1 צפייה בגלריה
הפגנת מתנגדי חיסונים בת"א
הפגנת מתנגדי חיסונים בת"א
הפגנת מתנגדי חיסונים, בחודש שעבר בת"א
(צילום: מוטי קמחי )
שיעור המאומתים המגיבים בחיוב לחדשות מזויפות מטפס במהירות גדולה מזו של הנדבקים בזן הדלתא של נגיף הקורונה, ובקצב הזה, כך נראה, הם עוד עלולים להרוג את כולנו. לא רק הנגיף משכפל את עצמו ונולד מחדש כמוטציה ייחודית, גם הנטייה האנושית לחפש מזימות מתוחכמות מאחורי הקלעים מתגלגלת לתהומות לא מוכרים של בורות ממארת, ובימים האחרונים אף מגיעה לכדי סף אלימות ואיומים ממשיים על חייהם של רופאות בכירות עם "תתאבדי לפני שאת ממליצה לעוד בן אנוש להזריק", "שתסבלי משיתוק עד יומך האחרון" – שכוונו למנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בבית החולים שיבא פרופ' גילי רגב-יוחאי, ו"בת זונה" – שיועד לראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי-פרייס.
ככל שגואה גל התחלואה הרביעי כך שומעים יותר את המקהלה הצורמנית של מתנגדי החיסונים, ונדמה שהרפרטואר שלה מגוון מאי-פעם. כל טיעון כשר במלחמה נגד המציאות. אם בגלים הראשונים עוד יכלו להרשות לעצמם להישאר נמוך מתחת לרדאר האזרחי, גנבו זמן בשקט כדי לראות את קצב הגידול הממוצע של זנב או קרניים בקרב מחוסנים, וחשו מועצמים אחרי שעשו בפייסבוק share למחקר על פגיעה בפריון של מחוסנות שהתקיים באוניברסיטה שלא קיימת, כעת הם נאלצים לראשונה לספק הסברים. לא פלא שהם מעדיפים להתקיף. מי שהתרגל לשרוד גל תחלואה בזכות התחסנותם של אחרים, לא יודה פתאום שהתנהג כמו פרזיט וירוץ להתחסן.
זן הדלתא אמנם חירב את חגיגות הפתיחה של עידן הסגרים, אבל הוכיח שהחיסון עדיין מגן היטב מפני תחלואה קשה, כפי שמשתקף בגרפים הרשמיים בישראל ובבריטניה
הנתונים מדברים על כמיליון ישראלים שטרם מילאו את חובתם האזרחית להגן על חיי המבוגרים והחולים, אבל האמת היא שרק מיעוט מתוכם נמנע מחיסון מתוך עיקרון קדוש. לדוגמה את הציבור הערבי, שם עומד שיעור אי-ההתחסנות על כשליש, ובמספרים - 400 אלף בני אדם שהם 36% מתוך 1.1 מיליון אזרחים ישראלים שבחרו לא להתחסן. אלו הם נתוני הדסק הערבי בתוכנית הלאומית "שומר ישראל", המצביעים על שיעור גבוה משמעותית של לא מתחסנים ערבים ביחס לחלקם באוכלוסייה (21%), ומבטאים את חוסר האמון כלפי הממסד, בעיקר בקרב צעירים ובני נוער.
גם ההמלצות של הדרגים המקצועיים – שיגור ניידות חיסונים לכל שכונה, חיזוק ההסברה הפרטנית והנגשה מקסימלית של כל מערך החיסונים ליישובים הערביים – מנבאות הצלחה המבוססת על שבירת הניכור בין המדינה לאדם הפרטי, ורואות בהתקרבות של שני הצדדים רווח לאומי.
והם יבואו, יבינו שהעולם משתנה. שפסק דין כמו שניתן אתמול בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעתירה שהוגשה על ידי עובד נגד חברת מקורות, ולפיו מעסיק יכול לדרוש מעובדיו להתחסן או לערוך שתי בדיקות קורונה בשבוע, גם אם זה בניגוד לרצונם, הוא חלק מהתהליך המתהווה לנגד עינינו. וכך גם שובו של התו הירוק, המסכה ובדיקות הקורונה בשדות תעופה בכל נקודה על הגלובוס.
מרב בטיטומרב בטיטו
כמו את הערבי, כך את היהודי, החרדי והטבעוני, ניתן ורצוי לגייס במהירות. לא רק איסלנד, שנמצאת בראש טבלת המדינות המחוסנות ובה נרשם מקרה אחד של תמותה מחודש מאי, יודעת לעשות את זה, גם מדינת ישראל מסוגלת להגיע להישג דומה.
זן הדלתא אמנם חירב את חגיגות הפתיחה של עידן הסגרים, אבל הוכיח שהחיסון עדיין מגן היטב מפני תחלואה קשה, כפי שמשתקף בגרפים הרשמיים בישראל ובבריטניה, שם מספר המתים היה נמוך פי עשרה לעומת הגל הקודם בינואר, לפני שהושלם מבצע החיסונים, והוא שמונע תמותה נרחבת. לא בבידודם כי אם מתוך ניסיון לקרבם, ולא באיום ובהפחדה כי אם בקריאה לסולידריות - רק כך תצליח הממשלה לחנך את הסרבנים לאחריות חברתית.
  • מרב בטיטו היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com