איום 12 ראשי הישיבות הערב (שלישי) שלא לשלוח את תלמידיהם לחיל השריון, כפי שכבר עשו בעבר ביחס לחיל התותחנים, מציב בפני צה"ל בעיה דרמטית, בתקופה שבה הוא ממילא מתמודד עם מחסור משמעותי בלוחמים. המכתב נשלח בתגובה לפיילוט לשילוב לוחמות בחיל, כאשר המחזור הראשון צפוי לצאת לדרך בנובמבר הקרוב.
"מבחינה מבצעית, המשוואה שנוצרה בעקבות פסיקת בג"ץ ברורה: כמה לוחמות בודדות בכל שנה מול ויתור על עשרות רבות של לוחמים בכל מחזור גיוס", אמר גורם צבאי בכיר המעורה בנושא. "אם איום הרבנים יתממש, אי אפשר יהיה לעשות גם וגם. בחיל התותחנים כבר ראינו את ההשלכות, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמצב דומה יתרחש גם בחיל השריון, ובמקביל לעמוד בדרישות שנקבעו בפסיקת בית המשפט. בג"ץ הציב אותנו במצב בלתי אפשרי".
בחודש אפריל האחרון קיבל בג"ץ עתירה שעסקה בשירות לוחמות בצה"ל, והורה לצבא לשלב נשים בשריון המתמרן. לפי הפסיקה, על צה"ל מוטלת חובה חוקית לקיים, ככל הניתן, שוויון הזדמנויות בין המינים בשיבוץ לתפקידי לחימה. עוד נקבע כי על הצבא לפתוח התנסות ללוחמות בחיל השריון עד נובמבר 2026.
בהמשך לכך, שלח עו"ד ינור ברטנטל המלווה את העתירה, מכתב לרמטכ״ל רב-אלוף אייל זמיר במסגרת מעקב אחר ביצוע פסק הדין. ״פסק הדין אינו המלצה ואינו הצהרת כוונות - הוא חובה משפטית", מסר.
על המכתב חתומים הרב אליקים לבנון והרב שחר אימבר (ראשי ישיבת אלון מורה), הרב חגי לונדין והרב טל שאוליאן (ראשי ישיבת חולון), הרב יהושע ואן דייק (ראש ישיבת איתמר), הרב דוד פנדל (ראש ישיבת שדרות), הרב ברוך וידר (ראש ישיבת הכותל), הרב יוסי רודריגז (ראש ישיבת ההסדר איילת השחר באילת), הרב נועם ולדמן (ראש ישיבת ניר בקריית ארבע), הרב אליהו רחמים זיני (ראש ישיבת אור וישועה בחיפה), והרב יעקב ידיד (ראש ישיבת כרמיאל). בנוסף אליהם, כך נכתב, הצטרפו למסמך שלושה ראשי ישיבות הסדר נוספים אשר ביקשו שלא להזכיר את שמם.
ראשי הישיבות כתבו: "אנו החתומים מטה, ראשי ישיבות הסדר, שתלמידנו נמצאים בחזית הלחימה, רואים בחומרה רבה את החלטת בג"ץ לחייב את צה"ל לשלב לוחמות בשריון המתמרן. אנו כואבים את התשובה הרופסת של מדינת ישראל וצה"ל, שלא הביעו התנגדות למהלך זה. אנו כראשי ישיבות מודעים לכובד האחריות המוטלת על כתפינו. צה"ל הוא צבא של עם ישראל, וקדושת המחנה היא הבסיס לרוחו של צה"ל ולהצלחה במיגור האויב. הכנסת חיילות לטנקים במעורב עם חיילים בנים - יש בה פגיעה רוחנית ומעשית ביכולת הלחימה".
לדבריהם, "החלטנו ששירות בשריון אסור על פי ההלכה ולכן לא נשלח את תלמידנו לשירות בשריון החל מהגיוס הבא. אלפי תלמידינו המתגייסים ליחידות הקרביות ימשיכו לעשות זאת בשליחות ובעוצמה, אך על צה"ל מוטלת האחריות לדאוג לבעלי פרופיל קרבי, שאינם מתאימים לשירות בחי"ר, למסגרת קרבית המתאימה לרוח הלחימה שלהם".
"כל אחד ואחת שיכולים להיות לוחמים - מגיע להם להיות"
אסנת לוי, בת 27 מירושלים, הייתה מהמשתתפות בפיילוט הראשון של נשים בשריון. היא התגייסה ב-2017 לקרקל, ואחרי ארבעה חודשי טירונות הוסבה יחד עם 14 לוחמות נוספות לפיילוט. במשך כחצי שנה הן עברו הכשרה כלוחמות שריון בחטיבה 460, אלא שאחרי סיום המסלול הוקפא הפיילוט. ארבע הלוחמות שיצאו לקורס מפקדות טנקים הורדו מתפקידי לחימה.
"התקופה הכי טובה שלי בשירות הייתה בקורס מפקדי טנקים, וסיימתי את השירות באכזבה מאוד גדולה", סיפרה לוי בשבוע שעבר. "היינו אמורות לצאת לקורס קצינים, אבל החליטו להקפיא את הפיילוט באמצע - ואנחנו אלו ששילמנו את המחיר. סיימנו את הפיילוט בהצלחה, ובכל זאת הפסיקו אותו ולא גייסו יותר נשים לשריון. זה הכעיס אותי, והחלטתי לצאת להילחם על זה".
התחושה הקשה שליוותה אותה אחרי השירות הובילה אותה לפעולה משפטית. לוי פנתה למשרד עורכי דין, ובהמשך הוגשה העתירה לבג"ץ בדרישה לשלב נשים ביחידות לוחמות בצה״ל. "לפני שהתגייסתי רציתי לשרת בסיירת מטכ״ל, ואז גיליתי שאין שם נשים", סיפרה. "זה הרגיש לי לא נכון, כי ידעתי שאני יכולה לשרת בסיירת מטכ"ל".
כיום לוי משרתת כלוחמת במילואים בגדוד הנדסה, וממשיכה ללוות את העתירה בציפייה שהכרעת בג"ץ אכן תיושם בצה"ל. "מדאיג אותי הניתוק בין המערכת למה שקורה בפועל", אמרה. "מתקבלות החלטות שלא מיושמות בשטח. אני מקווה שהמלש"ביות היום ימשיכו להילחם. אני יודעת שזה לא קל ומייאש, אבל שיעמדו על שלהן ויתעקשו".
לדבריה, המאבק הוא על האפשרות - לא על חובה. "לא כל אחד ואחת צריכים להיות לוחמים, אבל כל אחד ואחת שיכולים - מגיע להם להיות. אחד הפחדים הכי גדולים שלי היה שאני נלחמת בשביל אף אחת. אבל לדעת שיש דור המשך נותן בי תקווה ורצון להמשיך".
