מפגש שרי החוץ של ארגון BRICS התקיים ביומיים האחרונים בבירת הודו, ניו דלהי. הפסגה, שאמורה הייתה להיות מאחדת, הפגישה בין איחוד האמירויות ואיראן בזמנים רגישים שבהם השתיים מתקשות לשבת באותו הצד של השולחן - והפכה לזירה של חילופי האשמות.
המפגש התקיים ברקע דיווח כי אבו דאבי תקפה באיראן בחשאי במהלך המלחמה, במקביל לדיווחים כי ישראל הציבה באמירויות מערכות הגנה אוויריות כדי להתמודד עם איום הטילים והכטב"מים מהרפובליקה האיסלאמית. מאז תחילת המלחמה באמירויות סופרים כבר יותר מ-550 טילים בליסטיים, עשרות טילי שיוט ויותר מ-2,260 כטב"מים ששוגרו מאיראן.
עראקצ'י בפסגת BRICS, ניו דלהי
(צילום: רויטרס)
ארגון BRICS נועד לקדם שיתוף פעולה בין מדינות מתפתחות כלכלית. הוא החל את דרכו ב-2009 כארגון בן ארבע חברות - ברזיל, רוסיה, הודו וסין - וב-2010 הצטרפה אליו דרום אפריקה. שמו מורכב מראשי התיבות של חמש המדינות הללו באנגלית. בהמשך הצטרפו לארגון חמש מדינות נוספות - אתיופיה, איראן, מצרים, איחוד האמירויות ואינדונזיה.
עוד לפני המפגש, ביום רביעי האחרון צוטט עוזרו של שר החוץ האיראני, כאזם גריב אבאדי, שאמר כי "אנחנו מתמודדים עם כמה סיבוכים כי אחת המדינות השכנות, שהיא חברה במדינות BRICS, לא בעלת רקורד טוב במסגרת התוקפנות. מדינה זו העמידה את שטחה לרשות התוקפים". כבר אז הבהיר אבאדי כי הדבר מערים קשיים מול המדינה במסגרת BRICS.
איראן: "אנחנו קורבן, לא ניכנע"
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י צוטט אתמול כשאמר כי "איחוד האמירויות עמדה לצד ארצות הברית וישראל במלחמה, ויש מידע מדויק ותיעוד ברור המוכיח זאת. איראן תקפה רק מטרות אמריקניות על אדמת האמירויות. לא רצינו להעלות את הסוגיות הללו כדי לשמר את אחדות קבוצת BRICS, אך מאחר שנציג איחוד האמירויות העלה אותן, נאלצנו לחשוף את העובדות.
"יעצנו לאיחוד האמירויות כי ישראל וארה"ב אינן יכולות לספק לה ביטחון. עדיף שאיחוד האמירויות תשנה את מדיניותה כלפי איראן. אנחנו שתי מדינות שכנות עם היסטוריה ועתיד משותפים. יש לחפש ביטחון באמצעות שיתוף פעולה בין מדינות האזור, לא באמצעות הסתמכות על מעצמות זרות", אמר שר החוץ האיראני.
שלשום צוטטו התבטאויות נוספות של עראקצ'י מהפסגה, שם אמר כי "איראן הייתה קורבן של הסתה למלחמות, אך היא לא נכנעה ולא תיכנע". הוא הוסיף: "העם האיראני עמד באומץ כדי להתעמת עם מזימות האויבים ולהשיג צדק, עצמאות ולהגן על ריבונותו ושלמותו הטריטוריאלית. צריך להיות ברור לכולם שאיראן בלתי מנוצחת, וככל שהיא מתמודדת עם יותר לחץ, כך היא מתגלה חזקה ומאוחדת יותר.
"אנחנו מוכנים להגן בכל כוחנו על החופש ועל אדמתנו, ומוכנים באותה מידה להמשיך ולהגן על הדיפלומטיה. הגיע הזמן שנשתף פעולה בהתמודדות עם ההגמוניה (ארה"ב - לב"א). אנחנו לא יכולים להתעלם מהאיום המשותף והרציני שכולנו ניצבים בפניו. אנחנו קוראים למדינות החברות לגנות את הפרות החוק הבינלאומי על-ידי ארה"ב וישראל ואת תוקפנותן הבלתי חוקית וקוראים למנוע את הפוליטיזציה של מוסדות בינלאומיים ולנקוט צעדים מעשיים כדי לעצור את ההסתה למלחמות".
לדבריו, "היה מפתיע בפגישת BRICS שנציג איחוד האמירויות התייחס רק לנושא המלחמה ולתגובותיה של איראן נגד ארה"ב בשטחם. הייתי צריך להבהיר לחברי המושב שאנחנו בדרך כלל לא מעלים את הסוגיות האלה, אבל לכל דבר יש גבול. אמרתי שאנחנו לא רוצים להיכנס לדיונים האלה כדי לשמר את האחדות וההרמוניה של BRICS. מאחר שנציג איחוד האמירויות העלה את הסוגיות האלה, היינו מחויבים להבהיר את העובדות לקהילה הבינלאומית".
האמירויות: "ניסיון להצדיק תקיפות נגדנו"
משרד החוץ האמירתי פרסם אתמול מצדו את דברי הנציג מטעם המדינה שנכח בפגישה, חליפה בן שאהין אל-מרר. לפי הפרסום, במסגרת הפגישה אישר מרר כי האמירויות "דוחה את הטענות והניסיונות האיראניים להצדיק את התקיפות נגדה ודוחה כל איום הפוגע בריבונותה, בביטחונה הלאומי או בעצמאות קבלת ההחלטות שלה".
2 צפייה בגלריה
שרי החוץ של מדינות ה-BRICS. השלישי משמאל - עראקצ'י, שר החוץ האמירתי בקצה הימני
(צילום: REUTERS/Adnan Abidi)
עוד מסר כי "איחוד האמירויות שומרת לעצמה את כל זכויותיה הריבוניות, המשפטיות, הדיפלומטיות והצבאיות מול כל איום, תביעה או פעולה עוינת. כל ניסיון לחץ, האשמה או הפצת טענות זדוניות לא יפגעו בעמדותיה האיתנות של איחוד האמירויות וגם לא ירתיעו אותה מלהגן על האינטרסים הלאומיים העליונים שלה ולשמר את ריבונותה וקבלת ההחלטות העצמאית שלה". אל-מרר הזכיר כי כוחות ההגנה האווירית של איחוד האמירויות התמודדו עם כ-3,000 תקיפות שכוונו ישירות נגד מתקנים אזרחיים ותשתיות חיוניות, וכי האמירויות לא מסתמכת על אף אחד להגנה ומסוגלת להרתיע תוקפנות.
תוך הכרה בחילוקי הדעות של המדינות החברות בארגון פרסם משרד החוץ ההודי הצהרה אחרי פגישת שרי החוץ, שבמסגרתה נמסר כי חלק מהמשתתפים הביעו דעות שונות בנוגע למצב במזרח התיכון. נמסר כי המדינות "הבהירו את עמדותיהן הלאומיות והחליפו מגוון רחב של דעות, כאשר הוזכר הצורך בפתרון מהיר למשבר הנוכחי".
לפי ההצהרה, "הצדדים הדגישו את חשיבות הדיאלוג והדיפלומטיה, את הצורך לכבד את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית, לדבוק בחוק הבינלאומי, ואת החשיבות של הבטחת חופש השיט בנתיבי מים בינלאומיים והגנה על תשתיות וחיים אזרחיים". נמסר כי השרים גם "גינו את ההפרות המתמשכות של הפסקת האש בלבנון" ו"הביעו את תמיכתן בסוגייה הפלסטינית". ההודעה של הודו הגיעה במקום הודעה משותפת של המדינות החברות אחרי המפגש, כפי שנהוג בדרך כלל.
