פרקליט המדינה עמית איסמן והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה יצאו הבוקר (שלישי) נגד חוק מח"ש, שיכפיף את המחלקה לחקירות שוטרים למשרד המשפטים.
"ההצעה תביא להשתלטות פוליטית על מח״ש ולהפיכתה מגורם שמטרתו להגן על האזרחים לכלי בידי השלטון לניווט חקירות נגד שוטרים ולהכוונת התנהגות המשטרה לפי צרכי השלטון", כתבה בהרב-מיארה. "ההצעה סותרת לחלוטין כל דוח ציבורי שעסק במבנה מערכת אכיפת החוק או מח״ש".
איסמן הוסיף: "הצעת חוק מח"ש מגבירה את החשש להתערבות פוליטית בפעולת המשטרה. התועלת שבהפרדת מח"ש מפרקליטות המדינה היא מוגבלת, בעוד שפוטנציאל הנזק לעצמאותה של היחידה, ליכולתו של העומד בראשה לעמוד מול לחצים של דרג פוליטי, למקצועיותה של היחידה ולפעולתה לפי סטנדרטים מקצועיים אחידים עם יתר גופי אכיפת החוק והחשש מפני פגיעה בשלטון החוק באופן כללי - הוא משמעותי ביותר".
אחרי ההודעות של השניים, ביקר אותם בחריפות יוזם החוק, ח"כ משה סעדה - לשעבר סגן ראש מח"ש. "גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה איסמן מתבלבלים אז אני אעשה להם סדר", כתב בחשבונו ברשת X.
"הצעת החוק שלי להוצאת מח"ש מהפרקליטות לא תביא להשפעה פוליטית. מה היא כן תעשה? 1. תגרום לשני הכושלים להפסיק להשתמש במח״ש כמליציה לחיסולים פוליטיים. 2. תחשוף גם אותם לצדק רחמנא ליצלן, וסוף סוף יהיה מי שיחקור את העבירות שהם וחבריהם לדיפסטייט מבצעים. 3. תביא לניקוי המערכת מעבריינים בשירות החוק. תמשיכו לפחד. אני לא אוותר עד שנביא לתיקון למען אזרחי ישראל".
פרקליט המדינה איסמן שלח הבוקר מכתב ליו"ר הוועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדה לביטחון לאומי, ח"כ שמחה רוטמן, שבו התריע מפני ההשלכות החוק. "עצמאותה ומקצועיותה של מח"ש הן ערובות חשובות לעצמאות ולמקצועיות המשטרה. פגיעה ביכולת מח"ש למלא את תפקידה כגוף אוכף חוק עצמאי ומקצועי תוביל בסופו של יום להגברת החשש מפני ההתערבות הפוליטית בפעולתה של המשטרה", הזהיר.
לדברי איסמן, "מח"ש היא יחידה מורכבת לניהול, כאשר לעיתים קרובות ניצבות בפני מקבלי ההחלטות ביחידה החלטות מקצועיות ומשפטיות מורכבות. לאור האמור קיימת חשיבות לכך שמח"ש לא תהפוך ליחידה מבודדת הפועלת באופן מנותק ממערכת אכיפת החוק הקיימת, באופן היוצר דין שונה לאוכלוסיית היעד של מח"ש, ואשר עלול להגביר את החשש מפני השפעה פוליטית על החלטות גורמי האכיפה.
"אין ספק כי כמו בכל גוף או יחידה, גם במח"ש קרו בעבר תקלות, ככל הנראה קורות בהווה ויקרו גם בעתיד. מח"ש עברה בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת ואתגריה רבים. קיים צורך בחיזוק מעמדה של מח"ש ומתן הכלים הנדרשים לה לצורך ביצוע עבודתה באופן מקצועי ומיטבי וחיזוק אמון הציבור בה".
פרקליט המדינה סיכם: "הצעת החוק הנוכחית, ביטול שיוכה הארגוני של מח"ש כיחידה אורגנית בפרקליטות, הקמת יחידה אחרת שלא תהיה כפופה ליועצת המשפטית לממשלה, לפרשנותה את הדין ולהנחיותיה המקצועיות, יגרמו לכך שמח"ש תחדל מלפעול כגוף אכיפה מקצועי, יעיל ואפקטיבי".
לדבריו, "בהינתן האמור, אני סבור כי אין הצדקה לקדם את המודל המוצע בהצעת החוק הנוכחית - שהוא מודל שלהבנתי לא נמצאה לו מקבילה בעולם - ומנגד קיים חשש כי הצעת החוק תפגע במח"ש, אורגן אשר אין חולק כי הוא בעל חשיבות עליונה במערכת אכיפת החוק, תפגע בשוויון בפני החוק וביכולת האפקטיבית לנהל חקירות מורכבות ורגישות".
זמן קצר אחרי ההודעות של השניים, תקף אותם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. "התנגדות צמד העבריינים בהרב-מיארה את איסמן להוצאת מח"ש מהפרקליטות, היא מפני שמח"ש משמשת בידיהם כיום כארגון פשיעה בכסות 'מערכת אכיפת החוק' לתפירת תיקים וסגירת חשבונות. ברגע שמח"ש תצא מידיהם, היכולת שלהם לתפור תיקים ולהלך אימים על שוטרים וקצינים מצטיינים שפועלים על פי חוק, תיפגע משמעותית. ההתנגדות של השניים רק מעניקה רוח גבית להמשך החקיקה בכל הכוח".
לחקור גם אנשי שב"כ
בוועדה המשותפת מכינים את החוק לקריאה שנייה ושלישית. מליאת הכנסת אישרה בחודש שעבר בקריאה ראשונה את חוק מח"ש. ההצעה אושרה ברוב של 57 תומכים מול 47 מתנגדים. במסגרת ההצעה שעל הפרק תינתן סמכות למח"ש לחקור תלונות גם נגד חוקרי שב"כ, בתנאי שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר זאת.
לפי ההצעה, שר המשפטים יקים את המחלקה לחקירות שוטרים תחת משרדו, ומנהלה יתמנה לכהונה אחת של שש שנים על ידי ועדה, שלא תהיה כפופה ליועמ"ש או לפרקליט המדינה. כמו כן, יוקם מנגנון תיאום והכרעה במחלוקות בראשות שופט או נשיא בדימוס מבית משפט מחוזי או העליון, שימונה על ידי ועדת החוקה.
