בפרוטוקול השנאה המתגבש והולך תחת ידיו של חבר הכנסת איתמר בן-גביר דבר אינו אקראי. השליפה מחושבת, העימות מבוים, הפחד מגויס, וערכי היהדות מוכפפים לחוקי הטרור. מזה שנים הוא מטפח אנדרטאות שטנה במרחבים ציבוריים, חותר למגע ומצית להנאתו דליקות לאומניות בבית הנבחרים, במאחזים לא חוקיים, במוסדות חינוך או סתם באמצע הרחוב. גם הנימוק שהציג כי "חש מאוים" מהתנהגות המאבטחים בחניון כלפיו, ובשל כך הוציא ונופף באקדחו האישי מולם, הוא רק סעיף בודד בתוכנית בן-גביר לכיבוש התודעה של הציבור הישראלי. מבחינתו, זו הזדמנות נפלאה להוכיח לאזרחי ישראל שמאבטח ערבי מסוכן לחייהם, ולעזאזל הסכנה שייפלט כדור.
בן-גביר הוא בסך הכל פירומן פרלמנטרי – מקצוען ששואב הנאה מהתבוננות בגיצים שמתעופפים באוויר, להטוטן אש שרץ לחוף עם רדת ערב כדי לרתק סביבו מעגל של צופים - ומי שלא מאמין, מוזמן לדפדף ביומנו של חבר הכנסת מ"עוצמה יהודית" ולקבל דגימה ממהלך השבוע האחרון. קשה שלא להתרשם כי האיש נמצא בעיצומו של מסע ליבוי יזום, וכי השליפה בחניון היא שלב מתבקש בבניית הטיעון הגזעני שלו.
ביום שלישי שעבר נהנה בן-גביר מהתחביב האהוב עליו ביותר במגרש המשחקים של המשכן, כשנכנס פעמיים לעימות מילולי קשה עם ח"כ ערבי. בשתי הפעמים הוכתרו הח"כים הללו על ידי גביר הכנסת בתואר "מחבלים", בנימוקי השופט נאמר כי הם "מבזים את קודשי ישראל". את היום חתם עורך הדין המלומד בהמלצה משפטית: "הגיע הזמן להעיף את חברי 'המשותפת' תומכי הטרור מהכנסת לסוריה, שם יקבלו אותם בברכה", כתב בפוסט שהעלה. מה שאתם מריחים כמו שובל מצחין של תגובות תומכות נתפס באפו של בן-גביר כמו ריח ניחוח אלקטורלי.
הוא ממשיך לטעון כי קולו קול יעקב בשעה שידיו הם ידי עשיו, אוחז בקרנות המזבח הדמוקרטי ומטלטל בכוונה להרוס אותו, בוגד בשליחותו כמנהיג ציבור ומקדיש אותה לסכסוך אקטיבי בין חלקי העם
ביום חמישי גרם בבוקר למהומה כשהגיע בליווי תומכים לבית הספר "חוף השרון" בשפיים, לאחר ששמע על מפגש בין תלמידים לבני משפחות של "פורום המשפחות השכולות", ואמור היה להתקיים במסגרת "שבוע הסובלנות". בשישי בבוקר התעמת עם שוטר במהלך פינוי ממאחז בלתי חוקי ליד קריית ארבע, ובצהריים דרש מהמשטרה "לעצור מיד את האנטישמי, מקומו בכלא", אחרי שצפה בסרטון של תושב מזרח ירושלים שתיעד עצמו מתעלל בחסר ישע.
מרב בטיטומרב בטיטו
בשבת הוא נח, אבל בתחילת השבוע שוב עלה שמו בהקשר אופייני כאשר קצין משטרה המואשם בתקיפה טען כי "בן-גביר הציע שאפצה לקוח שלו באמצעות ארגון סולחה תמורת ביטול התלונה נגדו במח"ש", מה שלא הפריע לו בהמשך אותו היום ממש לקרוא לפיטורי השר לביטחון הפנים עמר בר-לב בנימוק שהוא "מתיר את דם המתיישבים" ולהאשימו בפיגועי הטרור של השבועות האחרונים. למחרת בן-גביר כבר הרגיש מספיק גיבור, צודק ופופולרי כדי לשלוף אקדח על אנשי ביטחון במקום ציבורי.
הוא ממשיך לטעון כי קולו קול יעקב בשעה שידיו הם ידי עשיו, אוחז בקרנות המזבח הדמוקרטי ומטלטל בכוונה להרוס אותו, בוגד בשליחותו כמנהיג ציבור ומקדיש אותה לסכסוך אקטיבי בין חלקי העם. השבוע, בן-גביר הוכיח סופית כי אינו ראוי עוד להיות חבר כנסת בישראל.
  • מרב בטיטו היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com