ועדת החוקה החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה כך שייווצרו שני תפקידים - יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. אם החוק יעבור וייכנס לספר החוקים, כפי שהקואליציה מקווה להשלים עד שהכנסת תתפזר, הוא ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, והסמכויות שיועברו לתובע הכללי יישארו בידי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה עד לסיום כהונתה בפברואר 2028.
הוועדה בראשותו של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) דנה גם בהצעת חוק יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין (תיקוני חקיקה). הדיונים יימשכו גם מחר ובשבוע הבא ברצף. בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש נקבעה הוראת מעבר, שכפי שהוזכר למעלה תאפשר לבהרב-מיארה להחזיק בסמכויותיה כתובעת הכללית עד סיום כהונתה.
רוטמן אמר כי תחולת החוק שנקבעה ל-1 בינואר 2027 "תיתן מספיק זמן להיערכות, לוועדות, להקמת התשתית לסוגיית התביעה ועוד". חברי כנסת מהאופוזיציה התרעמו על קצב הדיונים ועל העיתוי לפני הבחירות, שצפויות לכל המאוחר בסוף אוקטובר. ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד-ביחד) אמר: "אנחנו מבקשים לחזור בטבלה לאחור לסעיפי המהות, שדנו בהם ללא נוכחות נציגי משרדי הממשלה. כמו כן, יש לחזור שוב לדון במגן האינטרס הציבורי ולהגדיר אותו במדויק".
ח"כ מירב כהן (יש עתיד-ביחד) הצטרפה: "נקבעו שישה ימי דיונים שזה קצב טורבו לשינוי משטרי, ללא עבודת הכנה ממשלתית. זה קצב לא סביר לחקיקה כה גדולה עם השלכות רוחב מטורפות. זה פוגם בהליך החקיקה והופך אותה פחות מאוזנת ומידתית".
"מי יהיה היועמ"ש הבא - טלי גוטליב?"
כהן התייחסה גם לבחירתו של מיכאל ראבילו, עורך דינו הפרטי של רה"מ בנימין נתניהו, לתפקיד מבקר המדינה: "תראו מה קרה כשנתנו למערכת הפוליטית לבחור את שומרי הסף - אם עורך דינו הפרטי, שעסק בענייניו הכלכליים ובמשפחתו, הפך למבקר שאמור להיות נטול פניות ולעסוק בנושאים הכי רגישים, נבחר, מי יהיה היועמ"ש הבא? טלי גוטליב? ברדוגו?"
ח"כ ארז מלול (ש"ס) טען כי המציאות היא שהיועץ המשפטי לממשלה הפך לכוח החזק במדינה: "לא מדובר בוויכוח טכני אלא במי מנהל את המדינה. רואים את ההתנהלות של בהרב-מיארה וגיל לימון בפרשת גופמן, אחוזי אמוק להפיל את הממשלה. החוק הזה מחזק את הדמוקרטיה ומונע דיקטטורה".
רוטמן הסביר את תמיכתו בהצעת החוק: "בכל העולם לא מוחזקות כל כך הרבה סמכויות בידי גורם אחד. הסיבה השנייה היא כי לכל אדם, ובוודאי לממשלה, יש זכות לעורך דין שייצג אותה, ואין הצדקה שלא יהיה לממשלה את האדם הזה - ועוד יהיה מי שמייצג נגדה. סיבה שלישית היא הבעיה המובנית שסמכות התביעה והייעוץ נתונות לאותו אדם וזה פוגע בשניהם. זה פוגע ביכולת להתייעץ ופוגע בתביעה".
הוא פנה לח"כים מהאופוזיציה, החברים בוועדה, וטען: "אם היה לכם בדל אמון שתנצחו את הבחירות, הייתם מתדפקים על דלתות הוועדה לאשר את החוק, אבל מאחר שאתם יודעים שתפסידו, אתם רוצים שלפחות תהיה לכם 'ראש אופוזיציה' בתוך הממשלה".
היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, ציין כי "בין הנושאים שצריך לדון בהם בקריאה השנייה והשלישית כלולים התיקונים העקיפים הרבים – החוקים שבהם מאוזכר היועץ (הטבלה), תפקיד היועץ בבחירות, ההליכים המיוחדים להעמדה לדין של בכירים, הוראות תחילה ותחולה והוראות מעבר, תחום המשפט הפלילי שבאחריות התובע הכללי. בנוסף, לאור המשקל המיוחד שניתן למשנה הבכיר, ראוי לעגן את הליכי המינוי שלו בחוק ולא כעיגון בהחלטת ממשלה".
לפני כשבוע מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק בקריאה ראשונה. על פי הצעת החוק, התובע הכללי יהיה בעל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי ויעמוד בראש התביעה הכללית, והיועץ המשפטי לממשלה יהיה בעל יתר הסמכויות המשפטיות, יעמוד בראש מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה שאינה עוסקת בתחום הפלילי. הצעת החוק מעוררת התנגדות רבה במערכת המשפט, מחשש שתביא למעשה לביטול תפקיד היועמ"ש כשומר סף.
