בג"ץ פרסם הבוקר (יום ראשון) פסק דין שבו קבע כי אין להתערב באיסור צריכת חמץ בשטחי בסיסי צה"ל, בתשובה לעתירה שהוגשה בנושא ב-2021. השופטים נימקו את ההחלטה שהתקבלה פה אחד, והגיעו למסקנה: "פגיעה בעוצמה נמוכה - מול אינטרס ציבורי חשוב, עמידת צה"ל בחובתו לספק מזון כשר לחייליו בחג הפסח ושמירה על הלכידות היחידתית".
2 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: תומריקו)
העתירה הוגשה בסוף שנת 2021 על ידי עמותת הפורום החילוני, עמותת חדו"ש (לחופש, דת ושוויון) והורים לצעירים שאינם שומרי כשרות המשרתים בשירות סדיר בצה"ל. העותרים הדגישו בעתירתם כי הם אינם חולקים על חובתו של צה"ל לספק לחייליו מזון כשר במהלך פסח, ובכלל זה להקפיד קלה כחמורה על שמירת הכשרות במתקני צה"ל המשמשים להכנה, להגשה ולצריכה של מזון. עם זאת, לטענתם, האיסור הגורף שמטיל צה"ל על הכנסת חמץ לבסיסיו בימי החג ועל החזקתו וצריכתו, חורג מהסמכות שהוקנתה לו בדין, ואף פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות יסוד של חיילי צה"ל ועובדיו.
העתירה העלתה שאלה מרכזית - האם האיסור על צריכת חמץ במהלך חג הפסח בכל שטחי בסיסי צה"ל, להבדיל מאזורים שנועדו להכנת מזון ולהגשתו בלבד, פוגע באופן שאינו חוקתי בזכויות החיילים המעוניינים לצרוך חמץ בפסח. בית המשפט דחה כאמור את העתירה פה אחד, וקבע כי אין להתערב בפקודות הצבא לעניין צריכת חמץ בבסיסי צה"ל במהלך ימי החג.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ הסבירה כי בהתאם לפקודה מ-1948 - פקודת מאכל כשר לחיילים - המזון שמספק צה"ל לחיילים המשרתים בו, הן היהודים והן אלה שאינם יהודים, הוא מזון כשר והפיקוח עליו הוא של הרבנות הראשית. אף שהמזון המוגש במתקני הצבא הוא מזון כשר בלבד, לא חל איסור על חיילי צה"ל המעוניינים בכך לצרוך מזון שאינו כשר בבסיסי צה"ל – ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בכשרות המזון המסופק במתקנים המיועדים לכך. כך, למשל, חיילים יכולים לצרוך מזון פרטי לא כשר בחדרים שלהם. חריג לכלל הזה הוא בפסח - אז חל איסור על הכנסת חמץ.
היא קבעה כי גם אם האיסור פוגע במידה מסוימת בזכות החוקתית לאוטונומיה, ואולי אף בזכות לחופש מדת של חיילים המעוניינים לצרוך חמץ, פגיעה זו עומדת במבחני סעיף 9 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. נקבע כי מדובר ב"פגיעה בעוצמה נמוכה יחסית, בהינתן שעסקינן בהגבלה מתוחמת על סוגי המזון המותרים לצריכה, למשך ימים בודדים בשנה, ובמסגרת השירות הצבאי שמטבעו כרוך בשלילת חירויות נרחבת. אף ציבור החיילים הנפגע מההגבלה מצומצם באופן יחסי, שכן שחיילים רבים יוצאים לחופשת חג או רשאים לצאת מבסיסם במהלך היום, ואחרים נמנעים ממילא מלאכול חמץ בבסיס".
היא הסבירה שמטעמים שונים, נקבע כי אל מול פגיעה מתוחמת זו עומד אינטרס ציבורי חשוב – עמידת צה"ל בחובתו לספק מזון כשר לחייליו בחג הפסח ושמירה על הלכידות היחידתית. השופטים מצאו שיש לקבל את עמדת צה"ל כי האיסור על הכנסת חמץ דרוש לשם קביעת כשרות המזון המוגש בצה"ל במהלך החג, ועל מנת שלא להקשות על חיילים שומרי מצוות לשהות בחדרי מגורים עם חיילים המחזיקים ברשותם חמץ, ובכך לפגוע בשגרת החיים התקינה ביחידות במהלך החג ובלכידות הצבאית.
2 צפייה בגלריה
חמץ בבית עסק. השופטים מצפים מהצבא לאסור חיפושים יזומים לאיתור חמץ בחפצים
חמץ בבית עסק. השופטים מצפים מהצבא לאסור חיפושים יזומים לאיתור חמץ בחפצים
חמץ בבית עסק. השופטים מצפים מהצבא לאסור חיפושים יזומים לאיתור חמץ בחפצים
(צילום: מוטי קמחי)
עוד נקבע כי בהתחשב במתחם המידתיות הרחב העומד לצה"ל בעניינים הנוגעים להתנהלות הצבאית הנדרשת לשם עמידה במשימותיו, אין להתערב בעמדתו שלפיה לא ניתן להגשים את התכליות שביסוד האיסור באמצעים שפגיעתם פחותה.
לצד זאת, הודגש כי בהתאם להצהרת צה"ל, לא נהוגה בצבא מדיניות של עריכת חיפושים יזומים לאיתור חמץ בחפציהם של חיילי צה"ל ושל הנכנסים לבסיסיו, וכי בכוונת צה"ל לחדד את הנהלים בנושא ולטפל בתלונות פרטניות ככל שתתקבלנה, ובית המשפט עמד על כך שיש לצפות שכך ייעשה בפועל.
שופטי העליון אלכס שטיין ויצחק עמית הסכימו לפסק דינה של השופטת כנפי-שטייניץ. השופט עמית הוסיף וציין כי לנוכח הצהרת צה"ל כאמור לעיל, נראה כי העתירה השיגה את עיקר מטרתה ויש להצר על כך שנוצרה התנגשות מיותרת בין זכויות של חיילים המשרתים בצוותא זה לצד זה.
הוא כתב: "יחסים בין פרטים בחברה אינם מושתתים על שיח של זכויות בלבד. על אחת כמה וכמה שאין לעצב את היחסים בין חיילי צה"ל לבין עצמם אך על בסיס של זכויות, וראוי כי אלה יושתתו גם, שמא בעיקר, על רוח היחידה, הרעוּת, הלכידות, ההשתתפות וההזדהות".
מהפורום החילוני נמסר: "לצערנו, בג"ץ בחר לצדד בכפייה הדתית הבלתי מידתית של צה"ל ואיפשר את המשך הפגיעה בחיילות ובחיילים החילונים. אנחנו מתנחמים בכך שהשופטים הדגישו בפסיקתם את התחייבות צה"ל שהכשרת המטבחים תוגבל ליומיים בלבד וכן לא יערכו חיפושים משפילים אחרי חמץ בתיקי החיילים. מסדרים אלה, שצה"ל התכחש לקיומם, היו המניע העיקרי לעתירה, ואם אכן ייפסקו הרי שהעתירה הביאה להישג לא מבוטל".
הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שייצג את העותרים, מסר: "בצד החיובי - בית המשפט הדגיש את התחייבויות הצבא שלא לערוך חיפושים ומסדרי חמץ, וכן לקצר את משך איסור הכנסת חמץ לבסיסים. יתר על כן, השופטת כנפי-שטייניץ מצאה לנכון להדגיש כי צה"ל יוכל למרות דחיית העתירה לשקול פתרונות נוספים אשר יאפשרו לחיילים שאינם שומרי כשרות לצרוך חמץ בפסח. אנחנו גם מציינים בהערכה את דבריו של השופט עמית על יתרונה של האפשרות שהועלתה להקצות חדר נפרד בו יתאפשר לחיילים אלה לצרוך חמץ.
"אך האכזבה שלנו מפסק הדין מבוססת על נקודת המוצא המוטעית. די להתבונן בשומרי מצוות והרבנות הצבאית בצבא האמריקני כדי להבין שאין יסוד הלכתי אמיתי לעמדת הרבנות הצבאית. וכן, לכידות הצבא אינה נוצרת על ידי כפייה דתית בוטה שאין לה בסיס הלכתי אמיתי. עלינו לקוות שההתעוררות הציבורית בנושאי דת ומדינה בימים אלה תתבטא בהקמת ממשלה אשר תראה חובה לעצמה ליישם הלכה למעשה את הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון".