היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה הבוקר (יום חמישי) לבג"ץ כי יש לפסול את מינויו של רומן גופמן לראש המוסד - ותקפה את חברי ועדת גרוניס שתמכו במועמדותו, מלבד ראש הוועד, השופט בדימוס אשר גרוניס.
2 צפייה בגלריה
"פעולתו פגעה בחקר האמת ובזכויות אלמקייס". גופמן ובהרב-מיארה
(צילום: גיל נחושתן, Aggelos NAKKAS/AFP)
הביקורת על חברי הוועדה
בנוגע להפעלת הנער אורי אלמקייס כתבה: "חוות דעת הרוב של הוועדה המייעצת מתאפיינת במגמתיות שתכליתה להקטין את חלקו של גופמן ולנקות אותו מאחריות לכך שאלמקייס היה נתון במעצר ממושך. מקריאת הפרוטוקולים קשה להשתחרר מהרושם שחלק מחברי הרוב גמרו בדעתם להכשיר את המינוי ויהי מה, וכתוצאה מכך התעלמו מנתונים וממידע שאינם תומכים בתזה שלהם. חלק מחברי הוועדה שאלו שאלות מדריכות ואף כיוונו את העדים שהופיעו בפני הוועדה לומר דברים שיש בהם כדי לחזק אותה עד כדי הכנסת מילים לפיו של העד".
לדבריה, "עמדת רוב חברי הוועדה, עם כל הכבוד, אינה יכולה לעמוד. היא כוללת פרשנות בלתי מבוססת של מסמכים מזמן אמת, עת גופמן לא היה מועמד לתפקיד, ומתעלמת ממסמכים אחרים. כמו כן היא מתעלמת מדבר ברור והוא שחובה היה על גופמן להשיב כי האוגדה בפיקודו אכן הייתה מצויה בקשר עם מפעיל ערוץ טלגרם לצורך מבצע השפעה, ולאפשר לגורמי החקירה המוסמכים לבחון את המשמעות של מידע זה והשלכתיו על החשדות נגד אלמקייס, בטרם נעצר. ובלשונו של יו"ר הוועדה"ברור שחובה הייתה עליהם (הח"מ - האוגדה ומפקדה) לאשר שאלמקייס הופעל על ידי האוגדה".
"עמדת הרוב בוועדה נשענת, בעיקרם של דברים, על טענה לפיה גופמן לא נשאל אודות קשר של האוגדה לערוץ הטלגרם המדובר, אלא על העברת חומר חסוי בלבד", המשיכה. "אופן התייחסות עמדת הרוב לטענה זו אינו עולה בקנה אחד עם העובדות הנגלות מן המסמכים מזמן אמת, וקשה להתחמק מן הרושם שהמטרה סומנה סביב החץ. אין מדובר במצב שבו בית המשפט הנכבד מתבקש לשמש מעין ערכאה שנייה על מסקנות הוועדה ועל ממצאיה, אלא מצב שבו חוות דעת של רוב חברי הוועדה כשלה כשל עמוק מלהתמודד עם העובדות היסודיות ביותר העולות מן החומר הקיים, ובכך, הלכה למעשה, לא ביצעה את עבודתה באופן המאפשר הסתמכות על מסקנותיה".
"תא"ל ג' תלוי בגופמן"
בהמשך התייחסה לגרסתו של תת-אלוף ג', המכשירה את מינוי גופמן, וציינה כי הוא תלוי בו להמשך עבודתו במוסד: "לגורמים שהעידו עשויים להיות גם אינטרסים שונים ביחס לתוכן עדותם. כך, גופמן עצמו, מועמד כעת לתפקיד ראש המוסד ודבריו הם בעלי השפעה על סיכויו להיבחר לתפקיד; ואילו תא"ל ג', שכיהן בתפקיד רח"ט הפעלה באמ"ן, מושאל מזה מספר חודשים למוסד, והמשך עבודתו בגוף זה - דבר שהוא מעוניין בו - נמצא על שולחנו של גופמן, אשר לפי פרסומים בתקשורת שלא הוכחשו על ידו, קיים בירור בעניין זה מול גורמים רלוונטיים בצבא".
"התנהלות גופמן פגעה בחקר האמת"
על גופמן עצמו כתבה כי "התשתית הראייתית מלמדת, בין היתר, על שתי מסקנות מצטברות: האחת, גופמן היה מודע למצער להפעלתו של מפעיל ערוץ טלגרם ישראלי, לאורך הפעלתו, וכן היה מודע, למצער ברמת הסתברות גבוה מאוד, כי הוא נעצר. השנייה, לגופמן היו הזדמנויות שונות (לא רק במסגרת השיחה עם רח"ט הפעלה, אלא גם במסגרת החקירה הביטחונית של מחב"ם) להבהיר את הדברים באופן ברור לגורמים המוסמכים. למעשה, הוא טרח להבהיר אותם בהתייחס לחקירתו במחב"מ של רס"ן צ', אך לא עשה כן ביחס לחקירתו הפלילית של אלמקייס".
"הימנעותו של גופמן מלמסור את הידוע לו, בהקשר הרגיש ביותר של חקירה פלילית בטחונית, הובילה לפגיעה בחקר האמת ולפגיעה קשה בזכויותיו של אלמקייס", הדגישה. "הטענה כי במוקד הבירור שערך רח"ט הפעלה הייתה שאלת הדלף של חומר מסווג בלבד, אינה מנקה את הפגם החמור בטוהר המידות בהיבט זה. העובדה היא כי גופמן נשאל על קשר, במישרין או בעקיפין, עם ערוץ טלגרם ונמנע, מלמסור את האמת, וזאת גם לאחר מעצרו של מפעיל הטלגרם".
היועמ"שית ציינה בנוסף, בהתייחס להפעלת הנער אלמקייס, כי "בתגובתו לעתירות שינה גופמן את גרסתו בעניין מרכזי זה וחרף טענתו כי לא זוכר את השיחה, טען כי נשאל כלאחר יד והשיב כלאחר יד. עוד הוסיף כי השיחה עם תא"ל ג' הייתה כללית ולא איכותית, כך: 'על כן, כאשר שוחח עם רח"ט הפעלה (לשעבר) ונשאל כלאחר יד אם ידוע למשיב אם האוגדה מפעילה מישהו, ענה המשיב - כלאחר יד גם כן - שלא ידוע לו על הפעלה כלשהי. על גרסה זו של המשיב חזר ראש מחב"ם בחקירתו בפני הוועדה והדגיש כי השיחה בין רח"ט הפעלה למשיב הייתה לא איכותית וכללית'".
בהרב-מיארה מחזקת את עמדת גרוניס
עוד הוסיפה היועמ"שית כי הדיון האחרון בוועדה למינויי בכירים ועדותו של תא"ל ג' בפניה "חיזקו את הקביעה העובדתית בחוות דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט גרוניס, לפיה 'האוגדה וספציפית תא"ל גופמן שנשאלו שאלה קונקרטית לא השיבו תשובה מדויקת, וזה תיאור עדין'. אלה גם חיזקו את ההבנה שאף לאחר מעצרו של אלמקייס (שלפי החומר הובא לידיעתו של גופמן) הוא נמנע מלעדכן את רח"ט ההפעלה או גורם אחר כי הטעה את רח"ט הפעלה בזמן הבירור לפני המעצר".
"החומר כמכלול, לרבות סיכום הדיון וההתייחסויות אליו", ציינה, "מחזקים את קביעתו הנורמטיבית של יו"ר הוועדה לפיה מדובר ב'פגם משמעותי מבחינת טוהר המידות בעניינו של האלוף גופמן' ועולה כי אין מדובר במעידה חד-פעמית, אלא בפגם מתמשך".
לסיכום קבעה: "נוכח כל האמור, וכל האמור בתגובה לעתירות, היועצת המשפטית לממשלה סבורה כי יש להוציא צו על-תנאי בעתירות, ובהמשך לכך להורות על ביטול ההחלטה למנות את גופמן לתפקיד ראש המוסד".
גופמן: "לא נפל פגם בטוהר מידותיי"
גופמן הגיב לחוות הדעת של היועמ"שית, וכתב לבג"ץ: "סימן השאלה הבודד שעמד בפני בית המשפט ביחס להתנהלות האלוף גופמן - בנקודת הזמן הקונקרטית כאמור לעיל - קיבל מענה הולם על ידי תא"ל ג' והפך לסימן קריאה מובהק, אשר מבהיר (את שהיה ברור גם קודם לכן) ומסיר כל צל של ספק כי לא נפל שום פגם בטוהר מידותיו של המשיב. הכרעת הוועדה ביחס להתנהלות המשיב בשאלה יחידה זו, שעמדה בפני בית המשפט הנכבד, הוכרעה על ידי הוועדה פה אחד".
לטענתו, "ממילא - אין מקום להתערבות חריגה וכה קיצונית על ידי בית המשפט הנכבד, ויש להורות על דחיית העתירות במלואן, תוך חיוב העותרים בהוצאות ריאליות".
