עורכות הדין הדיל אבו סאלח ולובנא תומא מארגון "עדאלה", שמייצגות את שני פעילי המשט "אביב 2026" שהובאו לחקירה בישראל, העלו היום (ראשון) טענות קשות. במהלך הדיון בבית משפט השלום באשקלון, שבו הוארך מעצרם של הפלסטיני תושב ספרד סייף אבו קשק והאזרח הברזילאי טיאגו אבילה שהיו מעורבים במשט שעשה את דרכו לעזה וסוכל על-ידי חיל הים, ציינו עורכות דינם: "הם עברו אלימות קשה עת הוחזקו על-ידי חיל הים, הוכרחו לשכב על הרצפה במשך יומיים עם הפנים לרצפה וידיים אזוקות מאחורי הגב".
הפעילים הפרו-פלסטינים נעצרו על-ידי חיל הים מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. מרבית משתתפי המשט שוחררו ביוון, אולם ברגע האחרון הוחלט להביא את אבו קשק ואבילה לחקירה בארץ. המדינה מייחסת לשניים סיוע לאויב בזמן מלחמה, מתן שירות לארגון טרור, חברות בארגון טרור, אספקת ציוד לארגון טרור ומגע עם סוכן זר.
השניים, שטענו כי לא הייתה להם כוונה להגיע לעזה או לישראל, ציינו בעצמם כי עברו עינויים בידי כוחות צה"ל. תחילה הם הועברו לכלא שקמה, ולאחר מכן לחקר חקירות של שב"כ. עורכות הדין אבו סאלח ותומא ביקשו לפתוח בחקירה במצ"ח. בעניינו של אבו קשק הן אמרו בדיון: "כפי שניתן לראות, יש סימנים על פניו של החשוד ובמשך כל הזמן הזה הוא היה עם כיסוי עיניים. גם בבית המעצר החשוד שוהה בבידוד. בתוך החדר יש מזרן דק מפלסטיק ואין שם חלון. המשיב שובת רעב מיום חמישי בבוקר".
בישראל טוענים כי שני הפעילים חברים בארגון PCPA שמוגדר ארגון טרור. השניים הכחישו טענה זו. במעמד החקירה הנגדית בבית המשפט, שאלו עורכות הדין את נציג המשטרה בהתייחס לאבו קשק: "האם נכון שהוא הכחיש שהוא חבר בארגון הזה?", ונענו: "לא כך פני הדברים". עוד ביקשו עורכות הדין: "תאשר לי שהוא מסר שבארץ אזרחותו הארגון הזה לא מוכרז כארגון טרור ושהם לא חברים באף ארגון טרור". נציג המשטרה השיב: "אין לי אינדיקציה לכך. הטענות ייבדקו מול הממצאים שבידי המבקשת (המדינה)".
עוד אמרו עורכות הדין בדיון בעניינו של אבו קשק: "במהלך החקירה הוא לא נשאל על מגע עם אף אדם, סוכן או לא סוכן. נציג המשטרה השיב: "עצם הפעילות של המשיב במטרה להגיע למים הטריטוריאליים של ישראל במטרה להיכנס לעזה ולהיפגש עם גורמים כאלה או אחרים מקים את החשד למגע עם סוכן זר - פעילי חמאס". כשעורכות הדין שאלו אם נתפס משהו על הספינה, השיב נציג המשטרה: "לא נתפס בידי החשוד אמצעי כזה או אחר. למיטב ידיעתי גם סיוע הומניטרי לא נתפס על הספינה".
עורכות הדין הוסיפו: "העבירה של מתן שירות לארגון טרור לא יכולה לחול במים הטריטוריאליים. גם הרשויות הישראליות הודו בכך. שני החשודים נעצרו לא במים הטריטוריאליים של ישראל אלא במים הבינלאומיים". בהקשר זה הן הפנו לפסיקת בג"ץ שבה בית המשפט קבע שלא נפל פגם בהחלטת היועץ המשפטי לשעבר שלא להעמיד את חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי ומנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית ראאד סלאח בעקבות השתתפות במשט.
השתיים ציינו עוד: "מעבר לזאת, לפני מספר חודשים במשט הקודם היו שלושה אזרחים, הגשנו ערר ועל אף שהחשדות התבססו על אספקת סיוע לאוכלוסייה האזרחית בעזה, העניין לא ביסס חשד של סיוע לאויב בזמן מלחמה, מגע עם סוכן חוץ, חברות בארגון טרור או העברה של רכוש טרור כך שאם אכן על כך מבוססת החקירה של היחידה החוקרת, מדובר בחקירה שרירותית|.
"כאן מדובר באנשים שהתכוונו להגיע ליוון ולא לישראל או לעזה. יתרה מזאת, מדובר במקרה שהאכיפה בו והמעצר בו היה סלקטיבי לחלוטין, שכן כאמור 170 אנשים נוספים נעצרו ושוחררו ללא כל לחקירה. חברי ענה שהחשד הסביר מבוסס על סיוע לעזה והבנתי מהמשיב שכל החקירה התבססה על מי חבר בארגון הסיוע, מי נמצא בהנהגה, איך הוא הגיע למשטים. בהתאם לכל מה שטענו נבקש לשחרר את המשיב ללא כל תנאי".
השופט עמית יריב ציין בהחלטתו: "לפניי בקשות להארכת מעצרם של המשיבים למשך ארבעה ימים לצורכי חקירה. עיון בחומר החקירה, ובכלל זה בדוח הסודי, מקים חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות לחשודים. אשר לעילת המעצר, מן הדוח הסודי עולה כי מן החשודים נשקפת מסוכנות ברמה המצדיקה את מעצרם בשלב זה". בסופו של דבר האריך השופט את מעצרם של השניים בשלושה ימים.
