טיוטת חוק הפטור מגיוס לחרדים, שנחשפה הבוקר (ראשון) ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" ואמורה להגיע לאישור הממשלה, גררה תגובות סוערות במערכת הפוליטית - ושר הביטחון יואב גלנט הודיע כי לא יגיש את ההצעה שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו ולא יתמוך בה. בכירים בממשלה כבר אמרו שיכניסו שינויים לטיוטת החוק, שכוללת נכון לרגע זה לא מעט חורים. בקרב לא מעט חברי כנסת עולה תחושת פספוס, שכן לדבריהם החוק לא ישיג שוויון בנטל ולא יתקן את הנדרש.
טיוטת ההחלטה בנוגע לחוק הגיוס נחשפה השבוע לראשונה, בפגישה סגורה שבה לקחו חלק גלנט, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ויו"ר ש"ס אריה דרעי, יחד עם נציגים מטעמם. תוכנה של הפגישה לא פורסם, אולם ל-ynet נודע כי זו הטיוטה שעלתה לדיון בניסיון להשיג הסכמות.
גלנט מגיב לטיוטת ההצעה
(צילום: אלעד מלכה)
נכון לרגע זה, אומרים גורמים בכירים, בליכוד החליטו לקדם את טיוטת ההחלטה ללא הסכמות כפי שביקש גלנט. בכוונת נתניהו ושרי הליכוד המעורבים לאשר אותה בממשלה ולהציג עקרונות כלליים בפני היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובכך למעשה להשיג דחייה של חקיקה בסוגיה הנפיצה עד חודש יוני.
גלנט הודיע היום, לפני יציאתו לביקור מדיני בוושינגטון, כי הוא אינו עומד מאחורי ההצעה המתגבשת ושלא יתמוך בה. "בשבועות האחרונים קיימנו מספר ישיבות, חלקן בראשותי, בניסיון להגיע להסכמות בנושא מתווה הגיוס, שחיוני לקיומו ולהצלחתו של צה״ל - צבא העם. בפגישות שהתקיימו הצדדים סירבו להתגמש לצערי, והתבצרו בעמדותיהם הפוליטיות", אמר גלנט.
לדברי גלנט, ״ביום שלישי הקרוב תובא לממשלה הצעת החלטה בנושא הגיוס על ידי ראש הממשלה וביוזמתו. עמדתי לא השתנתה, לא אהיה שותף לכל הצעה שאינה מוסכמת על כל חלקי הקואליציה - ומערכת הביטחון בראשותי לא תגיש אותה לחקיקה. לפיכך, איני עומד מאחורי ההצעה המתגבשת ולא אתמוך בה. עדיין יש זמן לשבת יחד ולגבש הצעה משותפת. אני שב וקורא לראש הממשלה ולשר בני גנץ לנצל את הזמן הנותר ולגבש הסכמה רחבה בעניין חוק הגיוס, לטובת צה"ל ולטובת מדינת ישראל".
ההצעה כוללת למעשה מלל שתכליתו המעשית לאפשר הענקת פטור גורף מגיוס לצה"ל לצעירים החרדים כאשר הסעיף החמישי בהצעת המחליטים המוצעת נועד לעקוף את פסיקת בג"ץ בנושא הקובעת כי יש לגייס חרדים בהיעדר חוק אחר בתוקף. מטרת הדחיה המוצעת היא לבלום את התערבות בג"ץ גם בשאלת מימון הישיבות שבהם לומדים ומתוקצבים אברכים שכבר אין תוקף חוקי לדחיות השירות שלהם.
השר חילי טרופר, מקורבו של גנץ, אמר: "בסוף כל הדיון החשוב על אמונות בדבר ערך השירות הצבאי וערך לימוד התורה, חסרה לצה"ל ולמדינת ישראל לפחות חטיבה אחת. באופן מיידי ודחוף. מאות לוחמים שנהרגו ואלפים שנפצעו בצירוף הגזרות הבוערות בדרום, ביהודה ושומרון ובצפון מצריכים עוד הרבה לוחמים ובאופן מיידי. כדי להגן על ישראל צריך לוחמים, זה פשוט, צורב ומדמם עד כדי כך".
"החלטת הממשלה שצפויה להגיע לממשלה ביום שלישי נדמה שנכתבה ב-6 באוקטובר. כאילו אין מלחמה", תקף טרופר. "כששולחים שוב המוני צווי 8 לישראלים שרק חזרו משירות ממושך וכשהלוחמים הצעירים לא משתחררים גם אחרי חודשים ארוכים בעזה, לא מספיקות רק מילים יפות על הידברות, ערבות הדדית, אהבת ישראל ואחדות. הפצע של חוסר השותפות בנטל מדמם מדי, מכדי שאפשר יהיה לחבוש אותו במילים יפות. זהו זמן למעשים. אנחנו נתמוך רק בהחלטה ובחוק שיביאו שינוי אמיתי".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב לעקרונות המסמך בחריפות, ואמר: "חוק ההשתמטות שיובא השבוע הוא פרצופה של הממשלה האיומה בתולדות המדינה - שקר, התחמקות מאחריות ואפליה בין דם לדם". לדבריו, "אין בושה. אחרי חצי שנה של מלחמה כואבת חסרים בצה״ל חיילים, המילואימניקים קורסים, כל יום יש הרוגים ופצועים - והממשלה מקמבנת פטור מגיוס לעשרות אלפי צעירים. זו חרפה, וכל מי שממשיך לשבת בממשלה שותף לחרפה הזו".
גם ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי הגיב לטיוטת חוק הפטור מגיוס שתובא לאישור הממשלה: ״איך אפשר להציע הצעה כל כך מנותקת מהמציאות ולהמשיך לשלוח לוחמים לקרב״?, תהה. "איך אפשר להציע הצעה כזו ולהישיר מבט לאלה הנושאים בנטל? איך אפשר ביד אחת להכביד את הנטל על המשרתים וביד שנייה להרחיב את הפטור לאלה שאינם? אני משוכנע שבליכוד יש מספיק ח"כים שלא ייתנו את ידם להצעה כל כך מקוממת".
גם חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן מהמחנה הממלכתי הגיבה לטיוטת ההחלטה ומסרה: "בעוד חיילינו הגיבורים מקריבים את נפשם על הגנתנו ונופלים על קידוש השם, ראש הממשלה מקדם החלטה בלי שר הביטחון, בלי שום שיתוף גורמי המקצוע (אגף תקציבים טרם ראה) - יעלה כמה שיעלה - העיקר הכיסא. כדי להשתיק את בג"ץ מצהירים הבטחת סרק על כוונה לקבוע העלאה של 'יעדי גיוס' (שזה ממילא עוד מאותו הדבר, בחקיקה שתיכתב (אם ירצה השם) עד אוגוסט, והעיקר - שגיל הפטור יעלה. ראש הממשלה - אתה לא ראוי לעם הזה".
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, כתב בחשבון הטוויטר שלו: ״חוק ההשתמטות כפי שהממשלה מתכוונת לאשר בישיבתה הקרוב מהווה יריקה בפנים של חיילינו בסדיר ובמילואים, ופגיעה אנושה בחוסן הלאומי ובכלכלת ישראל".
סגן הרמטכ״ל לשעבר יאיר גולן, המועמד לראשות מפלגת העבודה, הגיב גם הוא לתוכן הטיוטה: ״ביום שלישי הקרוב, בזמן ששר הביטחון יואב גלנט ישהה בארה״ב, ממשלת נתניהו-גנץ מתכוונת לעלות להצבעה את חוק ההשתמטות ובמקביל לעלות את גיל הפטור ל-35. זהו פשע נגד הציבור היצרני, זהו פשע נגד הציבור החרדי וזוהי יריקה בפרצופם של הלוחמים והלוחמות וכל הנושאים בנטל. מדובר בישראבלוף שלא יגייס אף חרדי וימוטט את הכלכלה הישראלית. זוהי הוכחה נוספת לכך שמדובר בממשלה מנותקת, מסוכנת ובלתי כשירה בעליל שחייבת להחזיר את המנדט לציבור.
"במשך שנים שיקרה המנהיגות החרדית לציבור שלה. היא שיקרה בכל הקשור להימנעות מלימודי ליבה, בכל הקשור למחיר הנורא של ההסתמכות על קצבאות ושוחד פוליטי, בכל הקשור לאסון מירון - והיא נתנה הכשר לאלה שחרצו את גורלם של הנספים. היא משקרת גם עכשיו בכל הקשור לחוק הגיוס וגיל הפטור, וגוזרת על הציבור החרדי חיי עוני, בורות ובערות, ועל החברה, הצבא והכלכלה הישראלית – התמוטטות. החוק הנפשע הזה הוא סכנה קיומית למדינת ישראל״.
יו"ר סיעת עוצמה יהודית, ח"כ יצחק קרויזר, התייחס לטיוטה באולפן ynet וציין: "המתווים הזמניים הם לא התשובה הנכונה. צריכה להיות פה החלטה קבועה וארוכת טווח שבה כלל החברה הישראלית תתגייס למערכת הביטחון, וכמובן תצא אחר כך לשוק העבודה". לדבריו, "יש לנו פה הזדמנות. אנחנו רואים את השינוי גם בקרב הפוליטיקאים של הסיעות החרדיות וגם בציבור החרדי. אנחנו רואים יותר רצון להצטרף לתוך האירוע הציוני שנקרא מדינת ישראל, גם בתוך שירות במשטרת ישראל, בצה"ל ובוודאי גם בשוק העבודה".
סא"ל (במיל') אורן שביל מארגון אחים לנשק אמר לאולפן ynet כי "הטיוטה באה למרוח, אין כוונה לפתור את הבעיה. זה עצוב, זה חבל. אנחנו רואים מה הנטל היום על האחים והחברים שלנו. אם לא ניגש כאומה לפתור את זה נמצא את עצמנו במצב שלא נוכל להגן על עצמנו". לדבריו, "מגזר אחד לא עובד ואחר מממן את החגיגה הזאת. הממשלה משתפת פעולה. ראש הממשלה מעדיף את שלמות הקואליציה על ביטחון המדינה. הציפייה שלנו מגנץ ואיזנוקט היא שייגשו לנושא הזה ברצינות, ושלא ייתנו להצעת החוק המגוכחת הזאת לעבור בכלל".
ב"כוח קפלן", המובילים את ההפגנות נגד הממשלה, אמרו: "ממשלת המחדל ממשיכה לדחוף את ישראל אל פי תהום ומביאה לאישור חוק שלא כולל יעדי גיוס, בלי מכסות, ללא סנקציות וכולל הנצחת הפטורים לחרדים. מבחינת הממשלה המדינה יכולה להישרף כל עוד האשמים במחדל הגדול ביותר שידעה ישראל ימשיכו לשבת בכיסאות המרופדים שלהם".
(צילום: ירון ברנר)
לפי טיוטת ההצעה, גיל הפטור יידחה מ-26 ל-35, לרבות באופן זמני, על מנת ליצור תמריץ גדול יותר לשירות צבאי או אזרחי טרם יציאה לשוק העבודה, וכדי לצמצם את אי השוויון בשירות. כמו כן, לפי ההצעה תוארך ההנחיה לצה"ל לא לגייס חרדים החל מ-1 באפריל, מועד פקיעתו של חוק הגיוס הנוכחי, ועד ליום כניסתו לתוקף של החוק החדש או עד 16 ביוני השנה (המוקדם מביניהם). כלומר, בתקופת הביניים לא יינקטו הליכים לשם גיוס חרדים.
טיוטת ההחלטה לא כוללת את את היעדים לחוק הגיוס, סעיף שעליו מתעקשים הדוחפים לשוויון בנטל. בנוסף, לא מפורט בה לאיזה סוג של שירות צפויים להתגייס החרדים, ומהו יעד המגויסים שאליו מתכוונים להגיע באופן הדרגתי. למעשה, החוק לא עונה על הצרכים המיידיים של הצבא, בעיקר סביב הצורך של צה"ל לגייס עוד לוחמים ברקע המלחמה המתנהלת בעזה והחזיתות הנוספות.
לדברי גורמים שהגיעו לידיעתם עקרונות הטיוטה, כיוון שאין התחייבות על מספר חיילים בתוך שנה, נטל השירות ימשיך להיות על חילונים ודתיים בלבד. הגורמים שנחשפו למסמך אומרים כי ייתכן שעוד יתקיימו בה שינויים, אולם על בסיסה פועלים הצדדים כעת. על פי הטיוטה, הפטור יינתן מגיל 35 פלוס והחוק יוגש בשלמותו בחודש יוני על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון.
ריאיון עם ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית
(צילום: ירון ברנר)
עוד מפורט כי לקראת תחילת התהליך ייפתחו מסלולים חדשים, מותאמים לציבור החרדי בצה״ל, לרבות גדוד חדש. כל זה יתבצע לאחר השלמת תהליך החקיקה, ולקראת גיוס המחזור הראשון שיחל באוגוסט 2024 (אולם לא מפורט כאמור מספר המתגייסים וסנקציות במקרה שיהיו מי שיסרבו). בהצעה נכתב כי גם המערך הטכנולוגי יתוגבר באמצעות המתגייסים מהציבור החרדי. בנוסף, תיבחן הרחבת מספר המשרתים בגופי הצלה ורפואה ובמסלולים הציבוריים במשרדי הממשלה מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדיים.
יתרה מזאת, ישנו סעיף שלפיו הממשלה מנחה את שר הביטחון להנחות את צה"ל, במסגרת סמכותו, לקרוא לגיוס בתוך התקופה הקבועה. בתקופת הביניים לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות, ככל שיוצגו בפני רשויות הגיוס אישורים לפי צורכי הצבא ודרישתו בדבר לימודיהם בישיבות.
