נכון לעכשיו, מסתמן שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כבר קיבל את ההחלטה בנוגע לתקיפה באיראן. הוא מתכוון למצות את המשא ומתן הדיפלומטי במטרה להשיג שינוי רדיקלי במדיניות המשטר בטהרן. יעברו עוד כמה ימים עד שיתברר אם איראן וארה"ב מסוגלות בכלל להיכנס למו"מ מעשי ופרטני. אבל אם המשא ומתן הדיפלומטי לא יצלח, טראמפ מתכוון לצאת למערכה רחבה שתימשך כנראה לפחות כמה ימים, אולי שבועות. היעדים של הפעולה הצבאית הרחבה יהיו אז הפלת המשטר או כניעה של המשטר הנוכחי לתנאים שטראמפ מציג. אם ארה"ב תצא למערכה התקפית הרחבה סביר להניח שישראל תצטרף.
7 צפייה בגלריה
טראמפ צובר כוחות ונותן צ'אנס למו"מ
(צילום: הצי האמריקני, רויטרס, Anna Moneymaker/AFP, KHAMENEI.IR/AFP)
טראמפ על האולטימטום לאיראן: "רק הם יודעים"
הסיבות להחלטת הנשיא הן שבארצות הברית הגיעו כנראה למסקנה שמהלומת אש קצרה שתימשך זמן לא רב, אפילו אם תהיה עצימה מאוד ומדויקת, לא תהיה "מכרעת" כפי שדורש טראמפ. מהלומה קצרה כזו לא תמוטט את המשטר; היא גם לא תביא להשמדה יסודית של תוכניות הגרעין, הטילים הבליסטיים והכטב"מים שבאמצעותן איראן מאיימת על הנכסים והבסיסים האמריקניים במזרח התיכון, על המדינות המפרציות ועלינו.
לעומת זאת, איראן, אחרי מהלומה אמריקנית שתהיה מוגבלת בהיקף ובזמן, עדיין תחזיק באמצעים וביכולת לגרום אבידות, הרס ונזקים כלכליים חמורים לכל מי שתרצה לנקום בו. מהלומת אש מוגבלת תשאיר בידי איראן מספיק יכולות כדי לפגוע בספינות הצי האמריקני שמשייטות סמוך לחופי איראן ובבסיסים האמריקניים במדינות המפרץ. יש לה עדיין כמות גדולה של טילים בליסטיים קצרי טווח (500-300 ק"מ) שלא הושמדו במבצע "עם כלביא" וגם מספיק משגרים וטילים בליסטיים ארוכי טווח שיכולים להגיע לישראל.
ההפתעה שאבדה, חשיבות ההגנה - ובנק המטרות
הסיבה השנייה לכך שארצות הברית הורידה מהפרק תקיפה בהיקף וזמן מוגבלים היא שלכוח הימי והאווירי שפיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) צבר כבר באזורינו אין די יכולות הגנתיות: אמצעי גילוי ויירוט של טילים וכטב"מים שיספיקו כדי להגן על האמריקנים באזור, על המפרציות ועל מתקני הפקת הנפט וגז שלהם וכמובן, עלינו; חסרות גם שולות מוקשים וספינות יעודיות אחרות שנחוצות כדי למנוע מהאיראנים לזרוע מוקשים ימיים במי המפרץ הפרסי ולחסום את מצרי הורמוז. בנוסף, יש לקחת בחשבון שהמורדים הח'ותים בתימן עלולים לפעול ועל כן יש צורך להקצות כוח ייעודי גם למניעת חסימת מצרי באב אל-מנדב ושיגורים מתימן.
הסיבה השלישית לכך שהפנטגון ובעיקר CENTCOM מעדיפים להמתין, ואז להנחית סדרת מהלומות אש שימשכו ימים ואולי שבועות, היא שהאמריקנים כבר איבדו את מרכיב ההפתעה, שחיוני להצלחה אם הכוח התוקף מחליט לבצע פעולה קצרה ועצימה אך אפקטיבית. בנוסף, יש צורך באיסוף ותיקוף מודיעין מטרות מדויק בהיקף נרחב שיספיק למערכה ארוכה שתשמיד יכולות צבאיות, סמלי משטר ומנהיגים בכל רחבי איראן. לכן, צריכים האמריקנים כבר במהלכי הפתיחה להשמיד או להוציא מכלל פעולה את סוללות ההגנה האווירית, סוללות טילי החוף-ים וכלי השיט הקטנים והמהירים של איראן.
וושינגטון לא יכולה להרשות לעצמה מתקפה שבה מטוסים שלה יופלו, ספינות צי ייפגעו ולוחמי אוויר וים אמריקניים ייפלו בשבי. זה כבר קרה בעבר, ואנו יודעים מניסיון שהתרחשות כזו תעניק ניצחון תודעתי עצום למשטר האייתוללות. היא תהיה מכה לתנועות המחאה העממית באיראן והשפלה שתפגע אנושות בתדמית הכוח הבינלאומי מספר אחת שממשל טראמפ מבקש לייצר. כדי למנוע את זה זקוק CENTCOM לבנק מטרות גדול, עדכני ומדויק שלא יתכלה אחרי יום-יומיים, וגם ליכולת לייצר מטרות תוך כדי פעולה. בעניין הזה ישראל בהחלט יכולה לעזור לאמריקנים. כך או כך, למתקפה רחבה צריך להתכונן עוד כמה שבועות.
דרישות טראמפ והסירוב האיראני
מה שמתנהל בינתיים הוא משא ומתן על המשא ומתן. בכירים במפרציות, לצד מצרים וטורקיה, מדברים בשם האמריקנים עם נציגי איראן מפני שהמנהיג העליון עלי חמינאי אסר על אנשיו לשאת ולתת ישירות עם האמריקנים. לכל המתווכות יש סיבות טובות לחשוש ממלחמה בין ארה"ב לאיראן, אבל טורקיה היא שמובילה כרגע את המאמץ העיקרי. נשיאה רג'פ טאיפ ארדואן דיבר ביום שישי עם חמינאי כדי לשכנע אותו להתיישב לשולחן המו"מ בתנאים שיהיו קבילים על האמריקנים, ובאותו יום נסע שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לאיסטנבול להיפגש עם עמיתו הטורקי, הקאן פידאן לאותה מטרה.
כרגע, עדיין לא מסתמנת פריצת דרך. המשטר האיראני מתעקש שהמו"מ יביא קודם כל להסרת כל הסנקציות הכלכליות שהמערב האו"ם הטילו על טהרן, ובתמורה מציע חזרה בשינויים קלים להסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין איראן לארה"ב בהובלת הנשיא דאז ברק אובמה. ההסכם ההוא, שטראמפ כינה אותו "הסכם גרוע" ופרש ממנו בבוז ב-2018, עסק רק בפרויקט הגרעין האיראני ובאופן מעשי רק הגביל בכמויות ובזמן את העשרת האורניום על ידי איראן. טראמפ רוצה הסכם שימנע בכלל העשרת אורניום על אדמת איראן; דורש את הוצאת כל האורניום המועשר שאיראן כבר ייצרה; הגבלות על פיתוח וייצור טילים בליסטיים; הפסקת התמיכה הכספית והסיוע הצבאי לשלוחים (בתימן, בלבנון ובעירק); והדרישה החמישית היא להפסיק את הדיכוי האלים והברוטלי של המחאות בתוך איראן.
7 צפייה בגלריה
על רוב הדרישות של ארה"ב הוא לא מוכן להתפשר. חמינאי
(צילום: Office of the Iranian Supreme Leader/Reuters)
האיראנים מצידם מוכנים לדון רק על הגבלת (לא איסור גורף) ההעשרה של אורניום בשטחם ועל פיקוח בינלאומי שימנע פיתוח נשק גרעיני. תוכנית הגרעין האיראנית ממילא הוקפאה אחרי הנזקים שספגה ב"מלחמת 12 הימים". על כל שאר הדרישות האמריקניות בטהרן אינם מוכנים בכלל לדבר. לעומת זאת, יש להם דרישות ברורות: ובראשן הסרת הסנקציות; ייצור וייצוא ללא הגבלה של נפט וגז; והפשרת הכספים האיראנים המוקפאים במערב. הם גם דורשים את הפסקת האמברגו המוטל על מכירות נשק לאיראן וממנה. כמו כן, חמנאי דורש ערבות שטראמפ יעמוד במילתו ולא יפרוש מההסכם ברגע שיתחשק לו.
טראמפ, כדרכו בניהול המו"מ, מפעיל כעת לחץ מקסימלי על האיראנים בכל הערוצים והאמצעים: הצבאי, הכלכלי והתודעתי. הוא מאיים ומציב אולטימטום שאת מועדו אינו מוכן לפרסם ברבים (כדי שלא ייאלץ להודות שחזר בו), אבל נראה שהוא מוכן להתפשר. את זה אפשר היה להבין מההצהרות שלו בימים האחרונים שבהן דיבר רק על פרויקט הגרעין ועל הפסקת הדיכוי של המחאות. הוא לא השמיע אף מילה על טילים ועל הפסקת סיוע לטרור השלוחים. שר החוץ הטורקי פידאן, שנראה כרגע כמתווך העיקרי בין וושינגטון לטהרן, מציע לאמריקנים אסטרטגיית מו"מ חדשה. בראיון ל"אל-ג'זירה" הקטארית (התחנה המועדפת על פידאן לאחרונה) הוא אומר דברים שמשמעותם: אתם האמריקנים, בואו תתיישבו לשולחן כדי לדון בנושא אחד שהאיראנים מוכנים לדון עליו (כלומר, תוכנית הגרעין) ואחר כך, כשכבר יהיה משא ומתן ומומנטום, אפשר יהיה להמשיך ולדון בנושאים אחרים שכרגע הם טאבו עבור האיראנים.
היערכות CENTCOM
פיקוד המרכז האמריקני מתכונן למערכה רחבה בעוד כמה שבועות. בישראל מתרשמים שגם בכירי CENTCOM אינם יודעים אם ומתי יקבלו פקודה. העדיפות הראשונה היא לאמצעים וכוחות שיספקו הגנה לאמריקנים ולבעלות הברית באזור, כולל ישראל. לכן, כוחות הים והאוויר שצבא ארה"ב מעביר לאזור הם בעיקר כאלה שיש להם גם יכולות הגנתיות וגם יכולות התקפיות. לכוח המשימה הימי שסביב נושאת המטוסים "אברהם לינקולן", יש יכולות התקפיות וגם יכולות הגנתיות. גם משחתת הטילים "דלברט בלאק", שנשלחה מאגן הים התיכון ומשייטת כעת במפרץ אילת, מצוידת בטילי תקיפה מסוג "טומהוק", וגם בטילי הגנה אווירית מסוג "אגיס" (Aegis). המשחתת הזו נועדה לתגבר את סוללות ה-THAAD האמריקניות ליירוט ארוך טווח של טילים שכבר מוצבות בשטח ישראל.
7 צפייה בגלריה
מצוידת בטילים הגנתיים והתקפיים. המשחתת Delbert Black
(צילום: Lance Davis/United States Navy/Huntington Ingalls Industries)
את המפציצים הכבדים (B-2,B-52), שמשימתם התקפית בעיקרה, הם מתכננים לשגר בטיסה ישירה מארה"ב למזרח התיכון. שני בסדר העדיפויות בהכנות האמריקניות, אחרי משאבים הגנתיים, נמצא איסוף המודיעין. שלישי בסדר העדיפויות הוא הלוגיסטיקה הרבה והסבוכה שנחוצה למערכה נרחבת שעלולה להימשך שבועות ואף להתרחב למערכה אזורית גם עם השלוחים של איראן בתימן, בעיראק ובלבנון. ספק אם הפנטגון ופיקוד המבצעים המיוחדים (SOCOM) מתכננים באמת פעולות קומנדו קרקעיות בשטחה איראן כפי שדווח אתמול. זאת מפני שבוושינגטון יש בוודאי עוד מי שזוכרים את הפיאסקו המדמם והמביש שנחלו האמריקנים בשנת 1981, כשממשלו של הנשיא דאז ג'ימי קרטר ניסה לשחרר במבצע אווירי-קרקעי משולב גדול את 52 בני הערובה שהיו שבויים באיראן של רוחאללה ח'ומייני. הייתי אז בוושינגטון וזכור לי היטב איזו השפלה חשו אז בבית הלבן ואת צהלת הניצחון של האייתוללות.
המטרות - והשיקול בעיתוי
מה שכנראה יקבע את עיתוי התקיפה האמריקנית, אם המשא ומתן הדיפלומטי ייקלע למבוי סתום, הוא המועד שבו CENTCOM יודיע לפנטגון שהוא מוכן מכל הבחינות. אז אפשר יהיה להתחיל בסדרת מהלומות אש אווירית וימית (טילי שיוט) מאוד אפקטיבית, ולהמשיך בה כמה ימים לפחות. המטרה תהיה להשמיד שיטתית, ואם יש צורך לחזור ולהתקיף, אתרי שיגור ומשגרי טילים בליסטיים, מה שנשאר מתוכנית הגרעין, מתקנים ואמצעי ייצור לכטב"מים וטילים בליסטיים, וכמובן טילי חוף-ים והיכולות של איראן למקש את מצרי הורמוז כדי לחסום אותם.
שיקול חשוב בקביעת העיתוי הוא מזג האוויר. כרגע שורר חורף באיראן, ובחורף קשה לאסוף מודיעין בגלל העננות, גם למי שיש יכולות לווייניות מצוינות כמו ארה"ב. בנוסף, במזג אוויר גרוע ישנם קשיים לטוס ולהטיס כטב"מים תוקפים ואוספי מודיעין ואמצעים אחרים מעל שטחה של איראן. לעומת זאת, בעוד כמה שבועות צפוי האביב להתחיל, ואז האוויר יהיה הרבה יותר נוח לתקיפה.
באשר לאיראנים, האייתולות יודעים כי כל עוד לא הוסרו מעליהם הסנקציות אין להם סיכוי להיחלץ מהמצוקות הכלכליות, ולכן זעם ההמונים יימשך ויגבר ועימו האיום על שרידות המשטר. לכן, המשטר מבצע מעצרים המוניים של מנהיגי מחאה; אנשי ביטחון במספרים גדולים מסיירים ברחובות ובצמתים כדי למנוע אפילו התחלה של מחאות; ובכירי השלטון ומשמרות המהפכה משמיעים הצהרות לומניות שצריך לקחת אותן ברצינות.
בסביבתו ובהשראתו של המנהיג העליון חמינאי, שוררת התפיסה שאומרת שעדיפה לחימה "לחיים ולמוות" על פני כניעה לדרישות טראמפ. לשיטת האייתולות הקיצוניים, כניעה לדרישות האמריקניות תיתפס על-ידי המוחים כחולשה שמזמינה הסתערות למיטוט המשטר.
בנוסף, האיראנים עורכים תמרונים צבאיים. התמרון הימי שעומד להתחיל בשבוע הבא יתנהל במצרי הורמוז ויהיה משותף לציים של אירן, סין ורוסיה. זה לא התמרון הראשון מסוג זה. כבר היו תמרונים כאלו בעבר, אבל הפעם הוא נועד לאותת ולאיים על ארה"ב ובעלות בריתה שאם איראן תותקף, זה עלול להצית מלחמה אזורית ואפילו אולי עימות גלובלי. אי-אפשר גם לפסול לחלוטין את האפשרות שהאיראנים יתקפו ויחסמו את מצרי הורמוז באמצעות מוקשים ימיים וטילי חוף-ים.
במצר הזה שבפתח המפרץ הפרסי עוברים בין 20 ל-25 אחוזים מצריכת הגז והנפט העולמית. אם האיראנים יחסמו אותם, גם הם לא יוכלו לייצא נפט וזה ינחית מכה אנושה נוספת על הכלכלה האיראנית למשך שנים. לכן, סביר מאוד להניח שהם ינקטו בצעד כזה רק אם המשטר יתחיל להתמוטט.
ומה בנוגע לישראל?
בשלב ההכנות האמריקניות לפעולה, כלומר בתקופה הקרובה, ישראל מסייעת לארה"ב, ל-CENTCOM וגם למקבלי ההחלטות האמריקנים בשני דברים: במודיעין איכותי ובשיתוף בלקחים המודיעיניים והמבצעיים שהפקנו מ"מלחמת 12 הימים". לשם כך נסע כבר לפני כשלושה שבועות ראש המוסד דדי ברנע לוושינגטון, ודיבר גם עם בכירי הממשל וגם עם אנשי ה-CIA, כדי לייעץ להם שלא לנקוט בפעולה צבאית רועשת ומהירה שלא תשיג את התוצאות הרצויות, וגם אולי לשכנע אותם שאפשר להשיג תוצאות לא רק באמצעות חימושים מתפוצצים - אלא גם בייעול והכוונת תנועות המחאה.
אחריו נסע לוושינגטון גם ראש אמ"ן האלוף שלומי בינדר, מצויד במידע מודיעיני עדכני רגיש ולקחים שצה"ל הפיק ממבצע "עם כלביא". די ברור שאם ארה"ב תתקוף באיראן, האיראנים יתאמצו לממש את האיומים שהם משמיעים כלפינו כעת. הם גם מאיימים בשינוי דפוס הפעולה שינקטו בו כלפינו, כדי להיות יותר קטלניים והרסניים. ב"מלחמת 12 הימים" הם כיוונו בהתחלה את טיליהם למטרות צבאיות בעיקר, ורק בהמשך, כשראו שזה לא אפקטיבי, הם שיגרו לעורף האזרחי בישראל.
כעת, הם אומרים במפורש שהם יתקפו מיד ו"בלב תל אביב". צפויים לנו ימים לא קלים. לכן יותר מסביר להניח שאם טראמפ יחליט לתקוף, ישראל תהיה חייבת להצטרף תוך זמן קצר מאוד למערכה האמריקנית, כדי לדכא שיגורי טילים בליסטיים וכטב"מים תוקפים לעברנו, באמצעות פגיעה באתרי שיגור, במשגרים ובטילים וכטב"מים מוכנים לשיגור בשטח איראן. מטרות נוספות יהיו לסיים את מה שלא השלמנו ב-"עם כלביא" ולפגוע במנגנוני הביטחון, בבסיסי הכוח של המשטר ובסמלי השלטון במטרה לעזור למחאות אם יפרצו.
אבל כאמור, טראמפ נותן עדיין חבל למשא ומתן דיפלומטי עם המשטר באיראן במטרה להשיג שינוי רדיקלי במדיניותו והתנהלותו כלפי פנים וחוץ. המשמעות היא שצפויה לנו תקופת המתנה שעשויה להימשך שבועות.
