1 צפייה בגלריה
יעל שרר
יעל שרר
יעל שרר
(צילום: ניר כהן, אורי דוידוביץ)
בכל פרסום של מקרה אונס קופצים חברי הכנסת והשרים ומזדעזעים באופן פומבי. הם אוהבים להשתמש במקרי אונס כדי לנגח ולהתנגח על רקע לאומי או עדתי, וכשמחזור החדשות עובר למשהו אחר הקורבנות נשארים לאסוף את השברים והפוליטיקאים עוברים לעשות ספין על נושא אחר. עבורם אנחנו לא יותר ממשאב לנצל. מעטים הם אישי הציבור שמטריחים את עצמם בכלל לעסוק בנושא באופן שוטף וגם אז בוודאי זה לא נתפס כנושא שיש צורך בטיפול רוחבי בו, ושעל השרים וראשי הממשלה להתייחס אליו ולא רק בימים ספציפיים.
נפגעות ונפגעי אלימות מינית חווים עוול גם מצד המדינה. המדינה שבמשך שנים טענה שאין בישראל סמי אונס ומדובר בנשים שמשתכרות ולאחר מכן מתביישות במעשיהן. המדינה שלא פעם רמסה והאשימה את מי שגופה נחמס ממנה. מתי למשל מדינת ישראל תיקח אחריות על השמדה של מאות ערכות אונס שהכילו DNA של עברייני מין עם התירוץ העלוב שלא היה איפה לאחסן אותן?
האם מתישהו יצאו מפכ"לי המשטרה לדורותיהם ויתנצלו בפני כל מי שהגיעה לתחנת המשטרה וזכתה לבוז והאשמת קורבן במקום להתנהג כאילו גל גברעם הייתה הראשונה?
ואתם שם בבתי המשפט, שהפקרתם אותנו ונתתם לכל הסנגורים והמומחים לשאול ולחטט על הרגלי המין שלנו, ולא התערבתם כי צריך לאפשר למצות את החקירה הנגדית. מתי תתנצלו?
האם פרקליט המדינה מתכוון לצעוד אי-פעם קדימה, להתייצב מול מיקרופון ולהתנצל בפני הציבור על חרפת סגירת תיקים רבים בתירוצים מגוחכים, שנתנו למעשה אישור לאנסים להמשיך לפגוע כרצונם?
המקור הוא כתמיד בחינוך, או יותר נכון בהעדרו, כי יכולנו כמובן לחיות במדינה שבה מוגנות וכבוד הדדי הם חלק מתוכנית הלימודים. אבל פעם אחר פעם מנסות חברות כנסת להעביר חקיקה שתחייב הכשרה בנושא לצוותי החינוך, אך זה עדיין לא קורה כי יש מי שמתנגד לכך במערכת. חוץ מלפטפט בפייסבוק אחרי מקרים מתוקשרים של אונס קבוצתי, לא קרה יותר מדי במערכת החינוך. איפה את יפעת שאשא-ביטון? אחד משישה ילדים נפגע מינית עד גיל 12. אלו אחוזים שהקורונה אפילו לא מתקרבת אליהם.
חס וחלילה שגם נבקש את השיקום והקצבאות שמגיעים לנו אחרי שהמדינה התירה את דמנו. שנזכה לכבוד המפוקפק של הוועדות בביטוח הלאומי בהן יקרעו אותנו לגזרים וידרשו מאיתנו להתפרק לגורמים ולהתחנן לנדבה. האם אתם ממתינים לנפגעת שתשרוף את עצמה כדי להפסיק להשפיל?
ואתם שם בבתי המשפט, שהפקרתם אותנו ונתתם לכל הסנגורים והמומחים לשאול ולחטט על הרגלי המין שלנו, ולא התערבתם כי צריך לאפשר למצות את החקירה הנגדית. מתי תתנצלו על האיזון הקדוש בין קורבן לאנס שיצרתם שמשמעותו האמיתית היא שתמיד תעדיפו את התוקפים על פנינו?
שרים יקרים לדורותיהם, יום כיפור מתקרב וכולכם צריכים לעשות חשבון נפש על ההון הפוליטי שחלבתם מכל אונס של ילדה ואחר כך עברתם לדבר הבא באג'נדה. תתביישו.
  • יעל שרר עומדת בראש הלובי למלחמה באלימות מינית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com