חשיפת ynet ו"ידיעות אחרונות" על חילוקי הדעות בין החשבת הכללית במשרד האוצר לבין הרמטכ"ל בעניין התגמולים הכספיים לפצ"רית המודחת גרמה לסערה. שר הביטחון ישראל כ"ץ נזף ברמטכ"ל אייל זמיר ודרש ממנו להחמיר עם הפצ"רית, יפעת תומר-ירושלמי. המחלוקת הגדולה בין הרמטכ"ל לחשבת עוסק אמנם בה, אך נעוץ במאבק סמכויות בין השניים - מי מחליט.
הפצ"רית המודחת והרמטכ"ל
(צילום: דובר צה"ל, מאיר אבן חיים, שלו שלום)
מכתביו של ראש אכ"א לחשכ"לית, אשר נכתבו במעורבות הפרקליטות הצבאית, יותר משעסקו בתנאי ההדחה של תומר-ירושלמי, טענו לסמכותו הבלעדית של הרמטכ"ל להחליט עליהם. למעשה כך גם מכתבה של החשכ"לית, שבו ציינה מקורות חוקיים ואת פסיקת בג"ץ בנוגע לסמכותה שלה לקבוע, היא אף ציינה כי בתחילה צה"ל לא עירב בכלל את חשב הצבא בנושא.
לטענת הרמטכ"ל, משההחלטה הפיקודית להדחת הפצ"רית נתונה לו וניתנה על ידו, הרי שכך גם תנאיה הכספיים של ההדחה, שאותם קבע. כך עולה ממכתבה של החשבת, לאחר פגישה שערך עם עורכי דינה של הפצ"רית.
לעומת זאת, החשבת הכללית סוברת כי אכן ההחלטה הפיקודית ואף תנאיה הכספיים מסורים לרמטכ"ל, אלא שגם החלטותיו כפופות לדין, ועליהן להתקבל בסבירות ותוך שקלול כל הנתונים בהתאם לכללי המשפט המנהלי. כפי שהחשב הכללי התקבל כשומר סף על הממשלה ורשויות מדינה אחרות, כך גם בנוגע לצה"ל והחלטות הרמטכ"ל אשר עליהן להיבחן מקצועית על-ידי החשב.
בדרך כלל, כאשר בין גופי מדינה מתקיים מאבק סמכויות, מי שמכריע הוא הייעוץ המשפטי לממשלה. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אמנם מנועה מלעסוק בענייני הפצ"רית, אך פרקליטות המדינה יכולה למלא את מקומה. אלא שאף שהדיונים בין האוצר לצה"ל נערכים לפחות במשך חודשיים, הצדדים הקפידו לשמור את המאבק לעצמם ולא לשתף באופן רשמי את משרד המשפטים. מי שעשוי להכריע בכך הוא בית המשפט, באם הפצ"רית תפנה לערכאות בדרישה לקבל את מלוא התגמולים שלטענתה מגיעים לה. עד אז, וללא הכרעה של גורם שלישי, לא נראה שהצדדים יוכלו להגיע להסדר מוסכם.
בין הסמכות הפיקודית להשלכות הכספיות
מכתבה של החשבת הכללית לראש אכ"א מפרט את השתלשלות העניינים בפרשה, ואת הסימוכין לכך שהיא המילה האחרונה בהחלטות על שכר עובדי המדינה, ובהם חיילי צה"ל. החשבת הכללית טוענת כי סמכותו הפיקודית של הרמטכ"ל לקבוע את תנאי פרישתה של הפצ"רית לשעבר אינה מקנה לצה"ל סמכות בלעדית לקבוע גם את ההשלכות הכספיות והגמלאיות של ההחלטה, וכי אלה כפופות לפיקוח ולמנגנוני הבקרה של החשב הכללי.
לדבריה, סמכויות החשב הכללי נשענות על הוראות הדין, החלטות ממשלה והוראות התכ"ם (תקנון כספים ומשק), ובכלל זה חוק נכסי המדינה ודיני התקציב וההסדרים החלים בתחום השכר והגמלאות. היא מציינת כי החשב הכללי הוא הגורם שמופקד מטעם שר האוצר על ניהול כספי המדינה, הפיקוח והבקרה על ביצוע תשלומים והתחייבויות המדינה. נוסף לכך מפנה החשבת להחלטת ממשלה שלפיה הפעלת הסמכות לתשלום גמלאות מכוח חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות) תיעשה "בתיאום עם החשבת הכללית במשרד האוצר או עם מי מטעמה".
לשיטתה, מכאן שלא ניתן לראות בהחלטת הרמטכ"ל סוף פסוק: ככל שלהחלטה יש משמעות תקציבית או גמלאית, עליה לעבור גם את מנגנוני הבחינה, האישור והבקרה של החשב הכללי וחשב צה"ל. החשבת מוסיפה כי גם פסיקת בית המשפט העליון בעניין רס"ן גלעד פרנקן ובפרשת הגדלות הרמטכ"ל מלמדת שסמכות פיקודית אינה חסינה מהוראות הדין, מכללי המשפט המינהלי וממנגנוני הבקרה החלים עליה.
במכתב ששיגרה לראש אכ"א, האלוף דדו בר כליפא, היא טוענת כי בצה"ל פעלו לקביעת זכויותיה הכספיות של הפצ"רית לשעבר תוך עקיפת מנגנוני הבקרה, ואף העבירו לה 90% מגמר החשבון כמקדמה - מבלי שחשב צה"ל ידע על כך.
החשבת תיארה את הפרשה כ"מקרה חריג ביותר", ומבהירה כי לשיטתה סמכות הרמטכ"ל להכריע בתנאי הפרישה אינה מאפשרת לצה"ל לקבוע לבדו את ההשלכות הכספיות של ההחלטה. לדבריה, בצה"ל טענו כי תנאי הפרישה הם בגדר "החלטה פיקודית", אך היא דוחה עמדה זו: "אין בידי לקבל עמדה זו ככל שמשמעותה היא כי החלטת הרמטכ"ל ממצה את הליך קבלת ההחלטות גם ביחס להשלכותיה הכספיות והגמלאיות". עוד כתבה כי "הגדרתם את ההחלטה כ'סמכות פיקודית' אינה מקנה לה חסינות מפני הוראות הדין, כללי המשפט המינהלי ומנגנוני הבקרה החלים עליה".
"לסיכום אין כל תוקף"
הטענה החריפה ביותר במכתב נוגעת למגעים שניהל אגף כוח האדם בצה"ל עם הפצ"רית לשעבר. לדברי החשבת, מההסברים שמסר צה"ל עולה כי "אגף כוח אדם ישב עם בא כוחה של הפצ"רית (שצה"ל נשא בעלות שכר הטרחה שלו) בנושא הגמלה וגמר החשבון והגיע איתו לסיכום". אלא שלדבריה, מאחר שהמהלך לא עבר את הבקרות הנדרשות בחשבות צה"ל, "לסיכום זה אין כל תוקף".
החשבת מוסיפה כי כל עוד ההליך הפלילי בעניינה של הפצ"רית לשעבר לא הסתיים, "לא היה סביר ליצור עובדות מוגמרות ביחס לזכאותה הכספית". היא גם מותחת ביקורת על כך שבשלב הראשון סירב צה"ל להעביר לחשב הכללי את נתוני הפרט הדרושים לבדיקת הזכויות, וקובעת כי לא ניתן להטיל על החשב הכללי אחריות לבקרה "ובאותה עת למנוע ממנו את המידע הדרוש".
בהמשך מורה החשבת לצה"ל שלא לסכם זכויות כספיות סופיות ללא תיאום מוקדם עם אגף החשב הכללי. לדבריה, "גמר החשבון נעשה על ידכם ללא כל תיאום מראש עם אגף החשב הכללי ואף הועברה מראש בגינו מקדמה של 90% ללא ידיעת חשב צה"ל". בסיום היא דוחה את בקשת צה"ל להעברת יתרת הכסף: "בקשתכם לתשלום ה-10% הנותרים מגמר החשבון - לא מאושרת".
מדובר צה״ל נמסר בתגובה: "החלטת הרמטכ״ל בעניינה של הפצ״רית לשעבר היא החלטה תקדימית אשר תואמת את החומרה הרבה שבה ראה את מעשיה. הרמטכ״ל נקט, בהתאם לסמכותו, בצעדים חמורים וחסרי תקדים ביחס למתכונת הפרישה, ואף קבע שצעדים אלה בעניינה, וצעדים נוספים ייבחנו בהתאם לסיום ההליך המשפטי המתנהל כנגדה במערכת המשפט האזרחית.
"התייחסות החשבת הכללית במכתב שפורסם תיבחן יחד עמה ועם הגורמים הרלוונטיים בצה״ל בימים הקרובים, ותיענה באופן ענייני. נזכיר כי המשך ההליך בעניינה של הפצ״רית לשעבר עומד לפתחה של מערכת המשפט האזרחית, וצה״ל ממתין להשלמת ההליך".
