גל הירש, שנבחר להדליק משואה, פרש מצה"ל על רקע מסקנות ועדת החקירה שבדקה את אירוע חטיפת החיילים שהוביל למלחמת לבנון השנייה. נמנה עליו. הוועדה מצאה כי בפעולת אוגדת הגליל בפיקודו של הירש נמצאו ליקויים בהיערכות, בשליטה ובניהול, וכי התגובה לאירוע החטיפה לא הייתה מספקת ולא השיגה את יעדיה. אבל כיוון שהביקורת של ועדת וינוגרד הייתה מערכתית והכשלים לא הצביעו ישירות עליו, אפשר לומר שמינויו, שנים אחר כך, לראש מערך המשא ומתן בנושא שבויים ונעדרים, הגם שעורר מחלוקת ציבורית, הוא לא שערורייתי במיוחד. בטח לאור מינויים אחרים אליהם הורגלנו. כן, כנראה שהיו מועמדים מנוסים יותר, אנשי מודיעין ודיפלומטיה שזה עיסוקם, כן, כרגיל אצל נתניהו, הבחירה נעשתה על בסיס אמון אישי - הרי הוא כבר ניסה למנות אותו ב-2015 גם למפכ"ל המשטרה – אבל מה חדש?
מה אנחנו יודעים על תפקודו של גל הירש כמתאם השבויים והנעדרים? לציבור הרי אין מושג מה קורה מתחת לפני השטח ובחדרים הסגורים בהם מתנהלים שיחות מסוג משא ומתן ולכן את הצד הדיפלומטי של התפקיד קשה מאוד לשפוט. ובנוסף, מה זה "מתאם"? איך אפשר למדוד את ההצלחה של אדם בודד כשמדובר במערכת רחבה הכוללת גורמי מודיעין, מתווכים בינלאומיים ומציאות משתנה בשטח? האם יש ראיות ברורות לכך שהושג הישג מסוים בזכות הירש, פריצת דרך ייחודית במו"מ? לא. אולי יש? אולי אין? ואולי הגיוני יותר לזקוף את שיבת החטופים דווקא להפגנות האזרחיות ברחבת המוזיאון? אולי לטראמפ?
ובכל זאת, יש דברים שאנחנו כן יודעים בוודאות. חלק מהגדרת תפקידו מצוי בקשר שיצר עם משפחות החטופים שלהם שימש כתובת. דעתם הושמעה לאורך כל הדרך. רבות מהמשפחות חשו מבוזות, פגועות, שקופות, תלויות באוויר. לכודות בין ייאוש לבין פחד לבטא ביקורת העלולה לעלות בחיי יקיריהם. הבחירה בהירש, כתב רום ברסלבסקי עם היוודא דבר בחירתו, "היא יריקה בפרצוף שלי, של אבא שלי, אמא שלי ושל כל משפחות החטופים כאחד". ואכן, למעלה מ-1,800 משפחות נרצחים, שורדי שבי, משפחות חטופים, תושבי העוטף ומילואימניקים, התלכדו כדי להביע זעזוע עמוק מהכוונה להעניק לו את הכבוד להשיא משואה ביום העצמאות. זה די הרבה אנשים.
דניאלה לונדון דקלהבחירה מעוררת אי נוחות כי מאחוריה עומדת שאלה גדולה. מדוע יש לשלטון צורך בלתי נשלט לתקוע אצבע בעיניהם של מי ששילמו את המחירים האישיים הגבוהים ביותר במלחמה? מדוע לא לרפא את פצעי העם בעזרת דמות מאחדת ואהובה? מדוע להפוך את אחד מהאירועים המרכזיים, מעוררי התקווה והאהובים על אזרחי המדינה כולה לקרדום לחפור בו פילוג נוסף? והשאלה הנוספת: מיהו ההירש הזה שיהיה מוכן להדליק משואה, סמל הממלכתיות הישראלית, ביודעו שבחירתו זורעת כאב? הרי עצם הסכמתו, היא הסיבה לפסילתו.
פורסם לראשונה: 20:49, 09.04.26
