מרינה קבילו שהתה עם שלוש בנותיה (18, 16 ו-6) בביתה שבקיבוץ שמרת בגליל המערבי כשנשמעה התרעה על חדירת כלי טיס בלתי מאויש. מתורגלות, נכנסו הארבע לממ"ד וציפו להוראת "האירוע הסתיים" של פיקוד העורף - אלא שאז פיצוץ עז הרעיד את הבית.
מרינה משחזרת את רגעי הפגיעה בביתה
(צילום: יאיר קראוס)
חיזבאללה שיגר שני כטב"מים במקביל לגליל; אחד מהם יורט, אך צה"ל איבד את עקבותיו של אחד מהם, ולבסוף עודכן כי פגע ישירות בבית בקיבוץ שמרת. "זה היה בום חזק, הבית רעד וכל החשמל נפל", היא אומרת. "התקשרתי לבעלי ואמרתי לו שנראה לי פגע לנו בבית. הוא היה בעבודה, ואז השכנים באו והתחילו לדפוק לנו בחלון".
"זו תחושה מטלטלת, לא התאפסתי על זה עדיין", היא אומרת. "אם יש אזעקה - כנסו לממ"ד, תכניסו גם את בעלי החיים ותנעלו את הדלת".
מרינה פונתה מהבית כמעט מיד, ולא ראתה את היקף הנזק שנגרם לקומה השנייה שלו - שם פגע הכטב"ם. "מאוד קשה ומפחיד כאן", היא אומרת. "זה משבש את כל השגרה. התקופה מאוד מאתגרת, במיוחד שצריך להגיע לעבודה על בסיס יומי. גם אני וגם בעלי לא עובדים באזור, יש לנו הסעות מהעבודה. לבנות קשה, לאחת מהן יש בחינות בגרות שלא ברור איך היא תיגש אליהן. אבל אנחנו מנסים לשמור על מוטיבציה ולהמשיך בחיים למרות המצב".
אחרי יותר מחודש של מלחמה, הועברו הבוקר עשרות מיליוני שקלים ל"פעילויות לחיזוק החוסן" ביישובי קו העימות, אך בצפון טוענים כי לא די בכך. הכספים לא מיועדים לפינוי התושבים, שכלל לא עומד על הפרק.
במשרדי הממשלה מסבירים כי התקציבים מועברים במלואם להחלטת הרשויות המקומיות, שיוכלו להשתמש בהם למטרות שבעיניהן הן הכי קריטיות בעת הזאת. מענים בסוגיות כמו פינוי תושבים קשישים ונכים שאין בבתיהם ממ"ד וגרים בסמוך לגבול כלל לא זוכים עדיין להתייחסות מהממשלה, ובמשרד הרווחה ממשיכים לדון בסוגייה.
התקציב, שאינו מאפשר כאמור פינוי תושבים ואף לא הוצאת כל התושבים ל"התרעננות" של מספר ימים מחוץ לטווח האש, מעמיד את ראשי הרשויות מול ביקורת רבה ומחאות של תושבים - שדורשים פינוי כמו ב-2023. כך, רשויות קטנות כמו שלומי יכולות לפנות את כל התושבים ולאפשר להם להתרענן, וברשויות גדולות אין אפשרות תקציבית לעשות כן.
