ניצחון הליכוד ב-1 בנובמבר נעוץ בעלייה בשיעור ההצבעה בערים הנחשבות למעוזי המפלגה בהשוואה לבחירות שנה וחצי קודם לכן: בקריית שמונה מ-57% ל-61%, בטבריה מ-55% ל-61%, באשדוד מ-61% ל-64%, בבאר שבע מ-56% ל-61% וכן הלאה. ד"ר שרון שטרית, שחקרה את דפוסי ההצבעה של מזרחים לבנימין נתניהו, מצאה כי הסיבה לכך קשורה בבסיסה לטראומה המורכבת ממדיניות אי-שוויון, גזענות והדרה שממנה סבלו בישראל לאורך יותר משבעה עשורים. אלא שאפליה וגזענות קיימות ופוגעות בציבורים רבים אחרים, לעיתים באופן שמשתנה לאורך הזמן. האם אפשר ללמוד מכך משהו על העתיד?
לדעת משפטנים, חוקרי מדעי המדינה, כלכלנים, אנשי עסקים ואנשי ציבור רבים, ההפיכה המשפטית עלולה להעמיק את האפליה והגזענות בישראל משום שהחלשת בית המשפט העליון – או פוליטיזציה ימנית מובהקת שלו – לא ישאירו אף רשות שתגן על זכויות אדם (לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בג"ץ פסל עד היום 22 חוקים או סעיפי חוק, בעיקר משיקולים של פגיעה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון). לכן, אם אנשי מרכז-שמאל בישראל מעוניינים לשכנע מצביעים מזרחים בצדקת האידיאולוגיה שלהם, עליהם להתמודד עם שורשי הבעיה ולבנות מחדש מערכת אמון הדדי. רק אחר כך, אולי, ניתן יהיה גם לשכנע אותם שההפיכה השלטונית עלולה להוביל להסרת רשת הביטחון שבינתיים עדיין פרושה תחתיהם.
חרף ניסיונות מגושמים, מובילי המחאה לא הצליחו לבדל את המאבק נגד התוכנית המשפטית, והוא עדיין נתפס כהתנגדות פוליטית סטנדרטית לניצחון הימין בבחירות. זה כמובן לא אמת, הרי רובם המכריע של רבבות המפגינים לא היו יוצאים מביתם למחות על סתם מדיניות "ימנית" כגון השקעה עודפת בהתנחלויות. מובילי המחאה לא הצליחו לשכנע את הציבור בפריפריה שהוא צריך להיות מודאג מצמצום זכויות אדם, חופש העיסוק וחופש הקניין, משום שהוא יהיה מראשוני הקורבנות אם אכן המצב הכלכלי ייפגע והאינפלציה תזנק.
ד"ר עקאב זידאןראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף, אמר פעם: "הן הולכים אנו לבנות את ארצנו ככל העמים, מצליחים בדברים אחדים ונכשלים בדברים אחרים. אנו נופלים וקמים וממשיכים את מלחמתנו, אך אולי היינו יותר מצליחים אלמלי היה יותר שווי המשקל בהלך רוחנו ויותר שלמות בהיקף חינוכו והכשרתנו, אילו הייתה לנו יותר סבלנות ופחות קנאות, אלמלי היינו משקיעים חלק ממרצנו בשאלות נצחיות אנושיות כמו היופי, ההרמוניה, הפרספקטיבה וכדומה".
מי שמעוניין בהצלחת המחאה נגד ההפיכה המשפטית והשלטונית, אמור להבחין בהיעדרן של מאסות מהפריפריה שנדרשות להשלמת המשימה. הן חסרות, בעיקר, על מנת להשפיע על ראש הממשלה וסביבתו. הקול שלהן נדרש כדי שניתן יהיה לזעוק יחד שכל הצעה לשינוי עומק כזה במערכות השלטון מחייב דיון מעמיק והסכמה רחבה. רק עם הצטרפות הפריפריה יהיה נכון לבצע שינויים רוחביים המשפיעים אופייה של המדינה ועל איכות חייהם של התושבים.
- ד"ר עקאב זידאן הוא חוקר מדעי המדינה והממשל המקומי. מנהל האגף לניהול ההון האנושי במועצת דאלית אל כרמל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
