שופטי בג"ץ פסלו הערב (יום חמישי) פה אחד את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל. בפסק הדין של השופט יחיאל כשר, אליו הצטרפו השופטים דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין, הם הסכימו עם טענת העותרים שלפיה "ההחלטה התקבלה על יסוד שיקול זר ופסול - חוסר שביעות רצון של מקבלי ההחלטה מכך שהשידורים, לתחושתם, מנוגדים לעמדותיהם".
בהודעת בג"ץ על פסק הדין נמסר כי "בית המשפט השתכנע, עובדתית, כי כך אירע, והוסיף ועמד על כך שהממשלה לא פעלה, לאחר שניתן צו על תנאי, כדי להוכיח אחרת. בית המשפט סבר כי הממשלה הייתה מוסמכת לקבל החלטה בעניין ודחה את הטענה שסגירת גל"צ הצריכה חקיקה ראשית. כל השופטים, כל אחד מטעמיו, הבהירו כי אינם שוללים את האפשרות של סגירת גל"צ לגופה, אילו ההחלטה בעניין הייתה מתקבלת כדין ומשיקולים ענייניים, ואף אינם נוקטים עמדה ביחס לתכני השידורים.
בסיכום פסק דינו הבהיר השופט כשר כי "לא ניתן להסכים לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש 'לסגור את המיקרופון' של השדרן. שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל שלטון דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".
השופטים כתבו בהחלטה כי בניגוד לטענת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, ניתן לסגור את גלי צה"ל שלא בחקיקה ראשית ודי בהחלטת ממשלה. הם גם דחו את הטענה לפגיעה בחופש הביטוי באופן שמונע את סגירת התחנה.
החלטת השופטים נשענה על הצהרות הממשלה שמהן קבע בג"ץ כי הסגירה, אף שהיא אפשרית וחוקית, הייתה נגועה בשיקולים זרים שפגמו בהחלטה. השופטים קבעו כי "ככל ששיקול הזר הוא אכן השיקול הדומיננטי שעמד ביסוד ההחלטה על סגירת התחנה, מדובר בשיקול פסול מובהק, ודינה של ההחלטה – להיפסל".
בהמשך כתבו השופטים כי "החלטה על סגירתה של תחנת שידור – ציבורית, צבאית, או כל תחנה אחרת – שהתקבלה מטעמים תקציביים, מטעמים ארגוניים, או מכל טעם ענייני אחר, ובכלל זה מטעם השמירה על ממלכתיות הגוף המשדר וניתוקו מהזירה הפוליטית – הינה החלטה שאין כל פסול בשיקולים שבבסיסה.
"לעומת זאת, החלטה על סגירתה של תחנת שידור, באופן מוחלט או חלקי, שהתקבלה לא מטעמים אלו, אלא בשל חוסר שביעות רצונם של מקבלי ההחלטה מן התכנים המשודרים בה, מן העמדות הפוליטיות המובעות בשידוריה, או מן הביקורת המושמעת בה כלפי מי שמצוי אותה עת בשלטון – הינה החלטה שהתקבלה על יסוד שיקול זר, ומכאן שהיא פסולה מיסודה".
עוד כתבו השופטים כי "בראש השיקולים הזרים עמד שר התקשורת שלמה קרעי. במכתב המינוי של הוועדה לבחינת הסגירה הוא כתב מראש את התוצאה הרצויה לסגירת התחנה כך שסימן את המטרה מראש. בנוסף כתב מכתב שהיווה הבסיס של בג"ץ לפסילת ההחלטה: 'טעם לסגירתה של תחנת גלי צה"ל', כפי שהוא עולה מן המכתב עצמו, הוא גלוי, מפורש וברור: התחנה 'הפכה זה מכבר למעוז פוליטי', ולהשקפתו של השר קרעי התחנה, במקום להיות 'הבית של החיילים', מנמיכה את רוחם".
"דברים אלו מהווים ביטוי מובהק לשיקול הפסול כהגדרתו לעיל: החלטה לסגור תחנת שידור לא מטעמים ענייניים – תקציביים, ארגוניים, או מטעמי שמירה על ממלכתיות הגוף המשדר – אלא בשל חוסר שביעות רצון מן התכנים המשודרים בה וזיהויים כתואמים את עמדתו של מחנה פוליטי מנוגד". השופט כשר ציין כי הטענה שגלי צה"ל פוגעת ברוח החיילים וביתר שאת בעת המלחמה היא מסווה לעמדתו הפוליטית של השר קרעי ולא הוכחה בכלל.
כ"ץ: "אחרי הבחירות נשלים את הטיפול בנושא"
שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר בתגובה: "אני חולק לחלוטין על החלטת בג"ץ לפסול את החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל, בתירוץ כי 'ההחלטה שהתקבלה על יסוד שיקול דעת זר ופסול', ועל כך שבג"ץ שם את שיקול דעתו מעל זה של שרי הממשלה הנבחרים - שסברו פה אחד שאין מקום לתחנת רדיו אזרחית בעלת תכנים פוליטיים בתוך צה"ל. מאחר שבג"ץ קבע כי הממשלה הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה ודחה את הטענה שסגירת גל"צ הצריכה חקיקה ראשית - כאשר נזכה בבחירות בע"ה ונקבל את אמון הציבור מחדש - נשלים את הטיפול בנושא".
התנועה לאיכות השלטון, שעתרה נגד סגירת התחנה, בירכה: "פסק הדין הוא ניצחון חשוב לחופש הביטוי, לחופש העיתונות ולשלטון החוק. החלטה על סגירת כלי תקשורת ציבורי לא יכולה להתקבל בהליך פגום ועל בסיס שיקולים זרים. בית המשפט הבהיר היום כי גם הממשלה כפופה לכללי המנהל התקין, וכי אסור להשתמש בכוח השלטוני כדי לפגוע בתקשורת החופשית. התנועה תמשיך לעמוד על המשמר מול כל ניסיון לפגוע במוסדות הדמוקרטיים, בשומרי הסף ובזכותו של הציבור לתקשורת עצמאית וחופשית".
מטעם באי כוחם של ועד עובדי גלי צה"ל ארגון עובדי צה"ל וההסתדרות, בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, נמסר בתגובה: "התוצאה המשפטית שאליה הגיע בג"ץ מוצדקת וראויה. גלי צה"ל תמשיך לשרת את הציבור בישראל בשגרה ובחירום, באמצעות שידור ציבורי מקצועי ומהימן. גלי צה"ל הייתה ותמשיך להיות הבית של החיילים, אנשי המילואים וכל החברה הישראלית".
בדיון שנערך בבג"ץ בינואר בנוגע לעתירה, נשמע השופט שטיין כמי שמותח ביקורת על ההליך: "אני חושב, ולא שוכנעתי אחרת, שלממשלה יש סמכות לסגור את גל"צ. אבל גם את זה היא צריכה לעשות בהליך סדור. הליך מנהלי סדור לא יכול להיות שמסקנותיו כתובות בו עוד לפני שקוים, כמו שנכתב במכתב של שר התקשורת תחת סמל המדינה". דברי השופט שטיין נקשרו אז למכתב שכתב שר התקשורת קרעי לשר הביטחון, לפיו גל"צ הפכה לטענתו למעוז פוליטי שמחליש את הלוחמים.
השופטת ברק-ארז הצטרפה אז לשטיין: "העמדה של שר התקשורת מאוד רלוונטית להליך, ואפשר היה ששר הביטחון יוציא מכתב לוועדה 'אתם רשאים להחליט כראות עיניכם', אלא שזה לא קרה. זה שר התקשורת שבמקביל עוסק ברפורמות אחרות בשוק התקשורת".
בהמשך אמרה ברק-ארז כי "הטענה הייתה שקבלת החלטה בעת הזאת יוצאת סביבה לא מיטבית לחופש הביטוי במדינת ישראל, בעיקר כאשר היא התקבלה ללא הקשר ובלי לקחת היבטים אחרים של שוק התקשורת. לו היה מועד יותר מאוחר (לסגירה), אולי התחנה הייתה יכולה לשקול מה לעשות עם התדרים. הטענה היא שסביבת חופש הביטוי ומרחב השיח בישראל צומצמו".







