיד ייכנס בג"ץ, זה יימשך שנים על גבי שנים ולא יקרה עם זה שום דבר. בתי המשפט שופטים לטובת המחבלים ולא לטובתנו.
"שלושה ילדים שלי גרים פה בחיפה, ואני צריך לדעת שמחבל שאחראי לרצח של הבן שלי יחזור לגור פה לידי? אולי מחר אפגוש אותו הולך מולי בקניון, מחייך, מבסוט ונהנה מהחיים, והבן שלי נמצא מתחת למצבה ולא יחזור לעולם. ישראל צריכה להיערך עם סט חוקי חירום, אולי משטר צבאי, לא יודע מה. אם אנחנו לא נבין שהחיים שלנו תלויים במלחמה שלנו בטרור, אז אנחנו נמשיך לקבל פיגועים בערים ועוד הרוגים והמצב לא ישתנה. הממשלה צריכה לקחת את זה לתשומת ליבה ולהתחיל לעבוד. הם לא עושים שום דבר".
