ריף ילד שלי,
המדינה שנולדת, גדלת והתחנכת בה, שהתגייסת לצבא שלה בשליחות ולא בחובה. המדינה הזו לא לוקחת אחריות. הפנתה לך עורף. לא ראוייה לך.
גדלת והאמנת בברית בין המדינה לחיילים, ברית של שותפים אמיתיים שעושים ונותנים הכל אחד למען השני. גדלת על ברכי הערכים האלה וכך נפלת בקרב. למען השותפות ההדדית הזו.
שעה אחרי שנציגי הצבא הודיעו לנו שנהרגת, הושיבו אותנו והסבירו שאתה נמצא בטווח הזמן לקצירת זרע. שאלו האם אנחנו מאשרים? מיד אישרנו וחתמנו. העבירו אותך בבית החולים לביצוע הקצירה. הייתי אופטימי. לא ידעתי מה מחכה לי.
שנה אני מסתובב במסדרונות הכנסת. נפגש עם חברי אופוזיציה, שרים וחברי קואליציה, דורש מהם לקבל אחריות ולחוקק חוק שיסדיר את השימוש בזרע שקצרו לך ולעוד מאות חיילים. רציתי חוק כי חשבתי שזה המסלול הנכון ולא מיהרתי לפנות לביהמ״ש למרות שידעתי שתהיה לך המשכיות כמו שביקשת.
אנשים טובים בכנסת עזרו במיוחד, ואז כשהתקדמנו להצעת חוק שמכבדת את כל הצדדים, המפלגות הדתיות והחרדיות, בעיקר הציונות הדתית (למעט שר בכיר אחד שתמך), הטילו וטו על הצעת החוק וזרקו אותה למרתפי הכנסת החשוכים.
אני יודע שזה לא כל הח״כים הדתיים ולא עמדת כל איש דתי. לא מעט מהם עוזרים ותומכים בתהליך, אבל הנציגות הפוליטית שלהם מבקשת לא רק לקבור אותך אלא גם את הזכות שלך להמשכיות.
שמעתי מושגים כמו ״סופיות המת״. שמעתי ״יש לנו כוח והחוק לא יעבור״. נתקלתי בגופים ואנשים דתיים מחוץ לכנסת שמהלכים אימים ואיומים על ח״כים שלא יקדמו את החוק, ובמקביל כותבים ומקדמים בעצתם של גופים אלה הצעת חוק שתעשה רע לאלמנות! מה לעזאזל קורה כאן?
אתה מבין ריף,
אתה טוב למות עבור המדינה. אתה מותר לפרסום.
אתה לא טוב עבור ההמשכיות שלך. כרצונך.
״אדם באמנותו יחיה״. איך ומדוע אתם קובעים את גורל ההמשכיות של בני. תתביישו לכם. מי אתם שתבטלו את רצונו הברור של ריף?
האם ביהמ״ש והפרקליטות שלחו את ריף לעזה?. למה הם אלה שצריכים להכריע?! מדוע משפחות שאיבדו את היקר מכל, צריכות להגיע לביהמ״ש, לעבור חקירות, ולקוות לחסדי ביהמ״ש והפרקליטות?
אתם, חברי הממשלה והקבינט (שחלקכם תומכים באי גיוס לצבא), אתם שלחתם את ריף לעזה. אתם אלה שחייבים לקבל אחריות, לחוקק חוק ולא לנטוש את החיילים שנהרגו.
ריף ילד יקר שלי,
עכשיו משהבנתי שלא יהיה בקרוב חוק, פנינו לביהמ״ש ונדאג שיהיו לך ילדים כמו שביקשת ורצית. במקביל לא אוותר ואדאג להיאבק בכנסת עד שיקבלו אחריות ויחקקו חוק.
אני מצטער ובעיקר מתבייש ריף.
תסמוך עלי בבקשה.
אדאג לזה, מבטיח.
אבא
