העבודה בתחום הסיוע, תמיכה ורווחה היא לא עבודה "רגילה". היא עבודה המצריכה תעצומות נפש, יכולת התמודדות ומפגש בלתי אמצעי עם האוכלוסיות המוחלשות בחברה. העובדות בתחום זה חשות תחושת שליחות גדולה. תחושת השליחות היא גורם מהותי בחיבור של אדם לעבודתו.
כאשר מעסיק בתחום הסיוע, תמיכה ורווחה מחפש עובדים.ות הוא יבחר בא.נשים עם תחושת שליחות, מחויבות, שיתנו מענה שהוא מעל ומעבר להגדרה היבשה של התפקיד שלהם וישקיעו בליווי שלהם את כל יהבם וזמנם. אך לצערנו, תחושת השליחות הזו מתורגמת לא מעט פעמים על ידי המעסיקים כהזדמנות לתשלום שכר נמוך ולא הגון.
על פי הלמ"ס, בישראל 90% מהעובדות בתחום הרווחה, תמיכה וסיוע הן נשים, כולן בעלות הכשרה וניסיון משמעותיים בתחום. עם זאת, בעשור האחרון חלה נטישה של אלפי נשים מהתחום מה שפוגע בעיקר באוכלוסיות היעד. שכרן של העובדות הללו מהנמוכים במשק הישראלי, ומתעדכן באופן הדרגתי ושאינו מותאם למציאות החיים בישראל. התחושה שלהן הינה של השפלה וחוסר הגינות, ניצול טוב ליבן כחלק ממדיניות כלכלית של עוול מוסרי. על אף המצוקה נראה כי הן נאלצות שוב ושוב להיאבק בעצמן על שכרן.
1 צפייה בגלריה
הפגנת עו"סיות ועו"סים
הפגנת עו"סיות ועו"סים
הפגנת עו"סיות ועו"סים
(צילום: באדיבות מכללת צפת)
לאחרונה מתקיים מו"מ של כ-300 עובדות מארגון פותחים עתיד – חברת בת של הסוכנות היהודית, עם הנהלת התוכנית. הארגון פעיל ביותר מ-30 רשויות ברחבי הארץ ומלווה אלפי ילדים מכל הקבוצות והמגזרים בגילאי יסודי וחט"ב. העובדות הן נאמנות התוכנית המלוות את הילדים ביום יום, פועלות רבות להעלאת הביטחון העצמי, מסייעות בהנגשת השירותים החברתיים בסביבתם ועובדות יחד עם המשפחות על שיפור היחסים והתקשורת בתוך הבית. מאות הנאמנות עובדות בסביבת עבודה מחויבת ומחייבת אך לא מתגמלת.
נאמנות פותחים עתיד, באופן אבסורדי נעזרות בעצמן לא פעם בארגוני סיוע על מנת להתמודד עם ההפרש בין שכרן ליוקר המחיה. במשא ומתן המתקיים בימים אלה בין ארגון העובדות של חברת פותחים עתיד לבין ההנהלה דורשות העובדות שיפור משמעותי בשכרן ותנאי העסקתן על מנת שיוכלו להתפרנס בכבוד. הנאמנות כולן מגיעות יום יום לעבודה עם מחויבות גדולה לילדים ולמשפחות אותן הן מלוות.
השכר והתנאים הנמוכים גורמים לנטישת אלפי עובדות מדי שנה את תחום הרווחה, התמיכה והסיוע. יש להבין כי נטישת המקצוע פוגעת במשפחות שזקוקות לסיוע ובעיקר בילדים בטווח הקצר והארוך. את המשמעות של חוסר מתן מענה לילדים נרגיש כולנו.
המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו - ילד/נער/הורה המקבל מענה שמותאם במיוחד עבורו ירגיש טוב יותר, שייך יותר וירצה בהמשך להעניק בחזרה ולהיות מועיל ושותף בחברה. אדם שאינו מטופל כראוי יהפוך במהרה למעמסה על החברה בתצורה של אלימות, פשיעה, שימוש בסמים, אובדנות ועוד - נאמנות פותחים עתיד פועלות כל יום בעבודה קשה בכדי להבטיח שהמוטבים שלהן יקבלו את המענה הטוב ביותר ומצילות נפשות הלכה למעשה.
עכשיו הגיע הרגע לשינוי - יש להעלות את שכרן של העובדות על מנת להבטיח שבמהלך עבודתן הן יוכלו להתמקד ב-100% במוטבים ולא בדאגה להישרדות קיומית שלהן ושל משפחותיהן.
מדינת ישראל חייבת להבין: האינטרס של כולנו הוא שהעובדות בתחום הרווחה יחיו ברווחה.
ערגה עוליאל, יו"ר ועד ארגון עובדי 'פותחים עתיד'