בפנה בי, בן 33 מדרום אפריקה, היה סטודנט ופעיל פוליטי שהשתתף בהפגנות פרו-פלסטיניות והאמין כי ישראל היא מדינת אפרטהייד. נקודת המפנה הגיעה ב-2016, כשביקר בישראל יחד עם מנהיגי סטודנטים נוספים וגילה, לדבריו, פער משמעותי בין התמונה שהכיר בדרום אפריקה לבין המציאות שבה נתקל בישראל.
בפנה בי: "הנבואה מתגשמת בישראל"
בי מספר כי באותה תקופה השתתף במחאות נגד ישראל, שבהן נשמעה בין היתר הקריאה "From the river to the sea, Palestine will be free". לדבריו, באוניברסיטאות בדרום אפריקה התקיימו גם אירועים במסגרת "שבוע האפרטהייד הישראלי". הוא מסביר כי כחבר וכפעיל פוליטי בדרום אפריקה, העמדה האנטי-ישראלית הייתה עבורו במידה רבה מובנת מאליה, בין היתר בשל המדיניות והבריתות ההיסטוריות של מפלגת השלטון ה-ANC.
"הייתי בטוח שישראל היא מדינת אפרטהייד", סיפר. אך התפנית הגיעה בביקור שערך בישראל לפני עשור. "ראינו את האמת בעצמנו, ומצאנו את עצמנו מטילים ספק במה שחשבנו שהוא עובדות כל השנים", אמר.
במהלך הביקור, הוא נחשף למציאות שבה יהודים וערבים עובדים יחד, חולקים מרחבים משותפים ומשתתפים במערכת הפוליטית. עבור מי שגדל בדרום אפריקה והכיר מקרוב את משמעותו ההיסטורית של משטר האפרטהייד, הוא אומר, המפגש הזה גרם לו לבחון מחדש את ההשוואה בין ישראל לדרום אפריקה.
מאז ביקר בי בישראל פעמים נוספות והחל לפעול בדרום אפריקה לקידום היכרות בלתי אמצעית עם ישראל. הוא פועל מול קהילות נוצריות, גורמים פוליטיים ומנהיגים מסורתיים, ומביא לישראל פוליטיקאים, חברי פרלמנט ומנהיגים מהקהילה הנוצרית, כדי שיוכלו להתרשם ממנה בעצמם.
כיום מוביל בי משלחות יחד עם ארגון ישראליז ("Israel-is") בדרום אפריקה. הארגון פועל לקידום תדמיתה של ישראל באמצעות מפגשים וסיפורים אנושיים. במקביל, הוא מנהל פעילות ברשתות החברתיות למען ישראל, שלדבריו צברה יותר מ-200 אלף עוקבים ונחשפה למיליוני דרום-אפריקנים.
ארגון "ישראליז" הוציא בימים האחרונים משלחת הסברה לדרום אפריקה, שנמשכה שבוע וכללה 15 אירועים ומפגשים עם יותר מ-1,300 איש. המשלחת התקיימה בשיתוף South African Friends of Israel, ארגון ההסברה שבפנה עומד בראשו, הם שותפים למשלחות שיוצאות לדרום אפריקה בשוטף של "ישראליז", ובפנה הוא איש הקשר שלהם שם.
במשלחת השתתפו הבטם, פעילה ישראלית ממוצא אתיופי, פואד, ערבי מוסלמי ישראלי שעוסק בהסברה, ומרים, יוצרת לבנונית ישראלית נוצרייה. השלושה נפגשו עם תלמידים, קהילות נוצריות, ארגונים מקומיים וכלי תקשורת ברחבי דרום אפריקה, וסיפרו דרך הסיפור האישי שלהם על ישראל ועל המורכבות של החברה הישראלית. המטרה הייתה להגיע לקהלים שבחלקם מכירים את ישראל בעיקר דרך השיח הפוליטי והתקשורתי, ולהפגיש אותם באופן ישיר עם ישראלים שמגיעים מרקעים שונים ומציגים תמונה רחבה ומורכבת יותר של החברה בישראל.
לדברי בפנה בי, קיימת כיום דרום-אפריקה אחת בזירה המדינית ואחרת בקרב חלקים מהציבור. בעוד שממשלת דרום אפריקה מובילה קו חריף נגד ישראל, בי טוען כי רוב הציבור במדינה עסוק בעיקר בבעיות הפנימיות, ובהן תעסוקה, מצב הכלכלה ומשבר החשמל, ואינו רואה את מדיניות החוץ כנושא מרכזי בחייו.
"מה שרואים בתקשורת הוא לא מה שקורה בשטח", בי
"דרום אפריקה אדישה כיום למלחמה. מדיניות החוץ היא לא באמת העניין כאן בדרום אפריקה", אמר. לדבריו, העמדה האנטי-ישראלית של ההנהגה קשורה בין היתר ליחסים ההיסטוריים עם מדינות ולמאבקים מתקופת האפרטהייד, ואינה בהכרח משקפת את עמדותיהם של כלל האזרחים.
בי מתייחס גם למעמדה של הקהילה היהודית במדינה וטוען כי למרות התמונה שמצטיירת לעיתים מהתקשורת ומההפגנות, יהודים ותומכי ישראל ממשיכים לנהל חיים מלאים בדרום אפריקה. לדבריו, "מה שרואים בתקשורת ומה שרואים בצעדות הפרו-פלסטיניות הוא לא כל מה שקורה בשטח. רואים שעם הצעדות הפרו-פלסטיניות האלה, אפילו הצעדות עצמן הן יותר של הקהילה המוסלמית. זה לא העם שלנו בשטח".
הסיפור של בי מקבל משמעות נוספת על רקע היחסים המתוחים בין דרום אפריקה לישראל מאז 7 באוקטובר והוויכוח החריף במדינה סביב המלחמה. בעוד הממשלה הדרום-אפריקנית אימצה עמדה חריפה נגד ישראל, ואף האשימה אותה בפשעי מלחמה ברצועת עזה, בי פועל יחד עם גורמים בקהילה היהודית ועם ארגונים פרו-ישראליים בניסיון להציג למקומיים תמונה אחרת. "אין עוינות בשטח נגד ישראלים ויהודים, אבל יש מדיניות ממשלתית ברורה שמבוססת על בריתות היסטוריות נגד ישראל. היהודים חופשיים מאוד כאן", סיכם.
