1 צפייה בגלריה
קניות אחרונות בקניון עיר ימים בנתניה לפני הסגר השלישי
קניות אחרונות בקניון עיר ימים בנתניה לפני הסגר השלישי
ארכיון
(צילום: יאיר שגיא)
מה, לעזאזל, קורה כאן? רגע אחרי שיצאנו מהסגר, שהביא לירידה בהיקפי התחלואה מאלפי נדבקים ביום ל... ובכן, אלפי נדבקים ביום, כבר ברור לכולם שמצב המדינה בקרשים. ואף שלאבחנה הקשה הזו שותף כל מי שלוקח חלק בניהול המשבר הבריאותי והכלכלי הנורא שאנו חווים, בכל זאת מדינת ישראל עושה שוב את הבלתי ייאמן – ופותחת לרווחה את המשק.
כן, ראש הממשלה הפר שוב את ההתחייבות להחזיר אותנו לשגרה החדשה ל-א-ט. עוד לא המתנו 15 דקות אקדמיות על מנת לוודא שמערכת החינוך אינה מחסלת את שארית הסיכוי שלנו לנצח את המגפה, וכבר אנחנו מזדרזים לארח תחרויות ספורט בינלאומיות, מחדשים את התפילות בבתי הכנסת, וליתר ביטחון, שמא החמצנו צעד לא זהיר אחד, גם פותחים את המסחר בבת-אחת. יאללה, קרחנה.
המעבר הנוכחי, מדיכאון עמוק עקב חוסר היכולת לשלוט בנגיף ולמנוע את מותם של אלפי קורבנות הקורונה, לאופוריה עליזה עקב פתיחת בתי המלון וחדרי הכושר – חריג אפילו ביחס למדיניות הדו-קוטבית הרגילה שאפיינה את הממשלה לאורך כל השנה האחרונה. לכן חשוב להתעלם רגע מאווירת הקרנבל נוכח קרבתה הפתאומית והבלתי צפויה של חופשת הכל-כלול בקפריסין, ולבחון את העובדות.
הציבור בישראל כבר הוכיח יותר מפעם אחת בשנה האחרונה ששיקול דעת ואחריות אישית הם לא הצד החזק שלו. אם לא יחול שינוי דרמטי, בפסח נסב עם המשפחה בסגר – לא בסדר
משנעשה כן, נגלה שמצבנו רחוק מלהיות משמח או מרגיע: התחלואה עדיין משתוללת בהיקף נרחב, הווריאנטים האלימים מתפשטים במהירות ומכים כעת למרבה הצער דווקא בצעירים ובילדים, שאותם שלחנו בחיפזון ובהקלה בלתי מוסתרת חזרה למוסדות החינוך הבלתי ממוגנים בעליל.
ובתוך תיאטרון האבסורד המטורף שאנחנו מתנהלים בו, התופעה הבלתי נתפסת מכולן היא שחלקים נרחבים בציבור בוחרים שלא להתחסן. זאת חרף העובדה שהנתונים אודות בטיחות החיסון ויעילותו מצטברים במהירות, ולמרות שכולם מראים, למרבה השמחה, כי החיסון הזה עושה את העבודה מעל ומעבר לציפיות הכי ורודות שלנו.
שרית רוזנבלוםשרית רוזנבלום
אפשר להביא את הסוס אל השוקת, אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות. הציבור מצביע ברגליים, ומתחמי החיסונים עומדים ריקים. מאות אלפי בני אדם בוחרים במודע לוותר על הזכות להגן על עצמם ועל ילדיהם ממחלה שעלולה להרוג אותם, או לגרום להם סבל מתמשך. אין ספק שרבים מהם עוד יתחרטו על הבחירה הזו.
וכמה מילים על חג המסכות. לא הכירורגיות, האחרות. "זו אחריות אישית של כולנו למנוע הדבקה בפורים", ספק הזהיר ספק התחנן אתמול (יום ב') פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, לנוכח הפיגוע האפידמיולוגי ההמוני שעומד להתרגש עלינו. אבל למרבה הצער הציבור בישראל כבר הוכיח יותר מפעם אחת בשנה האחרונה ששיקול דעת ואחריות אישית הם לא הצד החזק שלו. אם לא יחול שינוי דרמטי, בפסח נסב עם המשפחה בסגר – לא בסדר.
  • שרית רוזנבלום היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com