פחות מדור לאחר פיגועי 11 בספטמבר, נפל דבר בתפוח הגדול. ניו יורק, העיר הכלכלית החשובה בעולם והסמל של המערב החופשי, זו שחוותה על בשרה את אחד מפיגועי הטרור הקשים בהיסטוריה, בחרה לפנות בוקר ראש עיר מוסלמי. האיש שבנה קמפיין שבמרכזו ביקורת חריפה על ישראל וניסיון לעמעם את הקריאה האלימה של Globalize the Intifada, ביטוי שמסמל הרבה מעבר לסיסמה.
זוהראן ממדאני בערבית בנאום הניצחון
בחירתו של זוהראן ממדאני, שבנה חלק ניכר מההון הפוליטי שלו על עמדות אנטי־ישראליות, היא חלק ממגמה רחבה יותר. מגמה שמבקשת לערער על עצם זכותה של המדינה היהודית היחידה בעולם להגדרה עצמית. לא סתם זה קורה דווקא בעיר עם אחת הקהילות היהודיות הגדולות בתבל.
ממדאני כבר הצהיר כי בכוונתו לבטל את שיתוף הפעולה האקדמי בין אוניברסיטת קורנל לטכניון, מיזם שנועד להאיץ סטארט־אפים בעיר. הוא דיבר גם על הפסקת השקעות באגרות חוב ישראליות, על קיצוץ ביחידות העירוניות למאבק באנטישמיות בשם "הרחבת המאבק באיסלאמופוביה", ועוד צעדים המעידים על תפיסת עולם ברורה מאוד.
ועדיין, מעבר לשאלת יחסו לישראל, בחירתו של ממדאני משקפת תופעה רחבה בהרבה.
פופוליזם מהקצה השמאלי
ראש עיריית ניו יורק הוא אחד התפקידים המשמעותיים בארצות הברית. העיר מעסיקה מאות אלפי עובדים ישירות ועקיפין, והתקציב שלה גדול מזה של מדינות שלמות. כשהתפקיד הזה נופל בידי אדם שעד כה כיהן כמחוקק זוטר, עם ניסיון מועט בניהול מערכות בסדר גודל כזה, התוצאה הצפויה היא טלטלה של ממש.
ממדאני הציג שורה של הצעות בעלות גוון פופוליסטי מובהק: תחבורה ציבורית בחינם, דיור ציבורי מסובסד והקמת רשת סופרמרקטים עירונית שתוזיל את מוצרי היסוד. את המימון הוא מתכנן לגייס באמצעות מסים על עשירים וקיצוץ בתקציבי המשטרה, צעד שעלול להרחיק עסקים ואוכלוסיות מבוססות.
על רקע כוונתו של הנשיא לקצץ בצורה דרמטית את התקציבים הפדרליים לעיר, מתקבלת כאן נוסחה שמזכירה את מה שהבריטים חוו לאחר העלאת המסים בלונדון, תופעת ה"אקסודוס" של בעלי הון לכיוון דובאי. ניו יורק עלולה לגלות עד כמה מהיר יכול להיות תהליך דומה גם אצלה.
השנה הקרובה תעמוד בסימן ההכנות לבחירות האמצע. הדמוקרטים יכולים להיות מרוצים מהלילה הזה, אך הבחירה בניו יורק מסמנת גם סדק, ואולי קרע, עמוק יותר בתוך שתי המפלגות. בעוד טראמפ ממשיך להעמיק את אחיזתו בימין, השמאל נדחף עוד ועוד אל עבר הקצה הפרוגרסיבי.
בבחירות 2024 טראמפ הצליח להגדיל את כוחו ב־49 מתוך 50 מדינות בהשוואה ל־2020. גם במדינת ניו יורק הוא שיפר את הישגיו ב־11 נקודות האחוז. אבל תוצאות הבחירות הלילה משדרות לכאורה מסר הפוך: רעיונות סוציאליסטיים, לעיתים בעלי ניחוח קומוניסטי, מצליחים לרתום דור צעיר ונלהב שנוהר לקלפיות ובדגש מיוחד על עליה של מאות אחוזים בהצבעה המוקדמת.
הפופליזים מימין ומשמאל עובד.
ישראל כבר לא קונצנזוס
מכאן עולה השאלה, האם זו הדרך שבה יבחרו הדמוקרטים לצעוד הלאה? האם הפתרון נמצא בהקצנה פרוגרסיבית או בחזרה למרכז שפוי שמבקש קונצנזוס?
הבחירות הלילה הן גם איתות לישראל. בשונה ממערכות עבר, סוגיית היחסים עם ירושלים הופכת בהדרגה לנושא פנים־אמריקאי, כזה שמפלג קהלים ודורש מענה פוליטי. אם עד לא מזמן התמיכה בישראל הייתה כמעט מובנת מאליה, הרי שכיום מדובר בעמדה שיש עליה ויכוח ציבורי ממשי.
ד"ר קובי ברדהצילום: טל גבעונימה שקרה הלילה בניו יורק צריך להדליק נורה אדומה בירושלים ובקהילה היהודית בארצות הברית. השנה הקרובה תהיה מבחן לא רק לאמריקה של טראמפ וממדאני, אלא גם ליחסים שבין ישראל לאחת מבעלות בריתה ההיסטוריות, יחסים שכבר אי אפשר לקחת כמובן מאליו.
ד"ר קובי ברדה, היסטוריון של פוליטיקה אמריקאית וגאואסטרטגיה, ביה"ס רב-תחומי HIT
