אתמול (שלישי) דווח כאן שמומחי שימור ברשות הטבע והגנים מתחילים בימים אלה בעבודות להקמה מחודשת של החזית המפוארת של בית הכנסת העתיק בגן הלאומי ברעם שבגליל העליון. בכתבה של העיתונאי אחיה ראב"ד – שאותו אני מעריך ומכבד – לא צוינו כמה עובדות חשובות. אולי שכח, אולי לא התכוון, אולי העורך השמיט – ובכל מקרה זה כבר פחות חשוב. הכתבה פורסמה, הגולשים קראו והתרשמו מההשקעה של מדינת ישראל ומשרד ירושלים ומורשת בשחזור בית כנסת העתיק.
אז מה הושמט מהכתבה? בירעם היה כפר פלסטיני שתושביו השתייכו לקהילה הנוצרית המרונית. באוקטובר 1948, במהלך המלחמה, נכנס אליו צה"ל, וחודש לאחר מכן פקד על התושבים לעזוב למשך שבועיים תחת הבטחה שלאחר מכן יתאפשר להם לחזור לבתיהם. זה היה שקר: אדמות הכפר הופקעו לטובת המדינה. עד 1953 ניהלו התושבים מאבק משפטי. האזור הוגדר אז "שטח צבאי" ועל מנת שהם יחזרו נדרשה הסכמת צה"ל. אולם בליל 16 במאי אותה שנה החריב הצבא את הכפר מול עיני תושביו שצפו על המתרחש מכפר ג'ש (גוש חלב). שרידי הכפר נמצאים בשטח הגן הלאומי ברעם.
מאז נאבקים תושבי כפר בירעם וצאצאיהם לחזור לבתיהם, ומצד המדינה אין מענה כלל. כלום. בתחילת יוני פורסם ב"הארץ" מסמך שעלה בשיחות בין ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי לבין שר החוץ דאז יאיר לפיד, כיום ראש הממשלה. במסמך היא הציגה דרישה ל"הקמת יישובים ערביים חדשים, בדגש על סיום פרשת איקרית ובירעם (איקרית הוא כפר ערבי נוסף בגליל שתושביו גורשו ב-48 ולא הורשו לחזור, פ"א) על בסיס דו"ח ועדת ליבאי ופסיקת בית המשפט העליון".
את הכתבה שפורסמה כאן אתמול קראתי כמה פעמים בעיון ובכעס. לא היה בה שום אזכור למה שקרה. כאילו תושבים לא גורשו, כאילו אין ולא היה דיון ופסיקה בבית המשפט העליון. כאילו התושבים אינם קיימים בכלל.
נכתב בה כי "הפרויקט החל לאחר שהמשמרים גילו חלקים רבים של המבנה כשהם פזורים בשטח האתר". וצוטט ממונה המורשת ברשות הטבע והגנים, יוסל בורדוביץ: "לאחר איסוף חלק מהפריטים האדריכליים, ביצעתי ניסוי פיזי, מעין פאזל שהוכיח שיש בידינו מספיק פריטים כדי לשחזר את כל החלק הזה בחזית הבניין, כולל הקשת שבגמלון הסורי".
שחזור החזית של בית הכנסת העתיק בברעם
(צילום: רשות הטבע והגנים)
ואני תוהה: הייתכן שראייתם של המשמרים כה לקויה עד שלא שמו לב לאבנים הרבות המפוזרות שם? הם לא שאלו את עצמם מה מקורן? וניחא האבנים, הרי עדיין קיימת שם כנסייה ששרדה את כל הפצצות, ומהווה עדות לקיומה של אוכלוסייה נוצרית שחיה בכפר בירעם עד לפני כמה עשרות שנים. גם אליה הם לא שמו לב?
פאדי אמוןשלומי יוסףלקינוח, וכצפוי בתקופת בחירות, היה ברור שפוליטיקאי יתחב את אפו לעניין. שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת, זאב אלקין, אמר: "בית הכנסת בברעם הוא בית כנסת קדום ששרד מתקופת התלמוד והושקעו משאבים רבים בשימורו. בית הכנסת יהווה מוקד מרכזי לתיירים מהארץ ומהעולם. מורשת עם ישראל פרוסה בכל פינה ברחבי ארץ ישראל - ומשרד ירושלים ומורשת בראשותי ימשיך לפעול לחיזוק המורשת הלאומית וחיבור הדור הצעיר להיסטוריה".
כמיטב המסורת של סאלח שבתי, דבר אחד צריך לעשות ברגע שמשרד ירושלים ומורשת יסיים את עבודת הקודש שלו - להציב שלט המיועד לתיירים מהארץ והעולם ולרשום עליו: "רגליכם דורכות כעת על אדמות כפר בירעם הפלסטיני שמדינת ישראל גירשה את תושביו והפציצה את בתיהם לנגד עיניהם. תיהנו בסיור".
- פאדי אמון הוא עיתונאי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
