הריאיון עם השר ביטון
(צילום: אורי דוידוביץ, שחר גולדשטיין)
השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון (כחול לבן) אומר כי מפלגתו לא מתכוונת לוותר על הדרישה להעביר תקציב דו-שנתי: "נשמור על שני האינטרסים של המדינה - יציבות כלכלית ומלחמה בקורונה, ולא ניפול לפופוליזם", אמר הבוקר (יום ב') השר ביטון בריאיון לאולפן ynet.
סוגיית תקציב המדינה חידדה את המתיחות בין כחול לבן לליכוד. בעוד במפלגתו של בני גנץ מבקשים להיצמד להסכם הקואליציוני ולהעביר תקציב לשנה וארבעה חודשים, במפלגתו של בנימין נתניהו מתעקשים על תקציב קצר לארבעה חודשים (שעשוי לאפשר לראש המשלה תחנת יציאה מההסכם מבלי שראש הממשלה החליפי יממש את הרוטציה).
ההתבצרות של ראשי הממשלה הפריטטית בעמדתם עלולה להוביל לפירוק הקואליציה והליכה לבחירות כבר בנובמבר הקרוב. לדברי השר ביטון, "אנחנו בסך הכול דורשים לקיים הסכמים. מי שמפר הסכמים לצרכים פוליטיים בעת הזו - הוא זה שמוביל לבחירות. שנת 2020 כבר מסתיימת ואנחנו דורשים לקיים את ההסכם שאומר תקציב גם לשנת 2021".
- רה"מ נתניהו מפר את ההסכם כדי ללכת לבחירות?
"לדעתי, הדיון על אי אישור התקציב ל-2021 נובע משיקולים פוליטיים ויוביל אותנו לבחירות. כחול לבן נכנסה לממשלה כדי למנוע בחירות, אבל נדרוש את התקציב ל-2021 כי זה טוב למשק. כלכלנים אומרים שזו יציבות, חמישה רבעונים יאפשרו לממשלה לתפקד ולמשרדים להוציא את הכספים כבר בינואר".
- נתניהו דוחף לבחירות?
"אנחנו מקווים שזו לא הכוונה שלו ולא רצונו. הדבר הזה חמור מאוד, הציבור לא יסלח. אישור תקציב ל-2021 הוא טוב למדינה, הוא ייתן יציבות למשק ואפשרות למשרדי הממשלה לתפקד טוב יותר בתקופת הקורונה. כל ההתחייבויות הממשלתיות הן שנה קדימה, הקורונה תהיה שנה קדימה ולכן התקציב צריך להיות שנה קדימה. מי שיביא את ישראל לבחירות נוספות בעת הזו יישא באחריות הציבורית לכך".
- אתה חושב שהממשלה הזאת תחזיק מעמד?
"לממשלה הזאת יש שבועיים-שלושה קריטיים כדי לדעת כמה היא תהיה יציבה. אני חושב שנפעל באחריות, כולנו, לקיום ההסכם הקואליציוני, להבאת תקציב 2021 ולאפשר לפחות עוד חצי שנה-שנה של עבודה משותפת ובניית אמון בממשלה".
השר ביטון התייחס גם לדבריו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה באולפן ynet שלפיהם הוא חושש מפגיעה בראש הממשלה נתניהו. "זכות המחאה היא זכות יסודית, צריכים לקיים אותה ולשמור עליה ובאותה מידה למנוע אלימות", אמר השר ביטון. "שום מפגין לא צריך לנהוג באלימות וגם המשטרה צריכה לגזור על עצמה איפוק.
בהתייחסו להקלטות שבהן נשמע השר אוחנה מבקש ממפקד מחוז ירושלים ניצב דורון ידיד להזיז את מוקד המחאה מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, אמר השר ביטון: "אני חושב שאנחנו ברגעים מאוד קשים במדינה, ויש זכות למחאה ויש כאב אמיתי. הכאב יכול להיות על אובדן פרנסה, פגיעה כלכלית וזה יכול להיות גם על שמירת עקרונות הדמוקרטיה. אבל אסור לחצות קווים אדומים, לא לפגוע במפגינים במזיד ולא לאפשר אלימות של מפגינים כלפי המשטרה".
הריאיון עם השר לביטחון הפנים אוחנה
(צילום: שחר גולדשטיין)
אתמול פורסם לראשונה ב-ynet כי פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו מקדם את הוצאת מערך החקירות האפידמיולוגיות כולו מידי משרד הבריאות והעברתו למשרד הביטחון. השר ביטון אמר בנושא זה: "אנחנו רוצים לבצע משימות ואני גאה בצה"ל, באמ"ן ובפיקוד העורף. ברגעים אלה ממש, אלפי חיילים בסדיר ובמילואים בפיקוד העורף מטפלים בערים 'אדומות' ו'כתומות' ועוזרים לראשי הערים להקטין את ההידבקות.
"אנו מפעילים כ-30 מלוניות לעשרות אלפי אנשים, כל מערכות משרד הביטחון רתומות. רכשנו סלי מזון, עושים את כל מה שאפשר. עם ישראל צריך להיות גאה מאוד בחיילי צה"ל וכוחות הביטחון ועוד לא יודעים כמה תרומתם דרמטית לתקופה הקורונה. כל משימה שיטילו עלינו - נבצע. ניקח חלק גם בסוגיית הקטנת ההדבקות וחקירות ההידבקות".
- איך צה"ל יכול לעשות משהו שלא עשו עד עכשיו במשרד הבריאות?
"משרד הבריאות הוא הסמכות והידע בסוגיות בריאות ומדיניות בריאות, אבל רק משרד אחד יודע לנהל מצב חירום של מדינה. תדמייני את 'צוק איתן', בשנייה אחת העברנו 40 אלף מנות, נכנסנו ל-100 ערים ויצרנו שם חדרי חירום ותפקוד בחירום. אנחנו יודעים לנהל מצבי חירום, לא נעסוק במלחמות של שליטה וטריטוריה.
"בשבוע שעבר נכנסנו לשבע ערים 'אדומות' ונתנו שם הסעות, מלוניות וציוד לשליטה ובקרה של ראשי הערים. השבוע אנחנו נכנסים ל-25 ערים 'כתומות' שעלולות להיות 'אדומות'. אנחנו לא מחכים לאף אחד ונהיה בשירות פרופ' גמזו בסוגיה של ההדבקה ורציפותה וחקירות ההדבקה, כיצד למנוע את ההדבקה. אנחנו משימתיים, לא רוצים לעסוק באגו".
