היום שאחרי פרסום סרטון חטיפת התצפיתניות הוא מטלטל במיוחד עבור משפחות החטופים, כך אומר אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנרצחה בנחל עוז. בריאיון ל-ynet הוא מספר כי "הבטן מלאה, רוצה להתפוצץ. אתה מבין את גודל האירוע, את הזוועה ובעיקר הכשל שהלך והצטבר במשך חודשים, ואותו אפשר היה למנוע".
"בדצמבר 2022 האלוף יצחק בריק הגיש ליואב גלנט ולהרצי הלוי מסמך עב כרס של 80 עמודים שמראה להם שצה"ל לא מוכן למלחמה ותראה לאן הגענו", טען אשל. "הם לא התייחסו לדוח הזה בכלל ותראה כמה נקודות על ציר הזמן יש במסע המטורף הזה, של הכשל שהלך ונבנה. אם זה התרעות שהיו חודשים אחורה ועד ממש שבועות ספורים לפני ה-7 באוקטובר עם מידעים ונקודות קונקרטיות, שאם מישהו במערכת הביטחון רק היה מקפיץ כוחות באותו לילה ב-23:00 בלילה בין שישי לשבת היינו במקום אחר".
ריאיון עם אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל
(צילום: ירון ברנר)
תיעוד חטיפת התצפיתניות
מה שמדהים זה שאתה מסתכל על התמונות האלה, כמויות המחבלים שנמצאים שם, הזמן הארוך שעובר כשהם שם, אתה רואה אותם שם בנינוחות, לא ממהרים לשום מקום זה לא נראה שהם בלחץ שצה"ל עוד שנייה מגיע.
"אני אעשה פה איזשהו סדר. התמונה שראינו עם הבנות שיושבות בתוך המיגונית עצמה אלה תמונות ממש מהדקות הראשונות. הבנות עם פיג'מה הן בנות חדשות שהגיעו שלושה ימים קודם לכן ופשוט הייתה להן רק פיג'מה כי מדי ב' לא היו להן. הן היו חדשות ישר מאותו קורס תצפיתניות והפריימים לאחר מכן זה כבר הזמן שהשעות הולכות ועוברות. זה כבר אחרי תפילת הבוקר של אותם מחבלים. הם יושבים שם יחד איתן ופשוט עושים סלקציה בצורה הכי איומה ומזוויעה. אנחנו רואים אפילו את החלוקה מי תעלה לאותו ג'יפ ומי תעלה לג'יפ אחר, וזה פשוט מזוויע. היה להם את כל הזמן שבעולם וצריך להדגיש את זה. זה בדיוק הזמן מהשעה 6:23 בבוקר ועד דקות לפני 12 בצהריים שהיה ניתן להציל את הבנות האלה - בין אם זה הבנות במיגונית ובין אם זה הבנות בתוך החמ"ל שעדיין בדקות האלה המשיך לתת עבודה ודיווחים".
לדבריו, "אנחנו נעשה הכל כדי שהסרט הזה יחלחל בעצמות של האנשים שחיים היום, ואני אומר בעצמות של האנשים שחיים היום, כי כל מה שנשאר לנו זה אותן עצמות של אותן בנות שנשרפו למוות, נטבחו במיגונית עצמה. ואנחנו נעשה הכל כדי שלא יישכח הסרט הזה".
ריאיון עם אביה של נעמה לוי
(צילום: ירון ברנר)
בסרטון החטיפה נראית בין היתר נעמה לוי שעדיין שבויה בעזה. אביה, יוני לוי, אומר כי "ראינו את הסרטון כבר לפני מספר שבועות, ביקשנו להקרין אותו גם בקבינט המצומצם ולאחר מכן גם בקבינט המורחב ולפני כשבוע להוציא את זה גם לציבור".
מה היו התחושות כשראית אותו לראשונה?
"אני חושב שעצם הידיעה שאנחנו הולכים לראות אותו בלי לדעת בדיוק למה לצפות הייתה מפחידה, בנוסף על כל החששות, החרדות שאנחנו עוברים ב-7.5 חודשים האחרונים, אז גם הידיעה שאנחנו בעצם בפעם הראשונה הולכים לראות את נעמה טלטלה אותנו ובאמת הסרטון עצמו היה קורע את הבטן, קורע את הלב, לראות אותן ומה שהן עברו. מה שהן עוברות עד היום עד עכשיו".
איך התקבלה ההחלטה להוציא אותו לציבור?
"היו בהחלט הרבה התלבטויות וחלקנו לא היו בטוחים בהחלטה וחשבו שזה יכול גם להזיק, אבל יחד עם זאת מה שראינו בשבוע-שבועיים האחרונים שבעצם אנחנו חוזרים לסדר היום הציבורי, עם כל הבעיות שיש לנו פה במדינה ודברים אחרים שעולים על סדר היום, כמו האג, חוק הגיוס ובעיות עם המתווכות והמלחמה בצפון ובדרום, כל נושא החטופים הפך להיות עוד אחד מיני נושאים רבים. כדי להעלות את זה למודעות ולהחזיר את גם לתודעה הציבורית וגם להעמיד את זה מול מקבלי ההחלטות שזה הדבר הבהול והדחוף ביותר לטפל בו, החלטנו לפרסם אותו. לכל שאר הדברים יהיה לנו זמן. להן ולהם אין זמן וזה היה השיקול המרכזי".
אתמול אנחנו מדווחים שהקבינט בעצם הנחה לנסות ולחזור לשולחן המו"מ למרות שאנחנו מבינים שלא הייתה פריצת דרך בתקופה האחרונה. איך זה נראה מנקודת המבט שלכם?
"קודם כל זאת התחלה של משהו חדש שוב לחזור למסלול של הידברות, מסלול של מו"מ אם אפשר לקרוא לזה ככה על חיי הבת שלי, על חיי החטופים בכלל, אז זה בהחלט התחלה. מכיוון שהיינו כבר כמה וכמה פעמים גם בנקודות יותר מתקדמות כביכול אז יש באמת אופטימיות זהירה. אנחנו מבינים שלאורך הדרך יש לנו צד שני שהוא מתועב ורשע וגם אצלנו לא תמיד יש נחישות בלהשלים ואת המגעים וללכת עד הסוף גם עם המחירים שכרוכים בזה. אז בהחלט יש עוד דרך ארוכה מאוד-מאוד, אבל זאת התחלה טובה. אנחנו גם שומעים שהיו לא מעט הזדמנויות בחודשים האחרונים להתקדם יותר והן התפספסו. הסרטון הוא 3 דקות ו-10 שניות, הוא באמת קצר, מצומצם, מזוקק, וצריך להבין שעד עכשיו הבנות שם כבר יותר מ-331 אלף דקות, הן עדיין עוברות את זה. בשבילן זה לא סרטון זו המציאות דקה-דקה במשך תקופה כ"כ ארוכה ולכן זה הדבר החשוב והדחוף ביותר להציל את החיים שלהם להחזיר אותם".
בישראל הודו "החמצנו עסקאות" - ראיון עם אפרת מצי'קאווה, אחייניתו של גדי מוזס שחטוף בעזה
(צילום: ירון ברנר)
אפרת מצ'יקאווה, אחייניתו של גדי מוזס בן ה-80 שחטוף בעזה, אומרת כי "אנחנו צפינו רק ב-3 דקות ו-10 שניות ממה שקרה שם, וכל מה שלא צפינו בו וכל הגופות שהן ראו והמצב שהן נמצאו בו הוא מזעזע הרבה יותר. ברור שהצד של החמאס הוא מזעזע אבל יש שני דברים שמסעירים אותי: האחד זה העוול הזה שאנחנו מגלים שלא כל נבחרי הציבור בחרו לצפות בסרטון הזה. אני לא מבינה איך יכול להיות שלא כל חברי הממשלה ניסו לראות את כל הסרטונים שקיימים ממתקפת הזוועה הזו שעברנו, ואיך חלקם יודעים איכשהו לתרגם את מה שהם רואים לנקמנות ולחיזוק המלחמה, במקום לחשוב על החיים שהם רואים לפניהם שצריך להציל. איך יכול להיות שהסרט הזה ואחרים לא מזעזעים את המדינה ולא גורמים להם להבין שאת העוול שנעשה צריך לפתור. אנחנו לא יכולים לבגוד לא בהן ולא בשאר החטופים, לא בחיים ולא בחללים".
מצד שני, מתנהל פה מו"מ מול ארגון טרור רצחני ולא בטוח שבסופו של יום יש בכלל עם מי לדבר שם.
"יש צד שני ואנחנו צריכים ללמוד לעשות את זה. יש לנו אנשים מקצועיים נהדרים שכן מנסים להוביל מו"מ, ואנחנו צריכים להפסיק להגיד מה לא ולמה אחרים עוצרים אותנו ולמצוא את הדרך. מדינת ישראל היא מדינה חזקה, מדינה עם אנשים כל כך חכמים, אנחנו מובילים הרבה תחומים של מדע וחקלאות כמו שגדי שלנו מוביל בעולם, אז איך זה יכול להיות? אנחנו צריכים לא להאשים כל הזמן החוצה אנחנו צריכים עכשיו לעבור להסתכלות פנימית. הרי מה שהביא אותנו לזה זה חטא היוהרה אז אנחנו צריכים בהתכנסות צנועה, חכמה, מחושבת ואסטרטגית לחשוב מה אנחנו עושים כדי להחזיר את החיים בחיים ואת החללים לקבורה ראויה".
