החיבור לאינטרנט באיראן החל אחר הצהריים (יום ג') לחזור בהדרגה, אחרי לא פחות מ-88 ימים שבהם הייתה המדינה מנותקת כמעט לחלוטין מהרשת העולמית בהחלטת משטר האייתוללות. חידושו של החיבור בא אחרי שאתמול הודיע נשיא איראן מסעוד פזשכיאן כי הורה להחזיר לאזרחים את הגישה לאינטרנט. ארגון הניטור Netblocks דיווח כי נכון לשעות אחר הצהריים עמד שיעור הקישוריות על 34% מהרמה הרגילה בימי שגרה, אבל בסביבות 21:00 (שעון ישראל) הוא הגיע כבר ל-86%.
3 צפייה בגלריה
נשיא איראן פזשכיאן ואפליקציית אינסטגרם. השיווק ברשת נפגע קשות
(צילום: Alexander NEMENOV / POOL / AFP, פלאש 90, shutterstock)
המשטר האיראני, נזכיר, ניתק תחילה את החיבור לאינטרנט ב-8 בינואר, בימי המחאה העממית שפרצה נגדו, ואז עשה זאת כדי למנוע ממתנגדי המשטר לתאם את ההפגנות נגדו ברשת. אחרי שדיכא את המחאה באלימות קשה, שבה לפי הערכות במערב נהרגו אלפי בני אדם, הוא החזיר את החיבור לרשת לקראת סוף ינואר, אבל עם הגבלות חדשות ונוקשות.
רק כחודש עבר, וב-28 בפברואר, עם פתיחת מבצע "שאגת הארי" שבו תקפו ישראל וארה"ב את איראן, ניתק המשטר שוב את החיבור לאינטרנט, ואז הסביר זאת ברצון למנוע פעולות ריגול ומעקב ומתקפות סייבר. אף שהפסקת אש הוכרזה כבר ב-8 באפריל, בחודש וחצי שעבר מאז נותרה איראן מנותקת מהרשת כמעט לגמרי, כשבמקביל גובר הלחץ מצד אזרחים להחזיר להם את החיבור. לפי ארגון הניטור Netblocks, בסך הכול הייתה איראן מנותקת מהרשת 2,093 שעות, וזהו הזמן המתועד הארוך ביותר שבו הייתה מדינה כלשהי מנותקת מהאינטרנט אי פעם, למעט צפון קוריאה, דיקטטורה ענייה ומסוגרת שמלכתחילה בחרה שלא להתחבר לרשת העולמית.
הניתוק הממושך מהאינטרנט אמנם אפשר למשטר האייתוללות שליטה יעילה יותר באזרחיו, אבל גבה ממנו מחיר כבד בפן הכלכלי: היעדר הגישה לרשת פגע דרמטית ביכולת של בתי עסק מקוונים לקיים עסקאות ולפרסם ולמכור את מרכולתם, הן לקונים איראנים והן לקונים מחו"ל, ולפי הערכות "עוצר האינטרנט" עלה לכלכלה האיראנית בין 30 מיליון ל-40 מיליון דולר ליום. על פי אחת ההערכות, כ-5 מיליון משרות באיראן תלויות בחיבור לאינטרנט, והניתוק עורר חשש מגידול דרמטי באבטלה ומפשיטות רגל של בתי עסק.
בצר להם ניסו חלק מהאיראנים להתחבר לאינטרנט העולמי באמצעות שירותי VPN, המסווים את מיקומם האמיתי, או להשיג גישה לשירותי אינטרנט לווייני כמו Starlink של אילון מאסק, אך רבים העדיפו להימנע מכך משום שבאיראן צריכה של שירותים כאלה עלולה לעלות למשתמשים במעצר על-ידי השלטונות. במקום זאת נדרשו האזרחים להסתפק ברשת האינטראנט הלאומית, רשת פנימית המאפשרת שימוש באפליקציות מקומיות בלבד של מסרים מיידיים ובשירותי בנקים, אך אינה מספיקה כדי לאפשר פעילות מלאה של הכלכלה, הכורעת ממילא תחת סנקציות בינלאומיות כבדות.
המשטר האיראני הכחיש מצדו כי עוצר האינטרנט גרם לאובדן משרות, וטען כי בתי עסק מקוונים המשווקים את מרכולתם באינסטגרם למשל פשוט עברו לעבוד בשירותי מסרים מיידיים מקומיים, כמו "רוביקה"; אולם גורמים בענף הסחר האלקטרוני טענו כי הקהילות בשירותים מסוג זה קטנות בהרבה, ואין בהם כדי לפצות על אובדן החיבור לאפליקציות כמו אינסטגרם, ווטסאפ וטלגרם או לשירותים של גוגל.
סימנים ראשונים לחזרה חלקית של האינטרנט באיראן זוהו היום בסביבות השעה 15:30 שעון טהרן (15:00 שעון ישראל), ושעה אחר כך כבר דיווחו Netblock וארגון הניטור Kentik על היקפי חיבור הולכים וגדלים. בחלוף זמן קצר צייץ סגן נשיא איראן מוחמד רזא עארף ברשת X: "הצעד הראשון בדרך לגישה חופשית ומפוקחת למרחב הקיברנטי ננקט".
גם "ניו יורק טיימס" דיווח הערב כי בהודעות ששלחו לעיתון ברשתות החברתיות ובטלפון סיפרו לו איראנים שהם מצליחים כעת להתחבר לרשת. חלק מהגולשים סיפרו שאחרי המתנה ארוכה קיבלו גישה לחשבון הג'ימייל שלהם. יוצר תוכן אחד מטהרן, שתלוי לפרנסתו בחיבור לאינטרנט, סיפר הערב ל-BBC כי הצליח סוף סוף להתחבר לאינטרנט מרשת ה-WiFi הביתית שלו: "הדבר הכי חשוב הוא שחלק מההכנסה שלי תחזור".
ב-Netblocks אמרו ל-BBC כי לא ברור עדיין כמה זמן יעבור עד שהחיבור לאינטרנט יוחזר במלואו, וכי התהליך עשוי להימשך שבועות. בארגון אמרו גם כי ניסיון העבר מלמד שבכל פעם שאיראן מנתקת את האזרחים מהאינטרנט – כשהיא משיבה את החיבור היא עושה זאת תוך הטלת הגבלות נוקשות יותר.
