בניסיון להדק את השליטה באזרחים, משטר האייתוללות הטיל מצור דיגיטלי והשבית את האינטרנט באופן שפוגע בכלכלה המקומית ואף מעורר זעם בציבור לצאת לרחובות. כעת, הסגר מעלה את מחירי ה-VPN (רשת וירטואלית פרטית) בשוק השחור, בזמן שכלי התקשורת הממלכתיים באיראן מדווחים באופן שגרתי על מעצרים של אזרחים בגין שימוש ב-VPN לא חוקי או במערכת הלוויין האמריקנית Starlink, שנאסרה בשנה שעברה.
אך בעוד הציבור מנותק מהעולם שבחוץ, בכירי הממשל נהנים מפריבילגיה בדמות "כרטיסי SIM לבנים", המעניקים להם גישה לאינטרנט העולמי. כמו כן, המשטר מאפשר גישה פחות מוגבלת רק למספר קטן של תפקידים, עסקים ותקשורת. איגוד הסחר האלקטרוני בטהרן גינה את ההחלטה על הגישה המדורגת לאינטרנט, ותיאר אותה כ"ניצול לרעה של הצורך הבסיסי של האזרח". עוד הוא הזהיר כי השבתה שכזו "מאיימת בהרס התשתיות של המדינה בידי מקבלי ההחלטות".
תושב טהרן שעובד בפרסום הסביר כי בעלי חברות לא מעוניינים לשלם הרבה עבור תוכן שאי אפשר להפיץ ברשתות עם חשיפה גדולה, בהן אפליקציית אינסטגרם, שלה מיליוני משתמשים. הוא ציין כי בעקבות ההגבלה על הגישה לאינטרנט, הכנסתו ירדה כמעט לאפס מאז תחילת המלחמה.
גיימר מאיספהאן, שלו קהל עוקבים גדול ביוטיוב ובאינסטגרם, סיפר כי הרשת המקומית של איראן נוראה, איטית, לא מאובטחת ומלאה בתקלות. בנוסף, הוא ציין כי בעקבות ההגבלה נפגע כלכלית ואיבד כמעט את כל הכנסותיו מספונסרים ותרומות.
אומנם לאיראן יש פלטפורמות מדיה חברתית משלה המבוססות על שירותים כמו וואטסאפ ויוטיוב, אך התוכן מנוטר בקפידה ולעיתים קרובות מצונזר. "איש לא באמת רוצה להשתמש בפלטפורמות האלה, אבל אין אפשרות אחרת". אמר הגיימר, שכמו איש הפרסום - נמנע מחשיפת זהותו משום החשש לפגיעה מצד השלטון.
במציאות שבה החיים האנושיים הפכו לתלויים בתקשורת ואינטרנט, מעמד הביניים שנתון תחת ההגבלה החדשה באיראן הוא שנפגע ראשון. מפתח תוכנה איראני סיפר כי בעקבות זאת אזרחים רבים חושבים על הגירה. הוא שיתף כי סגר האינטרנט ביטל את האפשרות לעבודה מרחוק, מה שגרם לו לאבד את משרתו בגל הפיטורים האחרון בחברה שעבד.
ההשלכות ניכרות גם במספרם הגדל של סוחרי הרחוב בטהרן. רזה אמירי, עובד לשעבר בן 32 של ספק אינטרנט, מוכר כיום כובעים ומטריות ליד תחנת מטרו. כמו מפתח התוכנה, גם הוא איבד את עבודתו לאחר תחילת המלחמה ולא קיבל את משכורתו החודשית האחרונה.
מונירה פישגאהי מוכרת קישוטים ואביזרים ברחוב ואלי אסר המפורסם בבירה. היא סיפרה כי בעבר עסק החייטות שלה סיפק סחורה לשלוש חנויות אינטרנטיות. אך בעקבות ההגבלות הביקוש נפגע והיא נאלצה לפטר את חמשת עובדיה.
מוחמד ריחאי, בעל חנות במרכז העיר, אמר שהוא ויתר על הניסיון לשכנע סוחרי רחוב להפסיק לחסום את המדרכה מחוץ לחנות שלו. "אחרי המלחמה, רואים אותם לאורך כל המדרכה. אני לא יכול להילחם בהם יותר".
לצד הפגיעה בתקשורת שמשפיעה על כלכלית איראן, פרשננו רון בן ישי סיפר בפודקאסט החדשות של ynet ברביעי האחרון כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעדיף מלחמה כלכלית שתגרום לנזק משמעותי לאיראן - על תעשיית הנפט שלה ועל שיקום המשטר. "האמריקנים הולכים ותופסים ספינות שמובילות או נפט מאיראן, או ספינות שמובילות חומרים שעשויים לסייע לה בשיקום", אמר.
לדבריו, "ברגע שהאיראנים לא יכולים לייצא נפט, הם צריכים לאחסן את הנפט שהם מייצרים, ונגמר להם המקום. אז הם צריכים להפסיק את עבודת השאיבה. יהיה לאיראנים קשה להפעיל את הבארות מחדש אם הם בכלל יצליחו". בן ישי הוסיף כי "לצד זאת יש נזק לתעשייה הפטרוכימית אז הם יכולים לסחור רק בנפט גולמי. הם יכולים לנסות להעביר כמות מוגבלת של נפט באמצעות מעברים קרקעיים, או דרך הים הכספי לרוסיה".
