בהמשך לחשיפת ynet על דרישת החרדים לחזור ולקדם את פסקת ההתגברות, כפתרון לחוק הפטור מגיוס שקידומו בינתיים הולך ומסתבך, הערב הגיב שר המשפטים יריב לוין ואמר ל-ynet: "לא אני עצרתי את החקיקה בשנת 2023, ואני בוודאי תומך בזה עכשיו".
גורמים בקואליציה הוסיפו כי ישנו סיכוי "יותר מסביר" שהפעם הצעת החוק תקודם. יצוין כי החוק, שעבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת עוד במרץ 2023, מצוי כבר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שם הוא זוכה לתמיכת היו"ר שמחה רוטמן.
בעקבות דרישת החרדים, בקואליציה הבהירו להם שהם לא פוסלים את האפשרות, וכי התרחיש שהצעת החוק תוחזר בקרוב לסדר היום, עוד לפני הבחירות שיתקיימו השנה, עשוי להתתמש למרות הביקורת הציבורית הנוקבת שהתבטאה במחאות סוערות נגד המהפכה המשפטית.
בקרב הסיעות החרדיות רואים בפסקת ההתגברות פתרון למצב שבו בג"ץ יפסול את חוק ההשתמטות - שמקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון - פסילה שתעמיד שוב את הציבור החרדי שאינו מתגייס במצב בעייתי, ואת ההנהגה החרדית בכנסת במבוכה. בקרב החרדים האשכנזים יש מי שטוענים בימים האחרונים כי יש להשתמש ביוזמה הזאת כ"מנוף לחץ על בית המשפט העליון", ולמעשה למקד לשם את תשומת הלב.
בתוך כך, כינוס של מועצת הרבנים של יהדות התורה, שצפויה להכריע בשאלת התמיכה בחוק במתכונתו הנוכחית, רק מוסיף ללחץ במערכת הפוליטית.
במשך חודשים ארוכים הסיעות החרדיות סירבו להצביע עם הקואליציה והערימו קשיים על התנהלותה התקינה, כמחאה על אי-קידום חוק הפטור מגיוס. השבוע, שלא על פי ההתנהלות הרגילה, הודיעו החרדים כי למרות הקשיים מול הקואליציה הם יצביעו בכל ההצעות הנוגעות למערכת המשפט ויתמכו בהן. דרישתם להעלות שוב את פסקת ההתגברות היא שלב נוסף בתגובתם החריפה מול המערכת.
נתניהו ביוני 2023: "פסקת ההתגברות בחוץ"
(צילום: וול סטריט ג'ורנל)
כאמור, ב-ynet נחשף כי בימים האחרונים פנו נציגי החרדים בכנסת אל גורמים בכירים בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ודרשו להחזיר לסדר היום את חקיקת פסקת ההתגברות שבינתיים נתקעה בצנרת של החקיקה בכנסת בצל הביקורת הציבורית ונוכח המלחמה.
בתחילת השבוע טלטלו החרדים את הקואליציה לאחר שהודיעו לנתניהו פומבית שלא יתמכו בתקציב ללא חוק גיוס. בכירים בממשלה ובקואליציה ביקשו מהם לתמוך בתקציב לפחות בקריאה הראשונה, ולהסתפק בתמורה באישור חוק הפטור מגיוס בוועדה.
פסקת ההתגברות - מה אומר החוק?
פסקת ההתגברות, שהינה חלק מתיקון לחוק יסוד: השפיטה, נועדה לעקוף את בג"ץ במקרה של התנגשות מול הכנסת או לבטל פסיקה שפסלה חוק. לפי ההצעה - שהייתה אחת מהמרכזיות במהפכה המשפטית ב-2023 - אם בג"ץ יפסול חוק, הכנסת תוכל ברוב של 61 לבטל את החלטתו. החקיקה, כאמור, אושרה בקריאה ראשונה לפני כמעט שלוש שנים ומאז הוקפאה. בפועל לא ברור אם ניתן להעביר אותה לפני הבחירות.
הצעת החוק מגבילה הלכה למעשה את הביקורת השיפוטית על החקיקה. לפי ההצעה, ביטול חוקים, שינויים או הגבלת תוקפם ייעשו רק בבית המשפט העליון, בהרכב של כל השופטים ובתמיכה של 12 שופטים מתוך 15. כל אותם השופטים צריכים לקבוע שהחוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד ובניגוד לתנאים שנקבעו לפגיעה בה או לשינויה. אפשרות אחרת, היא שהשופטים יקבעו שהחוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הנדרש.
עם זאת, לפי התיקון, גם אם בית המשפט החליט לפסול את החוק – הכנסת יכולה לחוקק אותו שוב באמצעות פסקת ההתגברות. לפי ההצעה, חברי הכנסת יוכלו לחוקק מחדש את החוק שבוטל מבלי שבית המשפט יוכל לבטלו בשנית בתנאי שתוכנס לנוסח שלו פסקת התגברות והוא יעבור ברוב של לפחות 61 ח"כים במשך שתי כנסות נוספות. רק אז בית המשפט לא יוכל לבטל את החוק.
בנוסף, הכנסת יכולה "לחסן" מראש חוק מפני ביקורת שיפוטית, גם אם הוא סותר חוקי יסוד, בתנאי שהתקבל ברוב של 61 ומצוין מפורשות שהוא תקף למרות האמור בחוקי היסוד. ממנגנון ההתגברות הוחרגה ההוראה שהכנסת לא תוכל להאריך את תקופת כהונתה אלא ברוב של 80 חברי כנסת.
