שר האוצר לשעבר משה כחלון יכול לחזור לחיים הפוליטיים: שר האוצר לשעבר הורשע היום (ראשון) בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, ובהסדר הטיעון - שלפיו יוכל להתמודד בבחירות שצפויות להיערך ב-27 באוקטובר - מצוין כי העונש יכלול מאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקל. את ההסדר, שהוסכם בין הסנגורים לפרקליטות מיסוי וכלכלה, צריך לאשר בית המשפט.
ההיתכנות למנוע מכחלון, ששימש יו"ר החברה בין יוני 2021 ליוני 2022, לשוב לבית הנבחרים בירושלים טומנת בחובה כוכבית. לפי חוק יסוד הכנסת, זכותו הדמוקרטית של כל אזרח לבחור ולהיבחר תישלל במקרה שבו בית המשפט הרשיע אותו ושנגזרו עליו שלושה חודשי מאסר בפועל. מניעת בחירתו לתפקיד שר תהיה אם נגזר עליו עונש כלשהו של מאסר בפועל, גם אם של פחות משלושה חודשים.
אותו מחוז בפרקליטות היה גם זה שהגיע להסכמה עם אריה דרעי. לאחר הרשעתו בעבירות מס הוא לא שב לחיים הציבוריים. בבית המשפט ניטשה אז מחלוקת כיצד לפרש את אותה התחייבות, שעיקרה נאמר בעל-פה בדיון ולא בכתב, ומרבית שופטי בית המשפט העליון קבעו שיש לראות בה התחייבות, ומאחר שהוא התחייב משפטית הוא אינו רשאי לכהן כשר.
בהסכם עם משה כחלון נוסף סעיף התחייבות האוסר עליו להתמנות לנושא משרה בחברה ציבורית או פרטית נסחרת בבורסה למשך 18 חודשים. בניגוד למקרה דרעי, כאן ההסכם עלה לכתב ומפורט, ולפיו מגבלת הכהונה על שר האוצר לשעבר היא רק בחברות, ואינה נוגעת להתמודדות לכנסת או למינוי לתפקיד שר.
ובכל זאת, אם כחלון יחליט לוותר על היבחרות לכנסת ומשם גם לתפקיד שר, ולהסתפק למשל במשרה בכירה בשירות המדינה - שם הוא עלול להיתקל במניעה משפטית. שכן, לפי החוק, נציבות שירות המדינה רשאית למנוע מאדם לשמש בתפקיד ציבורי אם הוא הורשע בפלילים.
אם הנושא יגיע לבחינת בית המשפט, הוא יטען כי התחייבות כחלון שלא לשמש במשרה בכירה בחברה אמורה למנוע ממנו לשמש במשרה בכירה בשירות הציבורי. שם עקרון אמון הציבור חזק ומשמעותי, וייתכן שבמקרה של אדם שהורשע בעבירת אי-דיווח, הגם שאינה מן העבירות החמורות ביותר, בכוחה להעיב על המינוי.
ככל שבית המשפט יידרש לשאלת הקלון, ולמעשה בנסיבות הנוכחיות אין ממש סיבה שיעשה זאת, הוא יוכל לקבוע מניעה נוספת על השר לשעבר להתמנות לתפקידים ציבוריים נוספים, גם ללא קשר למהות העבירה ולהתחייבותו.
