תקרית הירי הקשה הבוקר (יום שלישי) ליד מחסום תייסיר, שבה נהרגו רס"ם במיל' עפר יונג ולוחם נוסף, ונפצעו עוד שניים באורח קשה, מעידה שלא כל הלקחים שנלמדו מהטבח הזוועתי ב-7 באוקטובר הוטמעו בצה"ל. אחד הלקחים הבולטים בתחקירי צה"ל היה שאילו מוצבי הצבא על גבול רצועת עזה היו מקפידים על נוהל "כוננות עם שחר", אפשר היה למנוע חלק גדול מהרציחות ומהחטיפות שהיו באותה שבת נוראית.
זירת הירי במחסום תייסיר
(צילום: אלישע בן קימון)
2 צפייה בגלריה
המוצב הצבאי ליד הכפר תייסיר. המחבל הבודד הגיע בחסות החשיכה והצליח לפגוע בחיילים
(צילום: Jaafar ASHTIYEH / AFP)
התחקירים הוכיחו שבמקום "כוננות עם שחר", שבה כל הלוחמים נמצאים בעמדות עוד לפני הזריחה - ב-7 באוקטובר היו בעמדות רק כמה לוחמים וכל השאר ישנו, והתוצאה ידועה. גם האירוע הבוקר, בפילבוקס שליד מחסום תייסיר בצפון השומרון, אירע בזמן שחיילי המוצב, לפחות חלקם, היו אמורים לבצע "כוננות עם שחר", שכוללת תצפית על אזור המוצב ותרגולות שונות שלא נרחיב עליהן, שאילו בוצעו - תוצאות הקרב היו נראות אחרת.
ההקבלה למה שקרה ב-7 באוקטובר, לכן, היא בלתי נמנעת: מחבל בודד הצליח להגיע בחסות החשיכה ולפגוע בחיילי המוצב, שרובם היו עדיין במגורים שלהם כשהוא פתח באש. בהקשר זה, ראוי לזכור ש"כוננות עם שחר" נהוגה בצה"ל עוד מיום הקמתו, ואולי אפילו לפני כן - עוד מימי הפלמ"ח והצבא הבריטי. היא נהוגה והייתה נהוגה מתוך הבנה שהאויב בדרך כלל ינסה לנצל את שעות השחר - שבהן הלוחמים, גם אלה שבעמדות השמירה, עדיין רדומים ולא ערניים - כדי לתקוף אותם בהפתעה, בעיקר כשמדובר במוצבים ובעמדות נייחים.
כתוצאה מההבנה הזו פותחה כאמור "הכוננות עם שחר", שבה המוצב אמור להיות ער, דרוך וערוך למתקפת פתע. זה לא קרה ב-7 באוקטובר, וזה גם לא קרה, ככל הנראה, בפילבוקס ליד תייסיר הבוקר.
פינוי הפצועים לאחר הירי
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
ביהודה ושומרון אומנם מתנהל עכשיו מבצע חומת ברזל שנועד לחסל, עד כמה שאפשר, את תופעת "הקטיבות" - גדודים מקומיים (גדודי מחבלים על בסיס מקומי או גדודי מחבלים מקומיים - רב"י) בג'נין, בטול כרם ובמחומש הכפרים שעל גבול בקעת הירדן. הפעולה ההתקפית הזאת מבוצעת ביסודיות ויש לה תוצאות טובות, והיא תימשך עוד כמה שבועות לפחות. אבל בשעה שכוחותינו תוקפים את המחבלים במעוזיהם, הגרילה הפלסטינית מתמקדת במוצבים, במחסומים, בפילבוקסים ובמתקנים הנייחים של צה"ל.
המחבל שתקף את הלוחמים בעמדות הבוקר ללא ספק צפה במשך כמה ימים על הפילבוקס, ראה בדיוק לאן וכיצד הם נעים בשעות היום, ובחר לתקוף עם שחר - ולמרבה הצער, גם הצליח. גורמי הפגיעה באותם חיילים, כולם אנשי מילואים, שכללו לא רק את המחבל עצמו, אלא גם את השגרה שהפכה להרגל מסוכן ואי-הקפדה על נוהלי ה"כוננות עם שחר" - בין אם מתוך חוסר ידיעה או בשל נהלים שגויים שהתפתחו עם הזמן - היו הסיבה לכך שהמחבל יכול היה לבצע את זממו.
חשוב שבצה"ל יזכרו כי גם כשמתנהלת פעילות התקפית עצימה, עדיין מדובר בלוחמת גרילה, שבה נקודות התורפה הן אלו שמהן תיפתח הרעה - וזה מה שקרה הבוקר.
