קיבוץ חולית הוא היישוב האחרון שפורסם לגביו תחקיר צה״ל אודות טבח 7 באוקטובר. התחקיר התפרסם רק הבוקר (יום שני), שנתיים וחצי לאחר ש-13 בני אדם נרצחו בקיבוץ ביום מתקפת הפתע. העיכוב בפרסום נבע מדרישה וביקורת חריפה של חברי הקיבוץ אודות מסקנות התחקיר, בעקבות הממצאים שעלו הנוגעים לאי-תפקודם של כוחות צה״ל באותו היום. בקיבוץ דורשים תשובות מעמיקות יותר על התנהלות הכוחות בשטח, בהם ברדלס וקרקל. במקביל, התושבים הדגישו כי אין בכוונתם להאשים אישית את הלוחמים: "זכויותיהם רבות - אך תחקיר נועד לזהות כשלים, ללמוד מהם ולבנות מחדש את האמון".
התחקיר הוצג לראשונה בפני הקהילה ביולי 2025, אך במקום לסגור מעגל - הוא פתח פצע. חברים בקיבוץ טענו כי המסקנות שהוצגו לא מספקות תשובות עמוקות לשאלות הקריטיות ביותר: תפקוד הכוחות בשטח, קבלת ההחלטות בזמן אמת - והאם ניתן היה למנוע רצח וחטיפה. בעקבות ההסתייגויות של הקיבוץ, צה״ל החליט "לפתוח את התחקיר מחדש" - מהלך שהוביל לעיכוב נוסף בפרסומו לציבור.
בלב הביקורת עומדת טענה אחת מרכזית: כשל מערכתי של כוחות צה״ל ביום המתקפה - ובעיקר היעדר חתירה למגע מצד כוחות שהיו בסמוך לקיבוץ בזמן אמת.
"לגיטימי שכוח שמודע לחדירת מחבלים לא יפעל?"
גדעון כובני, חבר הקיבוץ, מתאר את תחושותיו לאחר הצגת התחקיר: ״ביקשתי בשם הקהילה לקבל תשובות עמוקות, מקצועיות ומנומקות יותר. יש שלושה מקרים מרכזיים שלא קיבלנו עליהם הסבר מספק והם מבחינתי היו יכולים להיות 'Game Changer' רציני״.
לדבריו, אחת הדוגמאות הבולטות הן התנהלות מג״ד קרקל, סא״ל אור בן יהודה, שפיקדה על כוח של כ-25 לוחמות ולוחמים. לפי התחקיר, הכוח בפיקודה שהה במשך כ-12 שעות בפאתי מוצב ״סופה״ הסמוך המשקיף לעבר חולית - ולא חתר למגע. ״מהמוצב ניתן היה לראות את העשן, לשמוע ירי ופיצוצים״, אומר כובני. "למרות זאת, מהבוקר ועד שעות הערב הכוח לא יצא לסייע לאף יישוב. השאלה היא אם זה לגיטימי שכוח כזה, שמודע לחדירת מחבלים ליישוב אזרחי, לא פועל במשך כל כך הרבה זמן. הם היו מצוידים בג׳יפים ממוגנים, מטולים, נגבים, חובשים, תאג״ד, אמבולנס ועוד״.
ביקורת דומה מופנית גם כלפי כוח של מג״ד ברדלס, סא״ל איוון קון. הכוח הגיע לשער הקיבוץ בשעות הצהריים, בזמן שבקרבת מקום התנהל קרב מול המחבלים. למרות זאת, לפי התחקיר, הכוח לא נכנס ללחימה על אף שהתבקש לעשות זאת בידי מח״ט פארן אל״מ שמר רביב. מקור שמעורה בתחקיר ציין שההתנהלות בשטח הייתה כמעין ״סירוב פקודה״: עיקר הכוח לא נכנס ללחימה במשך קרוב לשעה, ולאחר שעה ארבעה לוחמים, בהם המג"ד קון, נכנסו להילחם לצד המח״ט. ״בסביבות 15:00 נחטפו אישה ושני ילדים (אביטל אלדג'ם, יחד עם אשל ונגב - רג״ש)״, מציין כובני. ״על פניו, כניסה מוקדמת של הכוח לקרב הייתה יכולה למנוע רצח וחטיפה״.
המקרה השלישי שאותו מבקשים לציין כובני וחברים נוספים בקהילה נוגעת לשעות הראשונות של המתקפה. סביב השעה 07:00 בבוקר הגיעו לשער הקיבוץ סיור בשני כלי רכב צבאיים. "בסרטון רואים אותם בשער ובמקביל מחבלים פורצים את גדר הקיבוץ במרחק של כ-100 מטר באמצעות מטעני נפץ. בהקלטות הקשר הם מדווחים על מחבלים בתוך חולית - אבל לאחר דקות ספורות הם עוזבים ומנתקים מגע כי הם קיבלו דיווח על חייל שמבקש עזרה במקום אחר", אומר כובני.
הוא תוהה: ״פה נשאלת השאלה - חייל נמצא בדילמה כשחברו לפלוגה קורא לו לעזרה, ומצד שני מחבלים שנכנסו לטבוח באזרחים, משפחות וקשישים חסרי אונים. בשלב זה חדרו לחולית 15 מחבלים, והרבש״ץ אבי קורין עדיין ניהל אש עם המחבלים. אם הם היו נשארים אז שמונה לוחמי חי״ר מיומנים פלוס רבש״ץ מול 15 מחבלים - יש סיכוי גבוה שהאירוע היה נראה אחרת לגמרי״.
"בחרו לפנות חיילים על חשבון האזרחים"
לוטם חשאי, שהיה רבש"ץ חבל שלום ב-7 באוטקובר ולחם בגזרה, מתח גם הוא ביקורת קשה על תחקיר חולית. ״התחקיר שהוצג ממחיש את זה שצה"ל לא באמת לוקח אחריות. הוא אומר ׳כשלנו׳ - אין בעיה, הבנו את זה, אבל הוא לא באמת נכנס לעובי הקורה ומבקר את ההחלטות הפיקודיות מצד חיילים ומפקדים כמו סא"ל בן יהודה וקון, שראו ושמעו ובחרו שלא לחתור למגע בקיבוצים, אלא הלכו למקומות אחרים שאין להם שום השפעה. הם בחרו לפנות קודם חיילים על חשבון אזרחים וכיתות כוננות. זה בניגוד מוחלט לרוח צה״ל״.
חשאי תקף את התנהלות הכח במוצב סופה: ״פאתי מוצב סופה לבין חולית זה מרחק מגוחך - הטענה שלא ידעו היא פשוט מגוחכת, היא שקר. אני מזמין את כולם לבוא איתי לפאתי מוצב סופה, אני אשחרר שם חמישה כדורים ב-M-16 ותגידו לי אם אתם לא שומעים, זה פשוט שקר, סלחו לי. בטח שלא יכול להיות שהם לא ראו את העשן״.
הוא הוסיף: "פגשתי את הגדודים האלה בשטח, הם עברו דרך הצומת לא מעט פעמים. ניסיתי לעצור אותם ולבקש עזרה והם נסעו לי בפנים. ביקשתי מהם לבוא כמה פעמים ואמרו לי 'לא'. אם אנחנו באמת רוצים ללמוד הלאה אנחנו חייבים להפסיק את השטות הזאת שלא לומר את האמת כדי לא לפגוע ביוקרה. אם אנחנו נמשיך ככה זה פשוט יקרה שוב, אולי לא בשנים הקרובות אבל זה יקרה שוב״.
לצד הביקורת החריפה, תושב חולית כובני הדגיש כי לא מדובר בהאשמה אישית של הלוחמים: ״יש לי הערכה רבה ללוחמים ולמפקדים. אין לי ספק שזכויותיהם רבות. אבל תחקיר נועד לזהות כשלים, ללמוד מהם ולהציג אותם בצורה שקופה - כדי לבנות מחדש את האמון ולהסיק מסקנות להבא. הניסוח של צה״ל, שלפיו בעלי התפקידים ׳כשלו מקצועית ולא ערכית׳, לא מקובל ולא ברור. אם היה כשל מקצועי - מה נעשה בעקבותיו? מי תוחקר? ואיפה ההתייחסות של הרמטכ״ל? בואו ותציגו לנו את הדברים בצורה שקופה ואמיתית כדי לבנות מחדש את האמון״.
במקביל, כובני שיבח את הצוות שתיחקר את ההתרחשויות בחולית, בראשותו של סא״ל איילון פרץ: "הצוות עשה עבודתו בצורה ערכית, עניינית ורגישה״.
תחקיר חולית מצייר תמונה קשה מהתנהלות הכוחות ביום הטבח: המערכת הצבאית קרסה בשעות הראשונות והתושבים הם אלה שמנעו אסון גדול יותר. 13 מחברי הקיבוץ נרצחו, שניים מחברי כיתת הכוננות נפלו בקרב, ושישה תושבים נחטפו לעזה. כמה מהם שבו בעסקה, אחרים נרצחו בשבי, והקהילה עצמה עדיין לא שבה לביתה. תושבי חולית מפונים כיום בקיבוץ רביבים, והחזרה ליישוב צפויה להתחיל רק באוגוסט הקרוב - כשטרם התברר כמה מהם אכן יחזרו. על רקע זה, הדרישה לשקיפות מלאה אינה רק עניין עקרוני. עבור חברי הקיבוץ, היא תנאי בסיסי לשיקום האמון. ״כדי לבנות - תהיו אמינים״, מסכם כובני. ״רק ככה נוכל להמשיך הלאה״.
צה"ל טרם מסר תגובה.
