באופן חסר תקדים, וכדי לעקוף את דרישת היועמ"שית, שר הביטחון ישראל כ"ץ נועד עם ראש השב"כ דוד זיני ודן איתו בוויתור על בקשה לתעודת חיסיון שנדרשת לאנשי שב"כ - מהלך שמונע את העמדה לדין של ח"כ טלי גוטליב, בעקבות חשיפת זהותו של איש שב"כ בכיר, בן זוגה של פעילת המחאה שקמה ברסלר, והאשמתו בקונספירציה הקשורה למלחמת עזה.
בתגובה שמסרה לשכת השר ל-ynet נאמר כי "סוכם שהשב"כ יבחן את האפשרות לוותר על הבקשה לתעודת החיסיון", במהלך שנחשב חסר תקדים - גם נוכח העובדה שמעולם לא התעוררה בעיה כזו. ההערכה היא שכך למעשה כ"ץ לא יהיה צריך להיות זה שייתן את החותמת לפתיחת משפטה של הח"כית החזקה בליכוד. מעשית, אם בסופו של דבר תושג הסכמה עם שב"כ על ויתור על התעודה, חלק מהמשפט - שאמור להתנהל כולו מאחורי דלתיים סגורות - יהיה פתוח לציבור כל עוד לא מדובר בנושאים מסווגים, גם במקרה שאנשי שב"כ יעידו.
בחודש יולי אשתקד מסרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לגוטליב כי הוחלט בכפוף לשימוע להעמידה לדין בעבירה על חוק השב"כ. גוטליב סירבה להגיע לשימוע כפי שסירבה להתייצב לחקירת המשטרה בנושא, ולכן הוחלט להעמידה לדין.
עם זאת, לצורך ניהול המשפט - שאמור להתנהל בדלתיים סגורות - נדרשת תעודת חיסיון לעדים מקרב מערכת הביטחון. בהתאם לנהוג מאז קום המדינה, שר הביטחון הוא הגורם המוסמך לחתום על תעודה כזו. אלא שעד כה בקשת היועמ"שית והתזכורות שנשלחו בעקבותיה טרם נענו - ולכן ההליך המשפטי לא יכול להיפתח.
מומחים למשפט פלילי וגורמים במערכת האכיפה טוענים כי מדובר בדוגמה לפוליטיזציה המעלה חשש לפגיעה מהותית בהליך הפלילי. לדבריהם, סירובו של שר הביטחון להוציא תעודת חיסיון במקרה שבו נדרש להעמיד לדין נבחר ציבור בגין חשיפת זהותו של איש שב"כ הוא חסר תקדים.
"שר הביטחון מעדיף להגן על 'הח"כית החזקה' של הליכוד מפני העמדה לדין, על פני שמירה על אנשי שב"כ שעל ביטחונם והגנתם הוא אמון. בשפה פלילית אפשר לכנות זאת 'הפרת אמונים'. סירובו של כ"ץ מעלה חשש לניצול סמכות לרעה ולשיבוש הליכי משפט", אמר אחד הגורמים.
לאחר הודעת הפרקליטות על הכוונה להעמידה לדין, כתבה גוטליב בחשבון ה-X שלה: "חשיפת בן זוגה של שקמה ברסלר, המסיתה והממרידה, מנהיגת המרי האזרחי, נעשתה כחלק ממילוי תפקידה הפרלמנטרי. בדיוק לשם כך נועדה חסינותי".
גוטליב הבהירה שלא תתייצב לשימוע כשם שלא התייצבה לחקירות, והוסיפה: "היועמ"שית מוזמנת לפעול כרצונה. אני אעמוד על חסינותי בוועדת הכנסת, שם צפויים חברי הכנסת לקבל את עמדתי. אמליץ לבהרב-מיארה להתחיל לעבוד על נוסח הבג"ץ בענייני".
בראשית ינואר אשתקד שיגר המשנה לפרקליט המדינה, אלון אלטמן, מכתב לגוטליב לאחר שלא התייצבה לחקירת המשטרה. במכתב הבהיר לה כי סירובה להתייצב בנימוק שיש לה חסינות מהותית לא יסייע לה. הוא ציין כי חברי כנסת נהגו בעבר להתייצב לחקירות וכי ועדת האתיקה עמדה על חובתם לעשות כן. לדבריו, הכנסת לא קבעה חסינות מפני חקירה מכיוון שזו נועדה לברר את העובדות.
גוטליב דחתה את הדברים. בינואר האחרון כתבה כי המליצה לחוקרת לחדול מפניות אליה משום שאין בכוונתה להתייצב. "החסינות ניצבת לימיני", כתבה, "המכתב החרפתי של עו"ד אלטמן לא שווה את הנייר עליו הוא רשום, ואינני מקבלת את חוות דעתו. הפרקליט האמון על התיק יפעל בהתאם להבנתו".
מלשכת שר הביטחון נמסר: "שר הביטחון קבע דיון בנושא עם הגורמים הרלוונטיים. בעקבות פגישה שקיים עם ראש השב"כ, סוכם כי השב"כ יבחן את האפשרות לוותר על הבקשה לתעודת החיסיון. שר הביטחון הנחה את לשכתו לפנות לשב"כ כדי לקבל את עמדתו המעודכנת והנושא נבחן בימים אלה".
