בספרו "רקוויאם גרמני", מסביר עמוס אילון כיצד הפכה גרמניה ממולדת הסובלנות, הקידמה והנאורות, מהמדינה שהייתה הראשונה להעניק ליהודים זכויות – למקום שבו התרחשו כנגדם הפשעים החמורים ביותר שניתן להעלות על הדעת.
באנגלית הספר נקרא "The Pity of It All", ואף פעם לא באמת הבנתי מדוע. עד הבוקר, עם הידיעה על בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק.
1 צפייה בגלריה
וזוהרן ממדאני לאחר הניצחון בבחירות לראשות העיר ניו יורק, 2025
(צילום: REUTERS/Shannon Stapleton)
מאז 8 באוקטובר רבים תוהים האם תור הזהב של יהדות ארה"ב הגיע לסיומו. האם יהודי אמריקה הם בדיוק כמו יהודיה המשגשגים של רפובליקת ויימאר, רגע לפני שהכל קרס. כמות התקריות האנטישמיות עלתה בשנתיים האחרונות במאות אחוזים, התמיכה בישראל צוללת בקרב כל חתך דמוגרפי אפשרי ותיאוריית הפרסה - שבה הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מתאחדים באופן אבסורדי - מתממשת לנגד עיננו כשהקונצנזוס המחבר הוא שנאת היהודים. העולם של ימינו מעולם לא הזכיר יותר את "העולם של אתמול", כפי שהיטיב כל כך לתארו שטפן צווייג.
מה יהיה ב-Jew York
שמי ניו יורק מתקדרים. מה יהא על יהודי העיר עם הריכוז היהודי הגבוה ביותר בעולם מחוץ לישראל? המטרופולין שבו אחד מכל עשרה הוא יהודי, עד שהוא נקרא ספק בחיבה ספק בלעג "Jew York"?
רובם, כמו תמיד, יורידו ראש עד יעבור זעם. או עד כמה שיוכלו.
חלקם, ודאי העשירים שבהם, ינדדו למיאמי - אם לא כבר עשו זאת. עיר השמש הרפובליקנית שואבת אליה אנשי עסקים מכל רחבי ארצות הברית. זו לא רק האנטישמיות שמרקיעה שחקים אלא גם כמובן שנאת העשירים, הקיצוץ בתקציבי המשטרה והמדיניות הסוציאליסטית שממדאני צפוי להוביל, ובכך ללכת בעקבות ראשי ערים פרוגרסיביים בחוף המערבי שכבר חירבו את סן פרנסיסקו, סיאטל ופורטלנד.
העיר הקשוחה הזו ראתה כבר הכל: את האנשים שקפצו מגגות הבניינים של וול סטריט בזמן השפל הגדול, את הפשע שהשתולל ברחובותיה בשנות השבעים והשמונים ואת ההלם העצום כשצמד האייקונים שלה קרס אל תוך עצמו תוך כמה שעות ב-11.9
חלקם, האמיצים שבהם, יישארו להילחם על דמותה של העיר. האם אפשר לדמיין את ניו יורק של סיינפלד ושל פיליפ רות, של וודי אלן ושל גברת מייזל ללא יהודיה? התשובה היא לא, לפחות לא בלי קרב הגון.
וחלקם, מוקדם עוד לדעת באיזה היקף, יעלו ארצה. הוגה הדעות הגדול ביותר של האורתודכסיה המודרנית בארה"ב - הרב סולובייצ'יק, כתב את "קול דודי דופק" לרגל יום העצמאות ה-8 של ישראל הצעירה. במסה המונומנטלית שלו הוא הסביר כיצד כל מה שהתרגש על העם היהודי באותן שנים - משואת יהודי אירופה ועד קום המדינה- הם למעשה 6 דפיקותיו של האל שמבקש לעורר את יהודי התפוצות לעלות. האם אנו חווים כעת את הדפיקה השביעית?
אביטל אינדיגניו יורק תשרוד. העיר הקשוחה הזו ראתה כבר הכל: את האנשים שקפצו מגגות הבניינים של וול סטריט בזמן השפל הגדול, את הפשע שהשתולל ברחובותיה בשנות השבעים והשמונים ואת ההלם העצום כשצמד האייקונים שלה קרס אל תוך עצמו תוך כמה שעות ב-9.11.
כן, העיר המופלאה הזו, שקיבלה את מהגריה היהודים באליס איילנד בזרועות פתוחות, תשרוד ותיוולד מחדש, כמו שהיא יודעת כל כך טוב לעשות. אבל כמה רע עוד צפוי לנו בדרך. וכמה כמה חבל.
אביטל אינדיג היא עיתונאית זוכת פרס "בני ברית" לסיקור התפוצות לשנת 2025. צירה בקונגרס היהודי העולמי ומייסדת kolamba.org, פלטפורמה דיגיטלית לחיבור בין יוצרים לקהילות יהודיות בעולם
