הפנייה הראשונה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לג'ק לו בבקשה למנות אותו לשגריר בישראל הייתה ביולי 2023. בארץ היו אלה ימי שיא המחאה נגד המהפכה המשפטית, אבל האמריקנים הסתכלו קדימה, על התמונה הגאו-פוליטית הגדולה, והמשיכו לנסות לתפור עסקת נורמליזציה סיבובית שתספק הן את ארה"ב ואת ציר המדינות הסוניות במזרח התיכון, והן את ישראל שאמורה הייתה לזכות בהעמקת יחסיה עם העולם הערבי. ההודעה על המינוי של לו הגיעה בתחילת ספטמבר, אבל עד האישור בסנאט וההמראה לתל אביב חלפו חודשיים, ובאמצע הוציא חמאס לפועל את מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר. עד שלו נחת כאן, במדינה מוכית ההלם, נראה היה שהסכם מול סעודיה הוא הדבר האחרון על סדר היום.
4 צפייה בגלריה
ג'ק לו, שגריר ארה"ב בישראל לשעבר בריאיון
ג'ק לו, שגריר ארה"ב בישראל לשעבר בריאיון
"מדינה פלסטינית לא חמושה". ג'ק לו
(צילום: אלכס קולומויסקי )
הקדנציה הקצרה שלו, שהסתיימה בסוף השבוע האחרון על רקע חילופי הממשל בוושינגטון, עסקה רובה ככולה במלחמה – תיאום הרכבת האווירית, הגנה במוסדות בינלאומיים, קשר עם משפחות חטופים ומו"מ מול חמאס. אלא שהוא מתעקש שגם לאורך 15 החודשים הנוראיים הללו, הוא לא ויתר על המשימה להנדס מחדש את היחסים הדיפלומטיים במזרח התיכון.
"הסיבה שקיבלתי עליי את התפקיד הייתה כדי להביא לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה. חשבתי שזה נושא בעל משמעות אסטרטגית גדולה", הוא אמר בראיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" לפני המראתו בתחילת השבוע חזרה לביתו בניו יורק. "הגעתי שלושה שבועות לתוך המלחמה ומאז לא עבר יום אחד שבו לא נותרנו ממוקדים בנורמליזציה עם סעודיה. כשדיברנו על הפסקת אש ושחרור חטופים הבהרנו שזה יכול גם ליצור חלון לסיים את המהלך לנורמליזציה. זה אינטרס לאומי של סעודיה וישראל גם עכשיו, לא פחות מכפי שהיה לפני 7 באוקטובר".
אלא שלפי הדברים של לו, עסקת נורמליזציה כזאת תחייב צעדים שספק אם יוכלו לעבור בממשלת נתניהו הנוכחית: התקדמות – אפילו משמעותית – באפיק הפלסטיני. "אני לא יודע איך ייראה הסכם הנורמליזציה, אבל זה לא היה כמו הסכמי אברהם שבהם יכולת לשים את העניין הפלסטיני בצד. הסעודים היו מאוד ברורים לגבי זה", הוא מסביר. "גם לפני 7 באוקטובר האמנתי שיש צורך בממשל עצמי של הפלסטינים. אני לא חושב שזה יצור בהכרח סיכון לביטחון ישראל. כל הסכם יצטרך לאפשר לישראל להגן על עצמה ולקבל ביטחון".
הוא מדגיש שגם לשיטתו "אתה לא יכול שתהיה מדינה פלסטינית חמושה. התנאי חייב להיות שישראל יכולה להגן על עצמה ואין צבא בצד השני. זה מורכב ודורש תהליך. במהלך המלחמה היה קשה לקיים את השיח הזה, אבל כעת יש מעט מאוד סיכון מבחינת ישראל בכניסה לשיחות לעומת היתרונות האדירים בקבלת נורמליזציה. אתם צריכים לדבר על זה ויש פה סיכון פוליטי. זה לא משהו שנראה ריאלי עכשיו אבל הציבור הישראלי צריך להבין שכדי להגיע לנורמליזציה עם סעודיה צריך לדבר על זה".
אתה לא משתמש בביטוי "מדינה פלסטינית". "אני משתמש בביטוי חלש יותר. אני מאמין שהתוצאה הסופית צריכה להיות מדינה פלסטינית לא חמושה. יש צורות אחרות של ממשל שאחרים מוכנים לדון בהם. זה משהו שישראל וסעודיה יצטרכו לדבר עליו".
4 צפייה בגלריה
ג'ו ביידן בנימין נתניהו דונלד טראמפ מוחמד בן סלמאן
ג'ו ביידן בנימין נתניהו דונלד טראמפ מוחמד בן סלמאן
קלחת הנורמליזציה. ביידן, נתניהו, טראמפ ובן סלמאן
(צילום: אלכס קולומויסקי, רויטרס / Clodagh Kilcoyne, Ludovic MARIN / AFP, AAREF WATAD/AFP, AP, Sarah Meyssonnier/Pool via AP copy)
את היתרונות של מימוש יחסים ישראליים עם סעודיה מציג השגריר היוצא לו כך: "זה יבודד לגמרי את איראן. בסוף המלחמה חמאס יחוסל, חיזבאללה הוחלש, והאיום המיידי לא נראה כמו שנראה לפני שנה. אמנם החות'ים ממשיכים לשגר טילים וכולנו צריכים לראות איך להתמודד עם האיום הזה, אבל זאת סביבה שונה לגמרי מכפי שהייתה לפני 7 באוקטובר.
"ויש עוד הרבה נושאים גדולים כמו הגרעין. לנורמליזציה עם סעודיה תהיה השפעה ענקית. זה יהפוך את ישראל, את האזור ואת ארה"ב לבטוחים יותר. צריכים לנהל את השיח הזה (מול הפלסטינים, א"א) גם אם נראה שמוקדם מדי. אומרים לי ששיח כזה הוא ניצחון לחמאס ולאיראן אבל אני חשוב שזה בדיוק הפוך: אין תבוסה גדולה יותר לאיראן ולחמאס מאשר לשנות כך את הסכסוך הישראלי פלסטיני אחרי כל כך הרבה זמן. זה יחליש את אויבי ישראל".
אתה סבור שממשל טראמפ יקדם את זה כפי שעשה בהסכמי אברהם? "הסכמי אברהם היו הישג משמעותי עבור הממשל הראשון שלו ועל זה ניסינו לבנות את הנורמליזציה. אני מאמין שהם ירצו להשיג את זה אבל אני לא יכול לדבר בשמם".

לא ראיתי תמיכה כזאת

ג'ייקוב לו (69) הוא יהודי יליד רובע הברונקס בניו יורק. מאז לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת הרווארד בשנות ה-70 ועד היום הוא דילג מפעם לפעם בין המגזר הפרטי לבין החיים הציבוריים, ומילא תפקידי ייעוץ במפלגה הדמוקרטית ובממשלים שונים, כולל כמה עמדות בכירות אצל הנשיאים ביל קלינטון וברק אובמה. הקריאה שקיבל מביידן לפני מעט יותר משנה וחצי קלעה אותו בדיעבד לקדנציה שחסתה בצל המשא ומתן הקשה על שחרור החטופים.
בחלקו הראשון של הריאיון, שפורסם כאן בסוף השבוע, הוא אישר שהעסקה שיצאה לדרך השבוע הייתה דומה למדי למתווה שנדון כבר במאי בשנה שעברה. הוא רמז בעדינות שהעובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו העצים את סוגיית ציר פילדלפי לא תרמה למגעים. עם זאת, הוא המשיך לאחוז בעמדה האמריקנית הרשמית שלפיה חמאס הקשה על הגעה להסכם, והביע אופטימיות זהירה שהעסקה תמשיך לשלב ב'.
4 צפייה בגלריה
אלמוג סרוסי, כרמל גת, הרש גולדברג פולין, אלכס לובנוב, עדן ירושלמי, אורי דנינו
אלמוג סרוסי, כרמל גת, הרש גולדברג פולין, אלכס לובנוב, עדן ירושלמי, אורי דנינו
"מעשה נוראי". החטופים שנרצחו בדרום הרצועה
(צילום: REUTERS/ Florion Goga)
"זה היה מו"מ מורכב כשצד אחד לא נמצא בחדר אלא מנותק בכוונה כי הוא לא רצה שידעו איפה הוא", אומר לו כשהוא מבקש להסביר על הקשיים בחודשים הארוכים לאורך שנת 2024. "לעיתים לקח ימים עד שמסרים עברו. עד הקיץ היו אינסוף מגעים לנסות לראות איך לגשר בין גישות מנוגדות, ושיטת השלבים השיגה את זה. זה היה קשה. איך אתה מיישב בין צד אחד שרוצה לסיים את המלחמה בעוד השני מציב תנאים להגיע לשם? גישת השלבים אמרה: בואו נעשה מה שאפשר להשיג עכשיו.
"אני חושב שהנשיא ומזכיר המדינה ראו בסוף אפריל הקשחה בעמדת חמאס סביב השאלה כמה חטופים ואסירים יש לשחרר, 'רמת' האסירים והחלק של ישראל בקביעה מי ישוחרר ולאן. התחלנו לראות את הצדדים מתרחקים. הרצח של ששת החטופים (לו מתייחס לאיתור גופותיהם של עדן ירושלמי, הרש גולדברג-פולין, אורי דנינו, כרמל גת, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי בסוף אוגוסט, א"א) הגיע בנקודה לא טובה במו"מ. זה היה מעשה פלילי נוראי. חלק מהשמות, כמו גולדברג פולין, היו צריכים להשתחרר בשלב הראשון. הייתה לנו דאגה אם בכלל חמאס פתוח לעסקה".
לאחר מכן, טוען לו, הוא זיהה שינוי במדיניות של ממשלת ישראל: "מזכיר המדינה אנתוני בלינקן הגיע לכאן להיפגש עם נתניהו וראינו נכונות להתגבר על הנושאים הגדולים שנותרו. בלינקן אמר את זה במסיבת עיתונאים אחרי ביקורו. הייתה הרבה סקפטיות בשאלה אם זה היה צעד נכון. אנו חשבנו שנכון להגיד שישראל קיבלה את ההצעות המרכזיות והייתה מוכנה לשלוח את הצוות עם מידת הגמישות הנדרשת".
מתי היה הרגע שבו הבנת שהולכת להיחתם עסקת חטופים? "הרגשתי שבשבוע או ב-10 הימים האחרונים לפני החתימה היה ברור שכל הצדדים מנסים לסגור. הצבת דד-ליין (ההשבעה של הנשיא דונלד טראמפ, א"א) תמיד עוזרת בהחלטות המורכבות. היו עליות ומורדות וזה לקח יותר מדי זמן".
מה הייתה המעורבות שלך במגעים? רק קיבלת עדכונים או לקחת חלק פעיל? "הייתי קרוב למאמץ הדיפלומטי כל התקופה שהייתי כאן. לא היה יום שלא היו לי שיחות עם הצוות לביטחון לאומי של הנשיא, במישרין או באמצעות הצוות שלי. לפעמים זאת הייתה העברת מסרים פנימיים בישראל או עצה לצוות ולפעמים תיאום בין המנהיגים שלנו למנהיגים ישראלים. הייתי מעורב מאוד גם עם משפחות החטופים".
היו ⁠משפחות חטופים שקרוביהן אינם אזרחים אמריקנים וטענו שכמעט לא זכו ליחס מהממשל. "אני יכול לדבר בשם עצמי. כמובן שהאמריקנים היו בעדיפות ראשונה, אבל לא דחיתי אף בקשה ונפגשתי עם משפחות של החיילות ועוד משפחות ישראליות. עשיתי מה שאני יכול כדי שהן ידעו שאנו עושים כל מה שאנו יכולים, להשיב על שאלות ולעזור להן להבין מה הסטטוס של המו"מ".
ביידן בישראל, שבוע וחצי אחרי הטבח
(צילום: לע"מ)
הוא מוסיף כי "אני לא מודע למשפחות לא אמריקניות שביקשו להיפגש ולא התקבלו. קיבלתי החלטה כשבאתי לכאן שאני אהיה בשבילן ואציג להן את האמת. אני לא יכול להגיד מה עשו בכירים אחרים. משפחות חטופים ישראליות שאני פגשתי היו אסירות תודה על הזמן והגישה הרצינית שקיבלו. חלקן אמרו לי שהיו שמחות לקבל גישה כזאת מממשלת ישראל".
בלינקן אמר בראיון ב"ניו יורק טיימס" שבכל פעם שהיה לחץ בינלאומי על ישראל זה פגע במו"מ. מנגד, גורמים בממשל מתחו ביקורת על ישראל, בעיקר בחודשים האחרונים. "אני חושב שארה"ב גיבתה את ישראל מאז 7 באוקטובר עם תמיכה צבאית, מדינית ומוסרית שאין לה תקדים. לא ראיתי מעולם תמיכה כזאת. הרבה ישראלים אמרו לי שההגעה של ביידן לישראל בתחילת המלחמה הצילה את הנשמה של המדינה. היינו הקול היחיד במוסדות בינלאומיים שהגן על ישראל ואמרנו בבירור ששחרור חטופים חייב להיות קשור להפסקת אש. היו כמה מקרים שבהם ממשלת ישראל העצימה את המחלוקת מולנו. גם אם יש משהו במחלוקת, אתה לא אמור להציג אותו בפומבי".

לא היה אמברגו

השגריר לו מתכוון בין השאר לעימות ברקע החלטת מועצת הביטחון של האו"ם ממרץ שעבר, שבה אושרה קריאה להפסקת אש ברמדאן תוך אזכור החטופים, אך מבלי לדרוש שחרור שלהם. ארה"ב אמנם נמנעה, אבל לא הטילה וטו. הדבר הוביל לקרע בין וושינגטון וירושלים, ולשכת נתניהו מיהרה להכריז על ביטול המשלחת הישראלית שהייתה אמורה לצאת לארה"ב.
"ישראל אמרה שארה"ב שינתה את עמדתה, וזאת הייתה טעות אסטרטגית מצדכם", הוא אומר. "בשיחות סגורות אתה יכול לא להסכים לנוסח. אבל אנחנו היינו צריכים להטיל וטו על החלטות כשלא הצלחנו להשיג מדינות אחרות שיסכימו לשמור על הזיקה בין הפסקת האש לשחרור החטופים. לצערי בישראל הציגו את זה כמחלוקת. במציאות, העולם נסוג מתמיכה בעמדות של ישראל ואנחנו ניסינו למנוע זאת".
מה אתה יכול לומר על מניעת חימושים מישראל? היה אמברגו או לא? "סיפקנו סיוע צבאי לישראל במהירות גבוהה מאי פעם. הייתה מחלוקת על סוג אחד של תחמושת - פצצות 900 ק"ג. לתאר את זה בפומבי כ'אמברגו נשק' – זה מוגזם לגמרי. ביום שבו המשלוח הזה לא הגיע, מטוסים אחרים הביאו פצצות מונחות. היה חוסר הסכמה על סוג אמל"ח אחד שבמשך חודשים הטיל צל על היחסים. איזה הישג אסטרטגי אתה מקבל בכניסה לריב עם מדינה שסיפקה לך נשק קריטי ומגינה עליך בגופים בינלאומיים? ועשינו עוד דברים. בדרך כלל אתה מחויב לעדכן הקונגרס אבל אנחנו הפסקנו לעדכן וחסכנו זמן. בדרך כלל אתה עובר דרך כל הבירוקרטיה אבל עקפנו את זה. אתה לא יכול לעשות את זה 15 חודשים".
4 צפייה בגלריה
ג'ק לו, שגריר ארה"ב בישראל לשעבר בריאיון
ג'ק לו, שגריר ארה"ב בישראל לשעבר בריאיון
"האוכל כאן טוב מדי". ג'ק לו לפני ההמראה לניו יורק
(צילום: אלכס קולומויסקי )
לדברי לו, "דיברנו כל יום בינינו – הנשיאים, השרים, וכשגריר הייתה לי גישה אינסופית לבכירים בישראל. דחפנו בכל הנושאים. ואז יצא בפומבי כאילו יש מחלוקת. אני לא אומר שזה לא נושא רציני, אני מדבר על הפער שחבל שהועצם. המעורבות האמריקנית, הצבאית והמודיעינית, עזרה לישראל להציל חיים באירועים רבים. יש אבחנה בין אי-הסכמה לבין פער".
למה הכי תתגעגע כאן ומה למדת על הישראלים שלא ידעת קודם? "הכרתי כאן הרבה חברים ואני אתגעגע לאנשים כאן. האוכל כאן יותר מדי טוב ואכלתי יותר מדי. אני מצפה להוריד את המשקל שהוספתי. מה למדתי כאן? מעולם לא גרתי במקום שנמצא במלחמה יומיומית אף שעסקתי בנושאים צבאיים בוושינגטון. למדתי כמה זה חשוב שלאנשים יש עוצמה פנימית להתגבר על זמנים קשים. יש לי אמונה בעוצמה של ישראל להתגבר על המשבר הזה".