22 שנים אחרי הטרגדיה ששינתה את חייו מקצה לקצה: רב-סרן שמעון אברהם, שאמו נרצחה באחד הפיגועים הטראומטיים ביותר באינתיפאדה השנייה, חוזר לפקד ולהגן על הגזרה שבה גר ובה איבד את אמו, כסגן מפקד הגדוד המעורב החדש של צה"ל - פנתר.
רס"ן אברהם, שגדל כחרדי וחזר בשאלה לפני כעשור, הפך כעת להיות הקצין שאחראי על הגנת ההתנחלות החרדית עמנואל שבשומרון - שבה התרחש פיגוע בדצמבר 2001, שבו נרצחו 10 ישראלים, ובהם אמו. בתפקידו החדש שאותו החל לפני כמה שבועות, אברהם מפקד על גזרת קלקיליה החולשת על יישובי מערב השומרון, בהם גם עמנואל.
6 צפייה בגלריה
רס"ן שמעון אברהם בילדותו. "אמרתי לעצמי ולאחותי: 'כשאהיה גדול אקח נשק ואשמור על עם ישראל'"
(צילום: מתוך האלבום המשפחתי )
הפיגוע התרחש בנר רביעי של חנוכה, כששלושה מחבלים ארבו בשעות אחר הצהריים לאוטובוס שהגיע מבני ברק. מטען חבלה רב-עוצמה התפוצץ בצד האוטובוס, והמחבלים השלימו את המלאכה כאשר ריססו באש תופת את האוטובוס שהכיל עשרות נוסעים. אסתר אברהם ז"ל, בת 42, נהרגה במקום. בתה בת ה-19 שישבה לידה, יצאה באורח נס ללא פגע. "אחד הגברים באוטובוס משך את אחותי החוצה כדי להציל אותה, וכשהיא רצה והגיעה לשער היישוב כשהיא נסערת היא התעלפה ואז עוד ניסתה לחזור לזירה להציל את אמא, אבל הכוחות הגיעו מאוחר ומותה כבר נקבע", סיפר אברהם.
בזמן הפיגוע, הקצין הקרבי היה ילד בן 11. הוא גדל עם עוד ארבעה אחים ואחיות בבית חרדי ברחובות, עד שב-2001 הנחה את הרב שליווה את המשפחה לעבור לעמנואל כדי להתחזק עוד יותר. חמישה ימים לאחר מכן - אמו של אברהם נרצחה. "אמי ואחותי יצאו באותו בוקר לבני ברק לקנות בגדים לקראת חתונה משפחתית, ויצאו משם בסביבות 16:00 חזרה הביתה, כך שציפינו שיגיעו ב-18:30. בינתיים ניקינו וסידרנו את הבית, לבקשת אמא לפני שעלתה לאוטובוס. באותו ערב תכננו ללכת כולנו למסיבת חנוכה ביישוב, אבל הגיע 18:30 והן לא באו, וגם לא ענו בטלפון", שחזר אברהם.
6 צפייה בגלריה
שמעון אברהם ביחד עם אימו אסתר ז"ל. "אבא אמר לי לקרוא תהילים כשפניו נפולות, הבנתי שמשהו רע קרה"
(צילום: מתוך האלבום המשפחתי )
"חשבנו בהתחלה שזה בגלל שלא הייתה להן קליטה, אבל תוך דקות שמענו דפיקות חזקות בדלת הבית. פתחתי וראיתי שם את בן דוד שלי שהיה חבר בכיתת הכוננות של היישוב, עם אפוד ונשק. הוא שאל אותי איפה אבא ואז שניהם נכנסו לחדר לדבר. שאלתי את אבא שלי מה קרה והוא אמר לי רק לקרוא תהילים, כשפניו נפולות. הבנתי שמשהו רע קרה, בעיקר שאחר כך נכנסו עוד הרבה אנשים, ולמרות שאף אחד לא הודיע לנו שאמא מתה, ידעתי שזה מה שקרה לה. אחי הקטן בן ה-5 הוכנס לחדר לישון ואז קם בלילה ולא הפסיק לצעוק ולבכות 'איפה אמא?'. באותו רגע הבנתי שזו נקודת המפנה בחיים שלי, ואמרתי לעצמי ולאחותי: 'כשאהיה גדול אקח נשק ואשמור על עם ישראל'".
"שלחתי מכתבים שנה וחצי, ולא רצו לגייס אותי"
בעקבות הטראומה מהפיגוע, המשפחה חזרה לרחובות, ואברהם המשיך ללמוד במסגרות חרדיות. עם זאת, מעולם לא ויתר על החלום להתגייס לצבא. "כשהתחלתי ישיבה גדולה בגיל 17 בדקתי אפשרויות להשתלב בישיבת הסדר כדי להתגייס בכל זאת לצבא אבל הרב שלי ששמע על זה שכנע אותי ולחץ שאשאר במסגרת התורנית, וכך עשיתי במשך שנתיים, מבלי שההבטחה ההיא יוצאת לי מהראש", סיפר. "לא יכולתי להמשיך בחיי ולראות שאני לא שותף לכל מה שקורה שם בחוץ, בביטחון על המדינה, במיוחד אחרי מה שקרה לי. אכלתי את עצמי בישיבה, היו לי לחצים בחזה והתקפי חרדה קשים עם הזעות וקושי לנשום, ואלו דברים שפחות מובנים או ידועים בעולם החרדי. התפללתי לאלוהים שאצא מזה".
אברהם שיתף בקשיים שלו את הרב, וזה מצא לו פתרון - בדמות שידוך לחתונה. "אחרי חמש פגישות התארסתי, אבל רגע לפני החתונה אושפזתי כי היה צריך להוציא לי את התוספתן. הרופא בבית החולים אמר לי שזה דבר שעלול להיגרם מלחץ נפשי בגיל כה צעיר והבנתי שזה עוד איתות", נזכר אברהם. "הבטחתי לעצמי שברגע שאצא מבית החולים אעשה רק את מה שאני מאמין בו: ביטלתי את החתונה למרות המחירים שכרוכים בכך מבחינת פגיעה בשם של משפחתי ושל הארוסה. היו לי על כך קונפליקטים גדולים עם עצמי, אבל הבנתי שכך אני מזיק יותר לעצמי ולסובביי".
6 צפייה בגלריה
"אכלתי את עצמי בישיבה, היו לי לחצים בחזה והתקפי חרדה קשים"
(צילום: מתוך האלבום המשפחתי )
בשלב זה, כשהוא בן 23, אברהם חזר בשאלה, ונכנס לעולם חדש וזר, שבו חש לדבריו "לבד לגמרי". הוא מיהר להשלים את תעודת הבגרות שהייתה חסרה לו במכון חיצוני, אבל הצבא לא רצה לגייס אותו. "למרות שביקשתי ושלחתי מכתבים מדי בוקר במשך שנה וחצי, לא רצו לגייס אותי בגלל הגיל המתקדם שלי, העובדה שאני ממשפחה שכולה והקב"א והדפ"ר הנמוכים, אבל אבא בסוף הסכים לחתום לי. אחרי שנה בתפקיד עורפי, הצלחתי להתקבל לסיירת צנחנים - לאחר שכבר זומנתי גם למיונים לקורס טיס ולסיירת מטכ"ל", סיפר.
מאותו רגע שהתקבל לסיירת צנחנים ועד היום, אברהם נמצא במסלול התקדמות מטאורי. חרף גילו המבוגר, אישרו לו באופן חריג לצאת לקורס קצינים, ובהמשך לקורס מ"פים. "הייתי לוחם בצנחנים בגיל 25, אותו גיל של המ"פ שלי, אבל גם הוא האמין בי ודחף אותי הלאה. גם המשפחה שלי תמכה והבינה שנשארתי אותו אדם", סיפר אברהם.
לצד שירותו הצבאי, בשנתיים האחרונות השלים רס"ן אברהם תואר ראשון במסגרות מסלול "אופק" לקצינים מבטיחים בצה"ל. בתקופת הלימודים, הוא העביר את סיפורו האישי לבני נוער, בהם דתיים וחרדים, ב-70 תיכונים ובתי ספר.
"מסביר ללוחמים וללוחמות שכאן אמא שלי נהרגה"
התפקיד החדש אליו הגיע אברהם, מבלי שדחף לכך, הוא כאמור הסגן של מפקד הגדוד המעורב החדש פנתר. למעשה, אברהם נמנה עם מקימיו של הגדוד, שמחצית ממשרתיו הן לוחמות חי"ר-גבולות, עם רובאי 06. במובן הזה, הגדוד החדש דומה לארבעת הגדודים המעורבים האחרים - קרקל, לביאות הבקעה, אריות הירדן וברדלס.
אלא שלעומת הגדודים האחרים, פנתר מוצב באופן קבוע בגזרה החמה ביותר - במערב השומרון, בין קלקיליה לסלפית. בימים אלו ממש, סוגר הגדוד חודשיים ראשונים של פעילות מבצעית, בהם לקח חלק בבלימת חצייה של אלפי מסתננים פלסטינים לישראל, במארבים ובסיורים לסיכול טרור.
"יש לנו לוחמות מדהימות, קצינות קרביות שאני סומך עליהן לא פחות ולפעמים יותר מאשר על קצינים קרביים, אחת מהן היא סגנית מפקד פלוגה, שתמיד חותרת למגע, מגיבה מעולה למצבים מסובכים ועושה עבודה מדהימה בשטח", ציין אברהם. "אני מסביר ללוחמים וללוחמות שכאן אמא שלי נהרגה בפיגוע ממש פה בגזרה שלנו, במתווה שלאחרונה חוזר ליהודה ושומרון ביתר שאת – מטעני חבלה וירי על הכבישים, ולכן כולם פה דרוכים ובעיקר עושים הכול כדי להוכיח את עצמם כיחידה חדשה".
6 צפייה בגלריה
"כולם פה דרוכים ועושים הכול כדי להוכיח את עצמם כיחידה חדשה". רס"ן שמעון אברהם
(צילום: שאול גולן )
בינתיים בצה"ל משקיעים בגדוד הצעיר באמצעי לחימה חדשים, בהם עשרות רחפנים מתקדמים ורכבי שטח קטנים ומיוחדים לנהיגה מבצעית. עם זאת, מבחינת הסמג"ד, הנשק האמיתי הוא האנשים: "יש אצלנו הכול מהכול, ויודעים לכבד אחד את השני גם אם יש מתיחויות לפעמים: דתיים וחילונים, דרוזים ויהודים, בנים ובנות, כל אחד מביא את הערך המוסף שלו ליצירת פסיפס אנושי מדהים ללא כל הבלגן שקורה בחוץ".
רס"ן אברהם התייחס גם לנושאים אקטואליים, ואמר כי "באשר לגיוס חרדים, אני אומר שבכוח שום דבר לא יצליח, אבל גם צעירים חרדים צריכים להיות חלק ממה שקורה בחוץ. גם כך הם מתנדבים במקומות כמו מד"א, אז למה לא למסד את זה?". לדבריו, "הקרע בעם מעמיק והמדינה לא הולכת למקום טוב, אסור שההיסטוריה של העם היהודי תחזור על עצמה. זה מדאיג אותי אישית כמי שבא משני העולמות ולטעמי זה לא מלחמה על מי צודק. לתפיסתי, הכי חשוב לצעיר חרדי זה לימודי ליב"ה".
במקביל לשירותו של אברהם, גם אחיו הקטן התגייס לצה"ל וכבר החל בשירות הקבע שלו כהנדסאי, במקביל להיותו אב לשני ילדים. "אני אומר לבני משפחתי וגם לחיילים שלי – תהיו נאמנים רק לחלומות שלכם. אין דבר כזה נכון או לא נכון", ציין הסמג"ד אברהם.
