חוק הפטור מגיוס של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט שהופץ היום (חמישי) לחברי הוועדה, מפרט בתוכו את הסנקציות המוסדיות והאישיות נגד ישיבות ומשתמטים - וכולל גם סעיף משמעותי לגבי מועד סיומן. מהפחתת תקציב לישיבות, ועד לביטול נקודות זיכוי במס הכנסה, חיוב בדמי ביטוח לאומי - וביטול סבסוד המעונות, שמגיע עם כוכבית קטנה. אלה כל הסנקציות בחוק הפטור מגיוס:
המתקפה של אדלשטיין: "פלסטר פוליטי"
הסנקציות המוסדיות המובאות בנוסח שפורסם כוללות הפחתת תקציב לישיבות לפי תלמיד שקיבל צו ולא התגייס, אם לא עמדו ביעדים, לפי התחשיב הבא - בשנה הראשונה אם לא עמדו ב-75% מהיעד, בשנה השנייה 80%, ובשנה שלישית ואילך 90%. שלילת התקציב, אם כך, אינה מלאה, אלא רק בגין התלמידים שחייבים בגיוס. הסנקציות בחוק והיעדים המוגדלים הם בתיאום עם בתי הרבנים ואישורם. המטרה היא שהחוק לא יפול בבג"ץ.
בתחום הסנקציות האישיות, מי שישתמט ולא קיבל דחייה או פטור בתחולה מיידית - לא יהיה זכאי לרישיון נהיגה עד גיל 23, למלגת סטודנט, לצאת לחו"ל עד גיל 23 בכפוף לוועדת חריגים, לנקודות זיכוי במס הכנסה ולמשרה בשירות המדינה בייצוג הולם לחרדים. לפי ההצעה, תוקף הסנקציות הן עד להגעה לגיל הפטור - 26. מדובר בסעיף משמעותי, שכן רוב הסנקציות המשמעותיות ביותר עבור החרדים רלוונטיות לבעלי משפחה.
בנוסף לכך, הסנקציות המיידיות הנוגעות לאיסור יציאה לחו"ל ולאיסור הוצאת רישיון נהיגה עד גיל 23 - מסייעות מאוד לרבנים, שרוצים להרחיק מכך את הצעירים גם ככה. ראשי ישיבות שונות, יש לציין, נלחמים יום יום בסוגיית רישיונות הנהיגה לצעירים החרדים - ואף מנסים לאסור עליהם להוציא רישיון. עם זאת, רבים מהצעירים מוציאים רישיון נהיגה באופן מחתרתי. לכן, הסעיף שיאסור עליהם לעשות זאת יסייע מאוד לראשי הישיבה.
סנקציות נוספות במידה והיעד לשנת הגיוס הראשונה לא יושג - כל חייב בגיוס יחויב בדמי ביטוח לאומי כאילו יש לו הכנסה מזערית גם אם אין לו הכנסה כזו, הוא לא יהיה רשאי להשתתף בתוכנית של המדינה או הרשויות לקבלת דיור מוזל, לא יקבל סבסוד מעונות ולא יקבל הטבות בתחבורה ציבורית. בהקשר לסבסוד המעונות, חשוב לציין, השנה הראשונה תהיה רק ביוני 2027, כלומר עוד שנה וחצי.
בנוסף, אם לא יושגו היעדים בשנה השנייה, תתווסף סנקציה אישית של אי-קבלת סיוע כספי מהמדינה ברכישת דירה. בשנה השלישית, תתווסף גם סנקציה של אי-זכאות לפטור על מס רכישה בדירה.
באשר לתקצוב הישיבות, הוא לא יחזור באופן מלא - אלא חצי ממנו. אם יעמדו הישיבות ביעד של 18 החודשים הראשונים, אז ישלימו את החצי השני. בנוסף, מי שהיה תחת סנקציות של עריק מכוח צווי גיוס ערב כניסת החוק לתוקף יקבל חנינה בכפוף לתצהיר ומנגנון שהוא יידרש להראות שלמד בישיבה בשנתיים האחרונות מאז שהחוק פקע.
לצד כל זאת, במהלך הדיונים בוועדת החוץ והביטחון על החוק המוצע צפויים להשתנות חלק מהסעיפים, בין היתר כדי להראות הליך חקיקה ו"הליכה" עם הייעוץ המשפטי. למעשה, ייתכן שכמה סעיפים - שעוד יתוקנו בהמשך - הוכנסו בתיאום עם החרדים.
"פלסטר פוליטי": קבוצת המתנגדים לחוק
למרות הפצת נוסח החוק, הדרך לאישורו במליאת הכנסת עוד ארוכה, וישנה קבוצת מתנגדים גם בקואליציה - כך שהרוב עבורו כלל לא מובטח. גם בקרב ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו לא נשמעה עד כה תמיכה בחוק או גיבוי כלשהו שניתן לו.
ח"כ יולי אדלשטיין מסר כי "כמי שהוביל בשנתיים האחרונות את המאמצים להרחיב את בסיס הגיוס לצה״ל - אני אומר בצער רב, זה איננו חוק גיוס. אחרי המחדל הנורא של 7 באוקטובר הבטחנו לציבור כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה". עוד הוסיף יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר כי "בניגוד לנוסח שהצעתי, החוק המוצע לא עונה על צרכי צה״ל בשום צורה. זה עוד פלסטר פוליטי במקום חוק היסטורי. אנחנו לא נוותר. ניאבק עד הסוף למען חוק גיוס אמיתי".
3 צפייה בגלריה
"משמעות החוק: הכסף לחרדים עובר עכשיו, על גיוס אולי נדבר עוד שנה וחצי". לפיד
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בין המתנגדים נמנים גם חבר הכנסת דן אילוז, שהבהיר בעבר כי "לא יהיה גיוס ללא סנקציות אישיות משמעותיות", ח"כ משה סעדה, סגנית שר החוץ וחברת כנסת שרן השכל ויו"ר יהדות התורה ח"כ יצחק גולדקנופף. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר אתמול כי כלל לא בטוח שיתמוך בחוק.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר לאחר הפצת נוסח החוק כי "המשמעות המעשית של חוק ההשתמטות: כל הכסף לחרדים עובר כבר עכשיו, על גיוס אולי נדבר עוד שנה וחצי". העולם החרדי נתון כעת תחת כל הסנקציות האפשריות, והחוק למעשה מאפשר להחזיר תקצובים, סבסודי מעונות וכו' - ולדחות הכול בשנה וחצי.
ח״כ השכל אמרה היום כי "חוק הגיוס שהוגש הוא ניסיון נוסף לתת תרופה פוליטית לבעיה ביטחונית קיומית. הוא אינו מספק פתרון אמיתי לאתגר כח האדם של צה״ל, ופוגע בלכידות החברתית של מדינת ישראל". לדבריה, "החוק מנציח מעמד אזרחים סוג א׳ ו-ב׳ של ציבור המשרתים הנושאים בנטל, אותם אנשים שמגינים עלינו בגופם.
"כמי ששירתה כלוחמת קרבית בכוחות הביטחון, איני יכולה לתת את ידי לחקיקה שתפגע במוטיבציה ובמורל של הלוחמים בחזית, ובתחושת הצדק", הוסיפה. "השתייכותי למחנה הלאומי מחייבת אותי לשים את ביטחון מדינת ישראל לנגד עיני ולחשיבה ביקורתית. אימוץ עיוור של חוקים הפוגעים בביטחון בתקופת מלחמה, ובלכידות החברתית תפגע במדינה אנושות, דורות קדימה. אמשיך להיאבק למען מתווה גיוס שוויוני, צודק ואמיתי. בנוסח זה, אצביע נגד".
ח"כ משה סעדה אמר ל-ynet כי "החוק הוא תחילתו של דרך, אבל אין בו בשורה ללוחמים. יש מחסור של 7,000 לוחמים והיעד לגיוס לוחמים בחוק הזה הוא אפס. אנחנו לא צריכים אנשי מטה אלא לוחמים. חסרה אמירה ערכית: 'לא שירתת - לא קיבלת'. אין תעדוף של משרתים לעומת לא משרתים".
