האם ארצות הברית נערכת לחידוש המלחמה מול איראן? מתי מתוכננת התקיפה? ומה יהיו יעדי המערכה? שורת סימנים צבאיים שנצפו בשבועות האחרונים מעלים את השאלות, אך נכון לעכשיו אין עדיין אינדיקציה ברורה לכך שהנשיא דונלד טראמפ החליט להורות על כך. במערכת הביטחון בישראל נערכים לאפשרות של מערכה נוספת, הן בהיבט ההתקפי והן בהגנה מפני תגובה איראנית. עם זאת, גורמי ביטחון מדגישים כי בשלב זה מדובר בסימנים ראשוניים, שנועדו בין היתר להעמיד לרשות הנשיא את האפשרויות הצבאיות אם בכלל יחליט לפעול.
אחת ההתפתחויות המרכזיות נוגעת לפריסת הכוחות האמריקניים בים הערבי, סמוך לחופי איראן. בשבועות האחרונים פועלות באזור 12 משחתות אמריקניות, מספר גבוה יותר מהפריסה הקודמת, שבה שהו באזור כשמונה עד עשר משחתות. ייתכן שחלק מהספינות משתתפות במצור הימי, אך הגידול במספרן נבחן גם בהקשר של היערכות לתרחיש צבאי. במקביל, שתי נושאות מטוסים אמריקניות נמצאות באזור. נושאת מטוסים נוספת צפויה לסיים את שהותה באזור יפן, ובוושינגטון יצטרכו להחליט אם להעבירה לים הערבי כדי לתגבר את הכוחות, או להציבה שם במסגרת חילופי כוחות עם אחת מנושאות המטוסים הקיימות.
הפלת המשטר על הפרק?
לצד הכוחות הימיים, נרשמים סימנים ראשוניים גם בתחום האווירי. לפי ניתוח של מכון המחקר INSS, מעקב אחר תנועת המטוסים מצביע בזהירות על בנייה מחדש של מערך התדלוק האמריקני באירופה, שעשוי לשמש נקודת זינוק לקראת העברת כוחות לזירת פיקוד המרכז של ארה"ב (סנטקום). בין רביעי לחמישי השבוע הוטס מארצות הברית לבריטניה מטוס איסוף וסיור מדגם RC-135, ובמקביל נחתו בדרום הארץ שמונה מטוסי תובלה מסוג C-17. ההערכה היא כי מדובר בהעברת אמצעי הגנה אווירית וציוד לוגיסטי, דבר המעיד על הערכות בדבר תגבור אפשרי של מערכי ההגנה האווירית והיכולות ההתקפיות. בצה"ל לא מתייחסים לדיווחים על נחיתת המטוסים.
חשוב לציין כי לפי גורמי ביטחון, התנועות לא מעידות בהכרח על החלטה לתקוף. טראמפ עדיין יכול לבחור במסלול המדיני והיקף ההיערכות מלמד בעיקר על הרצון להשאיר את האפשרות הצבאית פתוחה. "האמריקנים מכינים לנשיא את האפשרויות, אם וכאשר יחליט על תקיפה", כך אמר גורם ביטחוני.
הכוחות האמריקניים בהורמוז
(צילום: סנטקום)
שיגור ממשחתת אמריקנית בהורמוז, במהלך שאגת הארי
(צילום: AFP PHOTO / US NAVY and US CENTRAL COMMAND / HANDOUT)
השאלה המרכזית היא מה יהיה יעד המערכה הבאה, אם אכן תצא לפועל. במבצע "עם כלביא" תקפה ישראל את מתקני הגרעין, ובסיומו הצטרפה ארצות הברית לתקיפת המתקן בפורדו. במבצע "שאגת הארי", שנמשך 42 ימים, כמעט שלא הותקפו מטרות גרעין. הפעילות התמקדה במפעלי ייצור אמצעי לחימה, בתשתיות צבאיות ולאומיות, בצי הימי ובמערכי הטילים, לצד תקיפות מצומצמות יותר נגד סמלי שלטון וכוחות הבסיג' של משמרות המהפכה.
כעת, ברקע, עומדת גם הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני הבחירות, שלפיה הנחה את זרועות הביטחון לקדם תוכנית להפלת המשטר האיראני, בשיתוף פעולה עם טראמפ. נתניהו החריף את מסריו בנושא בימים שקדמו לבחירות ואף ביום הבחירות עצמו. באמ"ן ובחיל האוויר ממשיכים לעדכן את בנק המטרות, המחולק לקטגוריות ובהן תשתיות, גרעין, התעצמות צבאית וטילים. עניין הפלת המשטר יחייב כמובן תוכנית סדורה של המוסד יחד עם שאר גופי הביטחון.
במערכת הביטחון מביאים בחשבון גם את האפשרות שאיראן תבחר לפתוח במתקפה, לנוכח המצוקה הכלכלית הגוברת והחשש שלה מפני פעולה אמריקנית וישראלית אחרי שכבר הופתעה פעמיים במכות פתיחה משמעותיות.
"במערכות כמו זו האמריקנית, הכנת האפשרויות לוקחת זמן", מסביר בכיר ביטחוני. "מדובר בעניין של שבועות, בוודאי כשמדובר במערכה רחבה ולא בפעולה נקודתית, גם אם היא תהיה קצרה, כפי שדווח בכלי תקשורת זרים". לדבריו, בשלב הזה קשה להעריך מה יחליט טראמפ. גם אם תתקבל החלטה לחדש את הלחימה, אין הכרח שהיא תצא לפועל מיד. בישראל היו מעדיפים כמובן מערכה אינטנסיבית וקצרה, בפרט לנוכח העובדה שמבצע "שאגת הארי" נמשך 42 ימים, הרבה מעבר למשך שתוכנן בתחילתו.
חיזבאללה מתכונן לעימות
ברקע ההיערכות הצבאית מתנהלים כידוע גם מגעים מדיניים. לפי דיווחים מהימים האחרונים, סגן נשיא ארצות הברית ג'יי די ואנס העביר מכתב למוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן ומי שנחשב מקורב למוג'תבא חמינאי, במטרה לבחון אפשרות לחידוש המשא ומתן בין וושינגטון לטהרן. לפי גורמים אמריקנים, המהלך נעשה בידיעת טראמפ ובהנחייתו. במקביל, הנשיא ממשיך לאיים באפשרות של חזרה ללחימה, אולי לאחר בחירות האמצע בארצות הברית. הסתירה לכאורה בין המגעים המדיניים לתנועות הצבאיות ממחישה את חוסר הוודאות: ייתכן שמדובר בהפעלת לחץ על איראן, וייתכן שההיערכות נועדה להכין את הקרקע להחלטה צבאית.
נקודה נוספת היא הזירה הצפונית. בישראל נערכים לאפשרות שמערכה נוספת תתרחב ותכלול עימות מול חיזבאללה. במהלך החודש האחרון שוגרו מיירטים באזור הגבול. בצה"ל לא מפרטים באשר למטרות שבגללן הופעלו, אך ההנחה היא שבין המטרות שיורטו היו גם רחפני איסוף של חיזבאללה, במטרה להשיג מודיעין על פריסת הכוחות של צה"ל. בנוסף, חיזבאללה מזיז אמצעי לחימה ולוקח בחשבון מצב שבו תחודש הלחימה מול צה"ל. בפיקוד הצפון נערכים לחיזוק קווי ההגנה של הכוחות בדרום לבנון, ליצירת נקודות שליטה באש ובתצפית ולמימוש תוכניות להמשך כיבוש מעוזי חיזבאללה.
לכל התפתחות כזאת עשויה כמובן להיות השפעה גם על המערכת הפוליטית בישראל. בתקופה שבה שאלת היכולת להקים ממשלה נותרת פתוחה, חידוש מלחמה מול איראן עשוי לשנות את סדר היום הציבורי, להשפיע על יחסי הכוחות בין המפלגות ולהציב מחדש את סוגיות הביטחון והיחסים עם וושינגטון במרכז הדיון. בינתיים, ישראל מעדכנת את תוכניותיה, ובוושינגטון נמשכים במקביל האיומים והמגעים. השאלה אם ההיערכות תהפוך למערכה צבאית נותרת פתוחה וכך גם השאלה מה יהיה יעדה, אם תפרוץ.
