היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה לזמן את ראש הממשלה בנימין נתניהו לעדות בפרשת "הפגישה הלילית", שבה חשוד ראש הסגל שלו צחי ברוורמן בשיבוש חקירת הדלפת המסמכים הסודיים לעיתון ה"בילד". לאחרונה מסר עדות בפרשה גם מזכירו הצבאי של נתניהו, ראש המוסד המיועד רומן גופמן. העדות של נתניהו תימסר בימים הקרובים.
פלדשטיין חושף את "הפגישה הלילית"
(צילום: באדיבות "יהיה טוב" ב"כאן 11")
לפי החשד, שנחשף בריאיון של אלי פלדשטיין - דוברו הצבאי לשעבר של נתניהו - לתוכנית "יהיה טוב" בכאן 11, ברוורמן גילה לו את דבר החקירה שנפתחה על ההדלפה ואמר לו לכאורה: "אני יכול לכבות את זה". לפי המשטרה ובית המשפט המחוזי, לגרסתו זו של פלדשטיין - שמואשם בפרשת ההדלפה וחשוד בפרשת קטאר-גייט - נמצאו חיזוקים.
החקירה מתמקדת בחשד שברוורמן קיבל מידע על החקירה הביטחונית סביב הדלפת המסמכים הסודיים לעיתון הגרמני "בילד" באוקטובר 2024, ועשה שימוש בחומרים שהגיעו אליו במסגרת מילוי תפקידו. ברוורמן חשוד במסירת ידיעה רשמית על ידי עובד ציבור, שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, ובין השאר נאסר עליו ליצור קשר עם נתניהו וגם לצאת מהארץ - כך שמינויו לשגריר ישראל בבריטניה נדחה למועד לא ידוע. בין השאר, על ברוורן להתייצב לחקירה בתוך 12 שעות אם יחויב לכך, ונאסר עליו ליצור קשר עם פלדשטיין ועם יונתן אוריך, יועץ נתניהו שמעורב בפרשות ה"בילד" וקטאר-גייט.
בימים אלה נידונה הסוגייה מחדש בבית המשפט, ומוקדם יותר היום בית המשפט המחוזי בלוד האריך ביממה את התנאים המגבילים שהוטלו על ברוורמן במסגרת הפרשה. התנאים הוארכו עד לדיון שיתקיים מחר בבקשת המשטרה בבית משפט השלום בראשון לציון להאריך את התנאים עד 10 במרץ. ביום ראשון דחה בית המשפט העליון את הבקשה לרשות ערעור שהגיש ברוורמן, שבה ביקש לבטל את ההגבלות שהטיל עליו המחוזי.
פרשת "הפגישה הלילית" החלה כאמור עם הריאיון של פלדשטיין, שנאשם בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים ל"בילד" ומעורב גם בפרשת קטאר-גייט. הדובר לשעבר טען כי רמז מברוורמן על החקירה שהתנהלה נגדו, בשיחה שנערכה בשעת לילה מאוחרת בחניון בקומה מינוס 4 בבסיס הקריה בתל אביב.
לפי האישום בפרשת ה"בילד", פלדשטיין העביר לעיתון הגרמני המוביל ידיעה סודית אחרי רצח ששת החטופים ברפיח באוגוסט 2024 - "מסמך חמאס" - כדי לטעון שרק לחץ צבאי ישיב את החטופים. המידע שהוצג בידיעה הסודית תאם לנרטיב של נתניהו, שבמהלך המלחמה ברצועה, וביתר שאת באותה תקופה, טען כי השבת החטופים תלויה בעיקר בפעולות הצבאיות של ישראל בעזה. המסמך נחשף לציבור הישראלי דרך התקשורת הגרמנית ימים ספורים אחרי שהמונים יצאו לרחובות במחאה על רצח ששת החטופים במנהרת חמאס ברפיח.
ברוורמן עצמו נעצר בחודש שעבר בשעת בוקר מוקדמת בביתו בנס ציונה. תחילה חשבו חוקרי להב 433 שמקור הידיעה של ברוורמן על חקירת ההדלפה של מסמכי מודיעין מסווגים הגיע מצה"ל, ושם מחב"מ פתחו בחקירת ההדלפה. כיוון החקירה הזה הצעיד למשרדים את הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ואת ראש אמ"ן האלוף שלומי בינדר, שמסרו עדות פתוחה.
בכיר בלשכתו של הלוי, שכיום מכהן בתפקיד מודיעיני בכיר, נחקר תחת אזהרה בפרשה. כעבור כשלושה שבועות חוקרי להב הגיעו למסקנה כי ברוורמן לא ידע על החקירה מגורמים בצה"ל, וכאמור שמו של הבכיר בלשכת הרמטכ"ל לשעבר נוקה מכל חשד.
לפני כשבועיים זומן כאמור למסירת עדות במשרדי להב 433 גם מזכירו הצבאי של ראש הממשלה וראש המוסד המיועד, האלוף רומן גופמן. דרך עדותו של גופמן החוקרים ניסו להבין את מסלול העברת חומר מסווג משירותי הביטחון לראש הממשלה, ולפרט איזה חומר עבר דרך ברוורמן, והאם הידיעה על פתיחת בחקירה של מחב"מ שהכניס פנימה את השב"כ, הייתה במסגרת תפקידו כראש הסגל.
