בית המשפט המחוזי בלוד הורה היום (שישי) על צו איסור פרסום בפרשת "הפגישה הלילית", שבמסגרתה נחקרות טענותיו של אלי פלדשטיין, שלפיהן צחי ברוורמן עדכן אותו מבעוד מועד על החקירה שמתנהלת נגדו על הדלפת המסמכים הסודיים, שהוא יודע מי החשודים בה וכי הוא יכול "לכבות אותה".
בהחלטת בית המשפט נכתב כי צו איסור הפרסום נובע מכך ש"החקירה בעיצומה, ואפשר שיהיו חקירות נוספות ותוצרים שיעלו מחקירות שבוצעו". הצו, נכתב, "יחול על חומרי חקירה עתידיים והתוצרים שנובעים מהם - ואשר יש בהם כדי לחשוף שיטות ואמצעים של שב"כ". עוד הודגש, "למען הסר ספק", כי הצו יחול על מסמכים ספציפיים שקיימים בתיק.
2 צפייה בגלריה
צחי ברוורמן ואלי פלדשטיין
(צילום: אוהד צויגנברג, יאיר שגיא, Josep Curto/shutterstock, Luciano Santandreu/shutterstock)
בשבוע שעבר פרסם רונן ברגמן ב-ynet כי גורמים הבקיאים בחקירת "הפגישה הלילית" מעריכים כי רשימת ששת החשודים במעורבות בהדלפת המסמכים הסודיים ל"בילד" - באופן שסילף את משמעותם - אכן דלפה מגורמי החקירה והאכיפה ללשכת ראש הממשלה. עם זאת, הגורמים אומרים כי אין בידי המשטרה ראיות מספקות כדי להגיש כתב אישום - וכי ספק אם לנוכח הגרסאות שכבר נמסרו, המשך החקירות של מי מהמעורבים המוכרים יובילו לפריצת דרך. לכן, אמר גורם בכיר, פיצוח פרשת הרשימה הסודית שהוצגה בפגישה הלילית יתאפשר "רק אם נאתר את הצד השני של המשוואה הרקובה הזאת, כלומר את נתיב הדלף דרכו עברה הרשימה".
מדובר על קבוצה שגודלה עדיין לא ברור לגמרי - אבל היא כוללת כמה עשרות עובדים וקצינים, חלקם בכירים מאוד, בשורת גופים (משטרה, שב"כ, מחב"ם, אמ"ן, מלמ"ב, פרקליטות ולשכת היועמ"שית) שמגיעה עד ללשכות הבכירים ביותר. השאלה היא עד כמה רחוק תלך החקירה, והאם למשל יידרשו כל אותם עובדים וקצינים לבדיקות פוליגרף.
ועוד שאלה שתעלה: בלשכת המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, שהיא חלק מהאזורים הסגורים המאובטחים של לשכת נתניהו, מותקנת מערכת מחשבים המחוברת למערכות המידע המרכזיות של אמ"ן. האם מי שמתיישב מול המסוף הזה יכול ממנו לגשת למטה-דאטה של המסמכים, כלומר לבדוק מי ומתי נגע במסמך שדלף, וכך לגבש את הרשימה?
בנוסף, כתב ברגמן, האופן שבו המשטרה חוקרת את המקרה - מחפשת חשודים רק בצה"ל ומתעלמת מגופים אחרים, בעיקר משב"כ שבו נערכה רוב עבודת איסוף המודיעין בפרשה - מעורר ביקורת חריפה בפרקליטות המדינה.
גורם בכיר בפרקליטות אמר כי ממחב"ם יצא האיש שהדליף את המסמך מלכתחילה, ארי רוזנפלד, מה שבוודאי מדגיש את הצורך בנקיטת כל האמצעים לוודא שהחקירה מהירה, שקולה ומקצועית. "אבל גם בשב"כ היו מקרים של דלף, אחד מהם לאחרונה כשנעצר איש מילואים שלהם שהדליף מסמכים של לשכת ראש השירות לחברי כנסת ועיתונאים. על הרקע הזה קשה מאוד להבין למה המשטרה לא מחפשת גם שם את המקור לדלף", טען הגורם.
בתגובה להתפתחות האחרונה אמר נפתלי בנט: "בימים האחרונים אני מזהה גל תדרוכי 'בכירים' שמדינת הטרור 'קטאר היא בעצם לא כל כך נוראה', ש'קטאר משנה כיוון אסטרטגי', וש'מועצת המנהלים של עזה היא בסך הכל גוף מייעץ וסמלי ולכן לא נורא שטורקיה וקטאר בפנים'״.
בנט, שיתמודד בבחירות הקרובות, כתב: "אנחנו רואים שידור חוזר של קטארגייט, ועכשיו בלייב: התדרוכים הללו מגיעים מסביבתו של נתניהו. שוב גורמים מתוך לשכת נתניהו מרעילים ומטשטשים את המוח שלנו כדי שנקבל באהדה את ההשפעה הקטארית והטורקית הגוברת על בטחוננו. עד לרגע זה נתניהו לא התנער מיועציו הבוגדים שקיבלו עשרות אלפי דולרים בחודש מקטאר בעיצומה של המלחמה".
