בכמה מוקדים בטהרן מתקיימות היום (שני) מחאות על המצב הכלכלי ותנאי המחייה הירודים באיראן. מדובר ביום שני ברציפות של הפגנות בשווקים ובאזורים מרכזיים בבירה האיראנית.
באתר "איראן אינטרנשיונל" של האופוזיציה המופעל מחו"ל נכתב כי במסגרת המחאות נסגרו חנויות, ושלשביתה הצטרפו גם סוחרים בבזאר הגדול של טהרן ובשוק הזהב בעיר. עוד דווח כי במסגרת המחאות נרשמו עימותים בין המפגינים לכוחות הביטחון, ואף נעשה שימוש ברימוני הלם וגז מדמיע.
1 צפייה בגלריה
הפגנות ב טהרן איראן על המצב הכלכלי
הפגנות ב טהרן איראן על המצב הכלכלי
מפגינים היום בטהרן
באתר נכתב כי בהפגנות מוחים האיראנים על ה"עוול הכלכלי והניהול הכושל מצד הרשויות" ברפובליקה האיסלאמית. הן החלו אחרי שאתמול המשיך הריאל האיראני להיחלש, ירד לשפל היסטורי ונסחר ביחס של 1,445,000 לדולר אחד, בהשוואה ליחס של 862,000 לדולר אשתקד.
בצהריים, על רקע המשבר, הודיע נגיד הבנק המרכזי של איראן, מוחמד רזה פרזין, על התפטרותו. ההתפטרות צריכה לקבל את אישורו של נשיא איראן מסעוד פזשכיאן.
לאחרונה הופצו ברשת סרטונים שהמחישו את המצב העגום שאליו הגיע ערך המטבע האיראני. באחד מהם הוצגה כמות גדולה מאוד של שטרות הנדרשת עבור רכישת טלפון סלולרי אחד.
בסוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" פורסמה התייחסות למחאות, ודווח כי "כלי תקשורת אנטי-איראניים וגופי ביטחון זרים, באמצעות סוכנים פנימיים, נוכחים במחאות כדי לנצל את המצב וליצור אי שקט". בנוסף נטען שכלי תקשורת, גם ישראליים, קוראים לאי-שקט ולמחאות – אך עד כה הקריאות "נכשלו" והאזרחים ערניים, ויודעים "שאי-שקט לא יפתור שום בעיה, ורק יסייע לתנועות שרוצות להשמיד את איראן".
נשיא איראן פזשכיאן צוטט בתקשורת האיראנית באמרו כי שיפור פרנסת העם נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה, וההחלטות הכלכליות צריכות להיות מותאמות לכך.

"מדד היציבות" בשפל

פרשננו נדב איל כתב בטורו ב"ידיעות אחרונות" לפני 10 ימים כי מלבד משבר המים, שוב ושוב נשבר השיא של קריסת המטבע האיראני, הריאל. בצר לה, השבוע הממשלה בטהרן ביטלה סובסידיות קטנות על דלק. ההיערכות הייתה היסטרית: אתרי אופוזיציה איראניים דיווחו כי טהרן הפעילה את כל כוחותיה, מהמשטרה ועד הבסיג', כדי לוודא שביטול הסובסידיות (אירוע כספי בלתי משמעותי) לא יוביל להתקוממות עממית. מצב המשטר גרוע, בכל קנה מידה. אם בטהרן יש שעון גדול הסופר את השעות והימים לחיסול ישראל, בכמה מקומות בישראל מודדים את מדדי יציבות המשטר האיראני; הם הגיעו לאחרונה לשפל. מי שרוצה לפנטז על נפילת משטר האייתוללות, בהחלט יכול – הוא מעולם (או לפחות מאז 2009) לא היה חלש ומפוחד יותר; לעיתים מתברר שהוא חלש מכדי לאכוף כללי צניעות על נשים, לדוגמה.
אסטרטגית, זו התפתחות משמחת שיכולה לבשר על נפילת השלטון (לא מומלץ לעצור את הנשימה); בטווח הקצר, זה כאב ראש גדול. משטר פצוע, מדמם, יכול לרוץ לפצצה. או מלחמה.