גרפיטי ושבירת מצלמות: המחאה החריגה בשגרירות ישראל במקסיקו בספטמבר
"בכנות, אני מאמין שיש בסיס משפטי להתגבר על כל ההאשמות", אמר סגן השר לזכויות האדם של מקסיקו, אלחנדרו אנסינס, הממונה מטעם הנשיא על חקירת היעלמם ורציחתם של 43 סטודנטים בפרשה שכבר כמעט עשור לא מפסיקה להסעיר את המדינה, לתומאס זרון, שהיה בעבר עמית שלו, ראש ה-FBI של המדינה, ואחד מהחוקרים הראשונים של הפרשה שמטלטלת את מקסיקו מאז 2014. הפרשה הפכה גם לתקרית דיפלומטית בין ישראל ומקסיקו, שכללה, בין השאר, הפגנות סוערות נגד ישראלי בבירה מקסיקו סיטי, והשחתת קירות שגרירות ישראל בדרישה לסגיר את הפקיד הבכיר לשעבר.
אלו דברים מפתיעים, בעיקר כשהם באים ממי שהאשים את זרון בעבירות שהעונש שלהם הוא יותר מ-50 שנות מאסר, והיה מעורב בהוצאת צו מעצר בינלאומי נגדו והגשת בקשת הסגרה לישראל, נגד מי שמקסיקו תיארה כאחראי על שיבוש חקירה חמור, עינויי עדים ובידוי ראיות. אנסינס הגיע לישראל בסודיות בפברואר שעבר, ובלי להודיע למשרד המשפטים הישראלי שדן בבקשת ההסגרה. הוא ניסה לשכנע את זרון לסייע לו בפתרון התעלומה.
אנסינס הוקלט בחשאי. נשיא מקסיקו האשים את המודיעין הישראלי כי עמד מאחורי המעקב. ה"ניו יורק טיימס" פרסם בשתי כתבות, אחת מהן אמש, שעליה חתום גם כתב "ידיעות אחרונות" ו-ynet רונן ברגמן, קטעים מתוך ההקלטה הסודית. גורמים ממשלתיים ישראלים בכירים שנחשפו לתוכן התמלילים מותחים בכתבה ביקורת חריפה על הממשל המקסיקני ואומרים כי אחרי קבלת תמליל ההקלטה הסיכוי כי זרון יוסגר הוא קלוש - מכה קשה נוספת לחקירה שכבר נחשפו בה לאורך השנים פגמים וליקויים רבים.
תומאס זרון, ראש ה-FBI של מקסיקו, היה אחד מהחוקרים הראשיים של פרשת החטיפה והטבח של 43 סטודנטים ממכללת מורים באיוטזינאפה, במדינת גררו, ב- 26 בספטמבר 2014. הסטודנטים הורדו מהאוטובוס שעליו היו על-ידי שוטרים מקומיים בעיר איגואלה, הועברו לרכבי קרטל סמים מקומי ולא נראו מאז.
לפי מסקנות החוקרים, מדובר היה בעניין מקומי במעורבות סוחרי סמים ושוטרים ממשטרת המחוז. אבל כשנבחר אוברדור לתפקיד נשיא מקסיקו ב-2018, הוא הורה על פתיחה מחדש של החקירה בהתבסס על מסקנות צוות חוקרים בינלאומי, שהאשים את זרון בשיבוש חמור של החקירה, ובהעלמת עין מחלקם של אנשי צבא ומשטרה פדרלית בפרשה. מאוחר יותר זרון הואשם גם בגניבה של 50 מיליון דולר מכספי המדינה.
זרון עזב את מקסיקו לקנדה. לטענות השלטונות שם - כדי להימלט מחקירה. לטענתו שלו - כי הנשיא הורה לבטל את הקצאת שומרי הראש שלו וחשף אותו לסכנה. מקנדה עבר לישראל באוגוסט 2019. אחרי שמקסיקו הוציאה נגדו "התרעה אדומה" של האינטרפול (an Interpol Red Notice) ותוקף אשרת התייר שלו פג, הוא הגיש בקשה למקלט מדיני בגין רדיפה פוליטית בארצו.
"הוא המפתח לפתרון המקרה ולחיפוש אחר הסטודנטים", אמר קרלוס בריסטיין, חבר בקבוצה בינלאומית של מומחים שחוקרת את החטיפה. "תומאס זרון צריך לתת דין וחשבון, יש לו חוב לציבור". מאידך, עורכת הדין של זרון, ליאורה טורלבסקי, מכחישה בשמו את כל ההאשמות: "הוא לא בדה ראיות, הוא לא עינה עצורים, הוא לא בנה נרטיב שקרי על מה שקרה לסטודנטים". טורלבסקי הוסיפה כי זרון ביצע את עבודתו במקצועיות ולא מחזיק אצלו מידע נוסף כלשהו.
בקשת ההסגרה יצרה משבר דיפלומטי בין המדינות. הניו יורק טיימס ציטט ב-2021 פקיד ישראלי בכיר שלפיו זרון לא יוסגר כחלק ממדיניות נקמה במקסיקו, תגובה על הצבעותיה לטובת הפלסטינים ובעד פתיחת חקירה על פשעי מלחמה נגד ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם.
בעקבות זאת פנה בספטמבר 2021 נשיא מקסיקו לופז אוברדור לראש הממשלה נפתלי בנט, ודרש מישראל להסגיר את זרון "כדי שהצדק יתמלא מיד". אך באותה נקודה מקסיקו עדיין לא השלימה חקירה משלה בתיק, וגם לא הגישה בקשה רשמית להסגרה. הנשיא ניסה להסביר זאת למשפחות הסטודנטים, כי אנשיו מתקשים לתרגם מסמכי הסגרה מספרדית לאנגלית. "זה היה כאילו צחקו מאיתנו ואמרו שהם לא סיימו את הניירת", אמר מריו גונזלס קונטררס, אביו של אחד הנעדרים.
כאשר הממשלה הגישה לבסוף את הבקשה, בינואר 2022, גורמים בישראל אמרו כי היא לא כללה מספיק ראיות כדי לבסס בכלל את הרלוונטיות של זרון לחטיפה.
חודשים לאחר מכן נפגש עומר גומז טרג'ו, התובע הראשי בחקירה, עם גורמים בישראל, כדי לנסות לצמצם את הפערים. הוא עצמו אמר לניו יורק טיימס כי ניסה לדחוף את הגורמים במקסיקו לנוע מהר יותר, אך לא הגיע לשום מקום: "הם לקחו את הזמן ולא היו חרוצים כלל וכלל. רק כשביקרתי בישראל והסברתי את המקרה הישראלים הבינו את חשיבותו של תומאס".
ממשלת ישראל עדיין לא קיבלה את מרבית המסמכים שביקשה מממשלת מקסיקו, וכעת מתברר כי הגורם הפוליטי הבכיר המטפל במקרה, סגן השר אנסינס, ראש ועדת האמת, הוקלט בסתר במהלך פגישה עם זרון בתל אביב כשהוא אומר לו כי הוא מאמין שאינו אינו אשם כלל במעילה, והביע ספק בעדים של הממשלה בפרשת החטיפה.
הרשויות הישראליות הופתעו לשמוע על הביקור ועוד יותר הופתעו לשמוע כי אנסינס הטיל ספק בחלק מההאשמות כלפי זרון. בשיחה עם הניו יורק טיימס בשנה שעברה הודה אנסינס כי יש לו ספק רב באשר למהימנות של ראיות קריטיות בתיק.
בכיר ישראלי אמר כי ההצהרות של אנסינס במהלך פגישתו עם זרון היו ככל הנראה המכה המכריעה לבקשת ההסגרה.
