נציג של משרד החוץ הבריטי הצהיר אחר הצהריים (יום ד') בפרלמנט בלונדון כי בריטניה עצרה זמנית את תהליך אשרורו של ההסכם למסירת איי צ'אגוס שבאוקיינוס ההודי לידי מאוריציוס, בכלל זה מסירתו של האי האסטרטגי דייגו גרסייה, "אי המפציצים" שבו שוכן בסיס חשוב של חילות האוויר הבריטי והאמריקני, ושהוזכר לאחרונה כנקודת מוצא לתקיפה אווירית אפשרית באיראן. על ההשהיה דיווח נציג משרד החוץ הבריטי האמיש פלקונר, והוא אמר כי שיחות על ההסכם נערכות כעת עם וושינגטון.
6 צפייה בגלריה


טראמפ וראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר. האיסור על שימוש לתקיפה באיראן שינה את העמדה?
(צילום: רויטרס/REUTERS/Kevin Lamarque)
"יש תהליך שמתנהל בנוגע להסכם ונחזיר אותו לפרלמנט בזמן המתאים", אמר האמיש. "כרגע אנחנו עוצרים לצורך דיונים עם עמיתינו האמריקניים". זמן קצר אחר כך הכחיש מקור בממשלת בריטניה שהממלכה עצרה את תהליך האשרור של ההסכם, וכעת לא ברור הפער בין ההצהרות. המקור אמר: "אין עצירה, מעולם לא קבענו דד-ליין, ולוחות הזמנים יוכרזו בדרך הרגילה". כך או כך, נראה שההצהרות מלמדות לכל הפחות על דין ודברים מחודש המתנהל בין לונדון לוושינגטון מאחורי הקלעים.
איי צ'אגוס הם ארכיפלג באוקיינוס ההודי הנתון לכיבוש בריטי מאז 1814. ב-1965 הפרידה אותם בריטניה ממאוריציוס, קולוניה אחרת שלה, וכשזו יצאה לעצמאות שלוש שנים אחר כך נותרו האיים בידי הבריטים. בשנות ה-60 וה-70 עקרה מהם בריטניה כ-2,000 תושבים כדי להקים את הבסיס אסטרטגי בדייגו גרסייה, והעבירה את רובם לשטחה. לבסיס האווירי בדייגו גרסייה יש כאמור חשיבות אסטרטגית גדולה, והוא משמש בין השאר להחזקת מפציצים לצורך תקיפות אפשריות באיראן.
בעשורים האחרונים ניהלו חלק מעקורי דייגו גרסייה מאבק משפטי בדרישה לאפשר להם לשוב לביתם. גם מאוריציוס עצמה מערערת כבר שנים על תביעת הבעלות של בריטניה על איי צ'אגוס, וטוענת כי בפועל אולצה לוותר על הריבונות בהם בתמורה לקבלת העצמאות שלה ב-1968. בשנה שעברה, בתום משא ומתן ממושך, גיבשו בריטניה ומאוריציוס הסכם שבמסגרתו תימסר הריבונות באיי צ'אגוס למאוריציוס, ובריטניה תוכל לשמור את השליטה בבסיס המפורסם בדייגו גרסייה תחת הסכם חכירה שיהיה בתוקף ל-99 שנה.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תקף בחודש שעבר בחריפות את בריטניה על ההחלטה למסור את איי צ'אגוס, והאשים אותה כי בעשותה כן היא מפגינה חולשה איומה: "למרבה הזעזוע, בעלת הברית ה'מבריקה' שלנו בנאט"ו, בריטניה, מתכננת כעת למסור את האי דייגו גרסייה, שבו שוכן בסיס צבאי אמריקני חיוני, למאוריציוס, ולעשות זאת בלי שום סיבה", כתב אז בפוסט ברשת Truth Social שלו. הוא הוסיף כי אין ספק שסין ורוסיה הבחינו ב"מעשה הזה של חולשה מוחלטת": "אלו מעצמות בינלאומיות המזהות רק עוצמה, וזו הסיבה שארצות הברית של אמריקה, תחת הנהגתי, זוכה כעת – לאחר שנה אחת בלבד – לכבוד כפי שלא זכתה לו מעולם". טראמפ הוסיף ש"הוויתור של בריטניה על קרקע חשובה ביותר הוא מעשה של טיפשות גדולה", וטען כי זו סיבה נוספת בשורה ארוכה מאוד של סיבות הקשורות לביטחון הלאומי לכך שארה"ב חייבת לרכוש את גרינלנד.
אחרי הפוסט ההוא הגיבה הממשלה בלונדון באמירה שלעולם לא תתפשר על הביטחון הלאומי הבריטי: "פעלנו מכיוון שהבסיס בדייגו גרסייה היה תחת איום לאחר שהחלטות בתי המשפט ערערו את מעמדנו והיו מונעות מאתנו לפעול כנדרש בעתיד", אמר אז דובר הממשלה. "ההסכם שהושג מבטיח את פעילות הבסיס המשותף לארה"ב ולבריטניה בדייגו גרסייה למשך דורות, עם מנגנונים איתנים לשמירה על שלמות יכולותיו הייחודיות ועל הרחקת יריבינו", טען.
6 צפייה בגלריה


מטוסים בבסיס האמריקני-בריטי בדיייגו גרסייה. 2,500 איש, רובם מארה"ב
(צילום: AFP PHOTO / PLANET LABS PBC)
6 צפייה בגלריה


רק 35 קמ"ר: האי דייגו גרסייה, ומפציץ B-2 בתרגיל
(צילום: שאטרסטוק, חיל האוויר האמריקני)
אלא שבשבוע שעבר, אחרי שדווח כי ארה"ב כבר העבירה לבריטניה מסרים שלפיהם היא תומכת בעסקת צ'אגוס, שב טראמפ ותקף את הממשלה בלונדון על המהלך. המתקפה החוזרת באה לפי הדיווחים בבריטניה אחרי שהממשלה הבריטית החליטה שלא לאפשר לארה"ב להשתמש בבסיס בדייגו גרסייה למתקפה עתידית באיראן. הסכם ארוך שנים בין ארה"ב לבריטניה קובע כי האמריקנים יצטרכו לבקש מלונדון אישור לכל פעולה צבאית היוצאת מבסיס שנמצא תחת ריבונות בריטית, ולכן האיסור הבריטי, אם אכן הוטל, כובל את ידיה של ארה"ב. לפי הערכות, ההכנות למתקפה באיראן וחילוקי הדעות עם בריטניה על השימוש באי דייגו גרסייה גרמו לטראמפ להבין טוב יותר כמה קריטית השליטה באי, והביאו אותו להקשיח את עמדתו.
דייגו גרסייה עצמו הוא אי קטנטן ששטחו רק 30 קמ"ר, אך הוא הגדול מבין 60 האיים שמהם מורכב ארכיפלג צ'אגוס שבמרכז האוקיינוס ההודי. באי פועל מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת בסיס אווירי אסטרטגי שארה"ב חוכרת מבריטניה, כשלפי ההסכם הנוכחי ביניהן החכירה תימשך לפחות עד 2036. בשלב זה, לנוכח המחלוקת בין בריטניה לארה"ב, עתידו של האי, שאשתקד הועברו אליו שליש מצי מפציצי ה-B-2, לוט בערפל.
בבסיס בדייגו גרסייה חיים כ-2,500 אנשי צוות, רובם אמריקנים ומיעוטם בריטים, ויש לו חשיבות אסטרטגית לפעילותה של ארה"ב באזור. הוא סייע לה רבות במלחמות באפגניסטן ובעיראק, ובעבר דווח כי ה-CIA הפעיל בו גם "אתרים שחורים", אותם מתקנים סודיים ולא-רשמיים שסוכנות הביון האמריקנית הקימה מחוץ לגבולות ארה"ב, ושבהם עברו חשודים בטרור עינויים.
באפריל אשתקד שלח טראמפ לאי שליש מצי מפציצי ה-B-2 – חמקנים שמסוגלים לשאת את "אם כל מפצחות הבונקרים" – במסר מאיים ברור לאיראן. בסופו של דבר האמריקנים תקפו את אתרי הגרעין האיראניים לפני סיום מלחמת "עם כלביא" – אבל בעזרת מפציצים שהגיעו מארה"ב.








