ברקע הדיווחים על משלחת ישראלית שביקרה בסודן - הסבירה ד"ר אירית בק, ראש התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב, כי לא נראה שמשהו מצד סודן השתנה - וככל הנראה בישראל יש מי שרוצה להראות הישגים מדיניים. "מהם המניעים לעשות את זה דווקא עכשיו?", תהתה, "לא קרה שום דבר מהצד הסודני שמצריך פתאום שינוי ביחסים עם ישראל".
מוקדם יותר דיווח העיתון הסודני "אופק סודן" כי במהלך היום יתבצע צעד משמעותי לקראת נרמול היחסים עם ישראל. ראש ממשלת המעבר הסודנית עבד אל-פתאח אל-בורהאן וסגנו מוחמד חמדאן דקלו ביקרו ביומיים האחרונים בצ'אד. לפי הדיווח, "לא ברור מה טיב המהלך המדובר, אך מן הצפוי שהערב יתפרסם עוד מידע בנושא".
ערוץ הטלוויזיה הסעודי אל חדת פרסם כי "חתימת הסכם בין ישראל וסודן זה דבר שקרוב מאוד לקרות. שליט סודן אל-בורהאן נועד בחרטום עם משלחת ישראלית רשמית. המשלחת כללה אנשי צבא ישראלים וגורמים פוליטיים". בדיווח הסעודי לא צוין באילו גורמים ישראלים מדובר.
במשך עשרות שנים ישראל וסודן לא קיימו ביניהן יחסים דיפלומטיים, אך לאחר ההסכמים שנחתמו עם איחוד האמירויות ובחריין בתחילת שנת 2020, החלה התחממות ביחסי המדינות. סודן הסכימה להביא לסיום מצב המלחמה מול ישראל בתיווכה של ארה"ב, כשבמסגרתה התקיימה שיחת ועידה בין הנשיא דאז דונלד טרמאפ, אל-בורהאן וראש הממשלה בנימין נתניהו.
על אף שלא כוננו יחסים רשמיים בין המדינות, סודן החלה בתהליכי נורמליזציה עם ישראל, מה שעורר התנגדות ציבורית בסודן שהובלטה במיוחד במהלך המחאה נגד שלטונו של אל-בורהאן ב-2021.
בסוף אוקטובר של שנת 2020 הודיע נתניהו כי ישראל תעביר לסודן משלוח קמח בשווי חמישה מיליון דולר. כחודש לאחר מכן, בנובמבר 2020, נחתה בסודן לראשונה משלחת ישראלית שמטרתה הייתה דיון עם נציגי הממשלה הסודנית על הכרה של סודן בישראל - ולהפך. יומיים לאחר מכן, ב-23 באוקטובר, הוכרז באופן רשמי על נרמול היחסים בין ישראל לסודן, בהכרזה משותפת לשתי המדינות ולארצות הברית שכאמור, תיווכה בין הצדדים.
כשבועיים לאחר מכן, ב-6 בינואר, חתמה סודן על החלק ההצהרתי של הסכמי אברהם. החתימה נעשתה בשגרירות ארה"ב בחרטום במעמד מזכיר האוצר האמריקני סטיבן מנוצ'ין.
ב-6 באפריל 2021 ממשלת סודן ביטלה את חוק החרם על ישראל - חוק שחוקק בשנת 1958, ואסר על כל קשר עם גופים ישראליים, אזרחים המתגוררים בישראל או רכישת סחורות ושירותים מחברות ישראליות. החוק כלל גם חרם על חברות שעבדו עבור מדינת ישראל, ואף אסר על כניסה של סחורות שעברו בנמלים ישראליים או נארזו מחדש בשטחה.
נתניהו ונשיא צ'אד מהמט דבי חונכים את שגרירות צ'אד בישראל
לדברי ד"ר בק, "לא קרה שום דבר מהצד הסודני שיצר שינוי. באוקטובר 2021 הייתה הפיכה, ומאז הם נמצאים בשלטון צבאי מלא. הנשיא אל-בורהאן הדיח את ראש המדינה האזרחי, והמדינה נשלטת על-ידי הצבא. לכן, מהצד הסודני, אי אפשר לראות סיבה מיוחדת שבגינה פתאום צריך שינוי ביחסים עם ישראל".
היא הוסיפה: "אין ספק שאל-בורהאן יותר נגיש לישראל מקודמו ויותר מוכן לזה כנראה, אבל מבחינת הדיפלומטיה הישראלית, נראה שיש פה צורך להשיג יחסים בינלאומיים. יש מאמצים בינלאומיים לתווך בין ישראל לסודן כי המצב שם מאוד קשה פנימית, ואחד ההישגים שהיו קשורים להסכמי אברהם היה הסרתה מהרשימה של מדינות תומכות הטרור. זה כנראה מה שדחף אותם לחתום על ההסכמים, כי זה כולל הרבה מאוד הסרת סנקציות כולל כלכליות".
ובכל זאת, ד"ר בק חושבת שעדיין מדובר בהישג: "זה יכול להיחשב כהישג מאוד גדול כי סודן נחשבת למדינה המחזיקה בגישה אנטי-ישראלית נוקשה. יש כאן הישג מהבחינה הזו, השאלה מהם המניעים לעשות את זה דווקא עכשיו. לדעתי לא קרה משהו דרמטי, אבל צריך לחכות להצהרה הערב ולשמוע שיש צעד קדימה".
