האסון שאירע אתמול (שני) במעון התינוקות הלא-מפוקח בירושלים, שהוביל לפטירתם של אהרון (ארי) כץ בן החצי שנה וליה גולובנציץ בת השלושה חודשים, מעלה שאלות קשות על כמות והתנהלות מוסדות לא-מוכרים לטיפול בילדים. בישראל חיים כיום כ-540 אלף פעוטות בגיל לידה עד 3, כשמחצית מהם לערך נמצאים במסגרת שעליה יש פיקוח כלשהו. על הפעוטות האחרים אין מידע סדור - שכן חלקם שוהים בבית או במסגרות קטנות (עד שבעה פעוטות) שעליהן לא חל חוק הפיקוח.
הדיון בבג"ץ על נתיחת גופות התינוקות
(צילום: גיל יוחנן )
על פי הערכות של נשות מקצוע בתחום, כ-114 אלף פעוטות נמצאים במסגרות שאין עליהן פיקוח, בניגוד לחוק. עד שנת 2021 לא היה פיקוח כלל על מסגרות לגיל הרך, להוציא מסגרות במחיר מפוקח ("מעונות סמל", דוגמת אלה של הארגונים ויצו ונעמת). כניסת החוק לתוקף באותה שנה החילה חובת דיווח ופיקוח גם על מסגרות פרטיות שבהן שבעה ילדים או יותר, אך כאמור לפי הערכות לפחות 100 אלף פעוטות שוהים במסגרות שלא דיווחו על עצמן כחוק.
כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח ב-2021, והעברת האחריות על מסגרות הגיל הרך החייבות בפיקוח (מעל שבעה ילדים) למשרד החינוך ב-2022 שיפרו את המצב - לפחות בעבור המסגרות שדיווחו על עצמן והחלו לעמוד תחת פיקוח. ואולם, התקציב שהוקדש לבניית מערך הפיקוח הלך ונשחק עם השנים - והוא יקוצץ אף יותר ב-2026.
בתזמון טרגי, מתברר כי הצעת התקציב שהונחה אתמול על שולחן הממשלה כוללת קיצוץ נוסף בתקציב המיועד ליישום תקנות הפיקוח על מעונות יום. לפי ניתוח שמפרסמת קרן ברל כצנלסון, התקציב, שגם כך הלך והתכווץ בהדרגה, יעמוד ב-2026 על 46 מיליון שקלים בלבד - לעומת כ-190 מיליון ב-2023.
הנתונים המלאים על המעונות הפיראטיים
החל מחודש אוגוסט האחרון, אגף בקרה ואכיפה במשרד החינוך איתר 470 מעונות ופעוטונים שנפתחו ברחבי הארץ באופן פיראטי וללא רישיון. כך עולה מנתוני משרד החינוך. מתוך המעונות שאותר נסגרו 70, ו-20 מוסדות אחרים קיבלו צווי סגירה שמצויים בטיפול אכיפתי מול המשטרה. איתור המוסדות הללו התבצע בין השאר בעקבות דיווחים שהגיעו מהשטח על ידי גורמים שונים כמו שכנים, מטפלות לשעבר, מפקחים שעברו בסמוך וגורמים אחרים.
בעקבות האסון בירושלים אתמול, הנחה שר החינוך יואב קיש את מנכ"ל המשרד להקים צוות בין-משרדי, בשיתוף המשטרה, השלטון המקומי, הפרקליטות וגורמים נוספים, לגיבוש תוכנית מערכתית לאיתור, אכיפה וסגירה של מסגרות פרטיות הפועלות בניגוד לחוק, לצד חיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח.
כאמור, מתוך 470 המעונות שאותרו מאז אוגוסט, נסגרו 70 ו-20 נמצאים בהליכי סגירה. מנגד, 30 מסגרות הוסדרו וקיבלו רישיונות הפעלה. 80 מסגרות אחרות מצויות בהליכי התראה, מהן 10 שכבר הוטלו עליהן עיצומים כספיים בסכומים של עד 25,000 שקלים והתחייבות להשלים הליך רישוי מיידי. 270 המעונות הנותרים נמצאים בשלב בדיקה ואיסוף מידע לקראת המשך טיפול.
ממשרד החינוך נמסר כי נכון לשנת הלימודים תשפ״ו, פועלות בישראל 4,988 מסגרות מאושרות בעלות רישיון הפעלה. בנוסף, מצויות כיום 226 מסגרות בתהליך רישוי, מהן 55 מסגרות מוכרות ו-171 מסגרות פרטיות. במשרד החינוך ציינו כי תהליך הרישוי, הרישום והבקרה על מסגרות הגיל הרך החל בשנת 2022, עם העברת האחריות על התחום למשרד החינוך, ומאז פועל המשרד לביסוס מערך פיקוח, אכיפה והסדרה בהיקף ארצי.
מתוך 4,988 המעונות המאושרים ובעלי רישיון ההפעלה, 2,081 הם מעונות מוכרים ו-2,907 הם מעונות פרטיים. במחוז מרכז פועלים 333 מעונות מוכרים ו-750 פרטיים; במחוז תל אביב 268 מוכרים ו-785 פרטיים; במחוז הצפון 502 מוכרים ו-360 פרטיים; במחוז הדרום 417 מוכרים ו-320 פרטיים; במחוז חיפה 179 מוכרים ו-450 פרטיים; במחוז ירושלים 382 מעונות מוכרים ו-242 פרטיים.
גורמים במשרד החינוך אמרו כי על פי הערכות פועלים ברחבי הארץ בין 1,500-1,000 מעונות ופעוטונים, חלקם נפתחים ונסגרים בבתים ובמקומות שונים בחשאי.
מערך הפיקוח והבקרה הארצי והמחוזי כולל 59 מפקחות ו-13 יועצות בפיקוח הארצי, לצד 3 תקני אכיפה ייעודיים, 6 מפקחי בטיחות ו-2 תקנים ייעודיים לפיקוח מצלמות.
עוד מציינים במשרד החינוך כי המשרד "ימשיך לפעול בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים לחיזוק האכיפה ולהבטחת פעילותן של מסגרות חינוכיות העומדות בדרישות החוק והפיקוח, לשם שמירה על שלומם וביטחונם של פעוטות". באשר למעון בירושלים, שבו והדגישו כי "מדובר במסגרת פרטית שפעלה ללא רישיון הפעלה כנדרש בחוק. יתר פרטי האירוע עדיין נלמדים ונבדקים על ידי הגורמים המוסמכים".
