2 צפייה בגלריה
יהודה בן חמו בבית המשפט
יהודה בן חמו בבית המשפט
הפרקליטות מערערת על עונשו. יהודה בן חמו
(צילום: יריב כץ)
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום (רביעי) לבית המשפט העליון ערעור על קלות עונשו של ראש העיר כפר סבא לשעבר יהודה בן חמו, שהורשע בעבירות שחיתות ציבורית ונידון לשנתיים מאסר בלבד.
השופט עמי קובו מבית המשפט המחוזי בלוד גזר לפני כחודש וחצי 24 חודשי מאסר על בן חמו, שהורשע באוקטובר האחרון בביצוע ריבוי עבירות בשתי פרשיות שחיתות שלטונית, ובהן גניבה בידי עובד ציבור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. כמו כן, נגזר עליו גם קנס בסך של 200 אלף שקלים. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט העליון להחמיר את עונשו ואת הקנס שהוטל עליו באופן משמעותי, "על מנת שישקפו את חומרת מעשיו של הנאשם ואת הסלידה של הציבור מהם".

לעמדת הפרקליטות, מדובר בתיק שחיתות שלטונית חמור במיוחד שבו נחשף מנגנון מרמה ומעילה מתוחכם ומתמשך, שבוצע כולו תוך "ניצול ציני של אמון הציבורי הנרחב לו זכה בן חמו במסגרת תפקידו כראש עיר, תוך קבלה במרמה של 250,000 שקלים וגניבה של 190,000 שקלים".
בהודעת הערעור, שהוגש על ידי מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל מטר, ועל ידי עו"ד שרית משגב, צוין כי "עבירת הגניבה בידי עובד הציבור היא החמורה שבעבירות הגניבה בספר החוקים, ולא בכדי. המחוקק ראה לנכון להעמיד את עונשה המרבי של עבירה זו על 10 שנות מאסר, בדומה לעבירת השוחד. עונש זה הוא יותר משילוש העונש העומד בצד עבירת הגניבה הבסיסית. עם זאת, נראה כי חומרה זו שראה המחוקק בעבירת הגניבה בידי עובד הציבור אינה באה לידי ביטוי בפסיקת בתי המשפט, אשר על אף רטוריקה מחמירה, פוסקים בגינה עונשים מקלים ובלתי מרתיעים".

כתב האישום נגד בן חמו גולל כיצד במשך כשמונה שנים הוא הפעיל מתוך לשכתו, באופן שיטתי ומכוון, מנגנון איסוף תרומות בתווי קניה מאנשי עסקים הפועלים בכפר סבא בהיקף של מאות אלפי שקלים, תוך הצגת מצג שווא לפיו כל תרומת התווים נעשית בעבור נזקקים תושבי העיר. בפועל, חלק ניכר מן התווים שנתרמו חולקו למקורביו של בן חמו, לאנשי לשכתו וחלקם אף נוצלו לשימושו האישי.
בהכרעת הדין קבע בית המשפט המחוזי כי בן חמו עשה שימוש בתפקידו הבכיר כראש עיר כדי להפיק רווח כלכלי לעצמו ולמקורביו, נטל חלק בלתי מבוטל מן התווים לשימושו האישי ובכך פגע באמון הציבור. עוד נקבע כי הוא פעל באופן משמעותי כדי לזרז ולקדם את ענייניו של חברו בעירייה, איש העסקים רפי כחלון, תוך ניגוד עניינים מובהק, וכי מעשיו אלו עולים לכדי ביצוע עבירות רבות של הפרת אמונים.
בהודעת הערעור צוין כי מעשיו של בן חמו הם חלק מתופעת שחיתות שלטונית שגואה בישראל ופוגעת במרקם החיים במדינה, באמון הציבור במוסדות השלטון, ובמקרה של מעשי הנאשם - אף בערכים בסיסיים של קהילתיות ונתינה לאחר. "במעשיו, פגע הנאשם לא רק ברכושם של התורמים, אלא גם מעל באמון הציבור במובנו הבסיסי ביותר, בכך שניצל את מעמדו ואת אמון הציבור כדי לקבל את הכספים ברמייה וליטול לכיסו כספים המיועדים לסייע לשכבה החלשה ביותר בחברה. אנשים אשר הוא עצמו, מתוקף תפקידו, אחראי היה לדאוג לרווחתם". עוד צוין בערעור כי לא היה מדובר בניצול ספונטני ומזדמן, אלא ב"השלמת הכנסה" בדרך קבע במשך שנים רבות, אליה התרגל בן חמו ועשה בה שימוש שוטף לצורכי ביתו.
2 צפייה בגלריה
יהודה בן חמו בבית משפט מחוזי לוד
יהודה בן חמו בבית משפט מחוזי לוד
בן חמו בבית המשפט, באוקטובר האחרון
(צילום: חגי דקל)
לפי הפרקליטות, העונש הכולל שהוטל על בן חמו עומד על חמישית מהעונש המקסימלי שניתן היה להטיל בגין ביצוע עבירה אחת בלבד של גניבה בידי עובד הציבור. "אין בכך כדי למלא אחר מצוות המחוקק, אשר העמיד את עונשה המקסימלי של העבירה ב-10 שנות מאסר, ובכך הצהיר כי הוא רואה את החומרה שבעבירה ברף חומרה דומה לעבירת השוחד", נכתב. "מעשיו של הנאשם הם ברף החומרה העליון של העבירות אותן ביצע, ומתחם הענישה שקבע בית המשפט אינו משקף זאת ואינו מהווה הרתעה משמעותית לעובדי ציבור אשר עלולים, אף הם, להתפתות לנצל את מעמדם".
כמו כן, הפרקליטות ערערה על גובה הקנס בסך של 200,000 שקלים שהוטל על בן חמו, בשעה שהחוק מתיר לבית המשפט להטיל קנס בשווי פי ארבעה מהיקף העבירה - כמיליון ש"ח במקרה זה - זאת על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאלים מביצוע עבירות דומות. לעמדת הפרקליטות, "קנס כזה אינו מרתיע, בוודאי שאינו עושה דבר על מנת להשיב לציבור את האמון בנבחריו, ואף נופל מהיקף הכספים אשר קיבל הנאשם במרמה". בהקשר זה צוין בערעור כי מעשיו של הנאשם בוצעו, בראש ובראשונה, בשל בצע כסף - "הנאשם שלשל לכיסו עשרות אלפי שקלים אשר הרוויח על חשבונם של נזקקים, והכספים שנטל ועשה בהם שימוש כראות עיניו מעולם לא הוחזרו לתורמים ואף לא הועברו לנזקקים".
עורך דינו של בן חמו, אשר אוחיון, מסר בתגובה כי "עוד קודם להגשת הערעור על ידי המדינה הגיש יהודה בן חמו ערעור רחב יותר גם על ההרשעה וגם על חומרת העונש. יהודה בן חמו אמנם זוכה מרוב הטענות שניטענו כלפיו בכתב האישום, אבל גם הרשעתו המצומצמת הייתה הרשעה לא צודקת. יהודה בן חמו סומך על בית המשפט העליון שיעשה איתו צדק ויקל מאוד בעונשו".