בסימן המאבק באנטישמיות התקיים היום בפולין "מצעד החיים" ממחנה אושוויץ לבירקנאו. אלפי צועדים, בהם 11 שורדי שואה מישראל ושורדי השבי עמרי מירן ואגם ברגר, השתתפו באירוע ההנצחה שנערך בפעם ה-38. שני שורדי השבי הדליקו את לפיד מדינת ישראל יחד עם שורדת השואה איירין ששר והרב שמואל סלוטקי ששכל את שני בניו נועם וישי, שנפלו בקרבות בטבח 7 באוקטובר. ynet העביר את המצעד בשידור ישיר.
מצעד החיים ממחנה אושוויץ
(צילום: איריס ליפשיץ קליגר )
מאז הטבח לפני שנתיים וחצי, האנטישמיות גברה והגיעה לממדים חסרי תקדים שדומים בהיקפם לימים הנוראים שקדמו לשואה. בשנה שעברה נרשם שיא שלילי של 30 שנה, כשברחבי העולם נרשמו 20 מעשי רצח על-רקע אנטישמי. בבריטניה ובניו יורק שבארצות הברית נרשם זינוק דווקא בסיום המלחמה בעזה.
איש העסקים והפילנתרופ סילבן אדמס, נשיא אזור ישראל בקונגרס היהודי העולמי, הדליק את משואת המאבק באנטישמיות לצד ארבעה ניצולי פיגועים שהתרחשו על-רקע שנאת יהודים: שורדת הטבח בבונדיי ביץ' באוסטרליה אווה וייטסן, יוני פינאלי שנפצע בפיגוע האנטישמי בבית כנסת במנצ'סטר בבריטניה, ושורדות פיגוע הירי בקונסוליה הישראלית בוושינגטון ארצות הברית קתרין זיקופ ואבי תלמוד.
בפיגוע באוסטרליה בחנוכה האחרון נרצחו 16 בני אדם, בהם בעלה של אווה וייטסן, טיבור, וחברתה הטובה אדית' ברוטמן. בפיגוע בבית הכנסת היטון פארק במנצ'סטר באוקטובר בשנה שעברה נרצחו שני בני אדם. בפיגוע בקונסוליה הישראלית בוושינגטון במאי בשנה שעברה נרצחו עובדי השגרירות ירון לישינסקי ושרה מילגרם.
אדמס, בנם של שורדי השואה מרסל אברמוביצ'י ואני כהן, אמר: "לא רחוק היום שיהודים יוכנסו שוב לתאי הגזים. הסימנים המדאיגים כבר כאן, והעולם חייב להתעורר לפני שיהיה שוב מאוחר מדי. האנטישמיות מרימה שוב את ראשה המכוער בדרכים שלא האמנו שאי פעם ניתקל בהן לאחר השואה. תקיפתם הנמשכת של יהודים ברחבי העולם וביתר שאת בתקופה האחרונה היא בהחלט סימן אזהרה לתהליך רחב ומדאיג הרבה יותר. היא משקפת היחלשות של הנורמות שמגינות על חברות חופשיות ודמוקרטיות".
הוא אמר עוד: "האנשים שמובילים היום את המצעד הם שורדי שואה אחת. אם ניכשל, אנו מסתכנים ביצירת הדור הבא של שורדים. האמנתי בכל ליבי שהסיסמה שלאחר השואה, 'לעולם לא עוד', באמת משמעותה לעולם לא. לצערי, טעיתי. 7 באוקטובר חשף אנטישמיות סמויה שלא הבנתי שעדיין קיימת. כדי לתקן בעיה, קודם כל צריך להגדיר אותה".
במצעד השתתפו גם נציגי רשויות החוק מקהילות שונות ברחבי העולם, ובכללם סגן יו"ר המשטרה הפדרלית האמריקנית, יו"ר איגוד השוטרים הגרמני ונשיא איגוד השוטרים האירופי. בסך הכול מדובר במשלחת של 130 נציגים של גורמי אכיפה, סוכנויות מודיעין וראשי משטרות מעשרות מדינות שצעדו נגד האנטישמיות, והתחייבו על אדמת אושוויץ לעשות הכול כדי לעצור אותה.
סוואן אובר אמר: "זו לא הפעם הראשונה שאני מגיע למצעד החיים, בעבר הגעתי באופן פרטי. הפעם ההגעה שלי ושל חבריי בכוחות הביטחון נעשתה מתוך הבנה עמוקה וחשובה שלצד הנתונים המדאיגים של עלייה במקרי האנטישמיות, אנחנו הבנו שכדי למגר אותה ולדכא את מקרי האנטישמיות שמשתוללת גורמי הביטחון חייבים להתחיל מהשורש. לא מספיק לצאת בסיסמאות, אלא לצלול לעומק של שורש הבעיה, ללמוד אותה ולפעול באופן מיידי".
ד"ר שמואל רוזנמן, יו"ר מצעד החיים, סיכם: "המלחמה האחרונה עם איראן הייתה עדות נוספת וכואבת לצורך של מדינת ישראל לעמוד איתן מול אלו השואפים להשמידה. לצד זאת, כאשר ברקע גלי האנטישמיות הולכים וגוברים בכל העולם, השנה מקבל מצעד החיים משנה תוקף משמעותי במיוחד. למרות המגבלות שהטילה המלחמה על הגעתם של שורדי השואה מישראל, משלחת מצומצמת של שורדי שואה מהארץ ועוד עשרות מהעולם, שחוו על בשרם את ניסיון ההשמדה של העם היהודי, יצעדו בפולין ויפיחו בנו, דווקא עכשיו יותר מתמיד, את רוח הגאווה והניצחון עבור מדינת ישראל והעם היהודי כולו".
מהנובה למיידנק
שורדת השבי מורן סטלה ינאי, שנחטפה מהמסיבה ברעים ושוחררה משבי חמאס, אמרה היום בנאום במחנה ההשמדה מיידנק בפולין: "אני עומדת כאן וחושבת על אלו שניסו לברוח מהמחנה הזה. היום המקום הזה מקבל משמעות אחרת לגמרי".
סטלה ינאי, חברת פורום "צו החיים", לקחה חלק במשלחת של ההסתדרות הציונית העולמית למצעד החיים. "ב-7 באוקטובר נחטפתי ממסיבת הנובה, לאחר מאמץ ארוך של בריחה", שיתפה סטלה ינאי. "אני עומדת כאן היום במיידנק, רואה את קו העצים שנראה למרחקים, וחושבת על אותם יהודים שניסו לברוח מהמחנה הזה רק כדי להגיע אליו ואולי להינצל.
"דווקא אחרי שעברתי חוויה כל כך טראומטית בעצמי, המקום הזה מקבל משמעות אחרת לגמרי", הוסיפה. "אנחנו חיים בתקופה שדורשת מאיתנו לא רק לזכור, אלא לפעול. להילחם באדישות. לזהות עוול כשהוא מתחיל, לא כשהוא נגמר". את דבריה סיימה שורדת השבי בקריאה לאנושיות ולבחירה בחיים: "אני עומדת פה היום לא רק בשביל מי שנרצחו, אלא בשביל החיים. בשביל התקווה. בשביל הבחירה בחמלה, באחריות ובאנושיות".
