ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות פרסמה מוקדם יותר היום (ראשון) את הדוח הסופי בנוגע למחדלים ולמסקנות המערכתיות הנוגעות להתנהלות הדרג המדיני וצה"ל. הוועדה פירטה את הגורמים למחדלים והמליצה כיצד לטפל בהם, אך טרם עסקה בסוגיית האחריות האישית: בין היתר, מי אחראי למחדלים המערכתיים ואם התרחשו מחדלים אישיים, בחלק של החקירה העתיד לעסוק באישים בכירים ומוכרים כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד לשעבר יוסי כהן. אלו מסקנות הוועדה, ההמלצות - והיכן עומד ההליך הפלילי.
מהי בעצם פרשת הצוללות?
פרשת הצוללות, שנחשפה בתוכנית "המקור", עוסקת ברכש צוללות וספינות מלחמה מגרמניה, ובהאשמות על הטיית מכרזים, ניגודי עניינים ותשלומי שוחד לגורמי מפתח במערכת הציבורית והצבאית כדי לקדם עסקאות במיליארדי שקלים. במרכזה עומדות הטענות כי שיקולים כלכליים של מתווכים ושל תאגיד הייצור טיסנקרופ חדרו לתוך לב ההחלטות הרגישות ביותר של ישראל, על חשבון שיקולים מקצועיים וביטחוניים.
ברקע הפרשה שתי עסקאות ענק בין ישראל לטיסנקרופ: רכישת שלוש צוללות חדשות בהיקף של כ-1.5 מיליארד יורו, ורכישת ספינות הטילים מדגם סער 6 בכ-430 מיליון אירו - לאחר ביטול מכרז בינלאומי ומעבר למשא ומתן ישיר עם המספנות הגרמניות.
סביב העסקאות נבדקו רכישת הצוללת אח"י דרקון, ההחלטה על הרחבת צי הצוללות בניגוד לעמדת גורמים ביטחוניים, התנפחות המפרטים של ספינות סער 6, וגם האישור השנוי במחלוקת שנתנה ישראל לגרמניה למכור למצרים צוללות דומות לאלו שבשירות חיל הים - מהלך שעורר חשש לפגיעה ביתרון הצבאי האיכותי של ישראל באזור.
מה קבעה היום הוועדה?
בדוח הוועדה נקבע כי הדרג המדיני וראש הממשלה התחמקו מקביעת מדיניות ברורה בנוגע לרכש ביטחוני, בדגש על כלי שיט וצוללות, והותירו את הדרג הביטחוני בעמימות. לפי הוועדה, החלטות של הדרג המדיני התקבלו מתוך תחושת בטן נקודתית ולא בראייה כוללת. בין היתר, שיחות ופגישות מדיניות עם גורמים זרים לא תועדו, ולא נמסר עדכון לשרים וראשי מערכת הביטחון.
לפי הדוח, הקבינט הפך ל"חותמת גומי", ולא היה שותף בעיצוב בניין הכוח של צה"ל. בנוסף, נקבע כי המל"ל כשל בתפקידו כגוף מטה שנועד לסייע לממשלה לקבל החלטות וחרג מסמכותו כשעסק בעניינים שאינם תחת אחריותו. גם חיל הים חרג מנורמות התנהלות מקובלות בנוגע לרכש ביטחוני, תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג לדרג המדיני נתונים מניפולטיביים, וניהל מגעים ישירים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות.
מה המליצה הוועדה לעשות בנידון?
הוועדה המליצה שהממשלה תקבע תוכנית ארוכת טווח בנוגע לרכש ביטחוני לאחר היוועצות עם גורמי המקצוע, וכי תוקם ועדה מקצועית חדשה שתייעץ לדרג המדיני בנוגע להצטיידות, רכש ביטחוני ובניין הכוח של צה"ל. בנוסף ייקבע מנגנון עבודה מול מדינות זרות בנוגע לרכש ביטחוני על מנת שישראל "תדבר בקול אחד", כדי להימנע ממצב שבו גופים שונים מביעים עמדות מנוגדות. עוד הומלץ כי כל המגעים עם גורמים זרים יתועדו.
האם הממשלה מחויבת לאמץ את מסקנות הוועדה והמלצותיה?
הממשלה אינה חייבת על פי חוק לאמץ באופן אוטומטי את מסקנותיה והמלצותיה של ועדת חקירה ממלכתית. בעתירות שהוגשו לבג"ץ בעבר בדרישה כי הממשלה תאמץ המלצות של ועדת חקירה נקבע בפסקי הדין של בג"ץ כי מוטלת על הממשלה החובה לדון בהמלצות ובמסקנות "בצורה מעמיקה וממצה", אולם אין חובה לאמצן.
מדוע הוועדה לא פרסמה את דוח המסקנות האישיות?
הוועדה הוקמה בינואר 2022, אולם עד היום, ינואר 2026, היא לא סיימה את עבודתה, בעיקר בנוגע לסוגיית האחריות האישית. בחודש יוני 2024 שלחה הוועדה מכתבי אזהרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולארבעה אישים נוספים שהיו מעורבים ברכש הצוללות וכלי השיט – הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, שכיהן כשר לנושאים אסטרטגיים וכשר הביטחון, ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג ועובד המל"ל לשעבר אבנר שמחוני.
למוזהרים הזכות להביא בפני הוועדה עדים מטעמם, לחקור נגדית עדים שהופיעו בפניה, ולהגיש מסמכים שונים - אולם עד היום הוועדה כאמור לא החלה לעסוק בסוגיית המסקנות האישיות. בנוסף, בשל עתירות לבג"ץ שהגישו חלק מהמוזהרים, שבהן נטען כי עבודת הוועדה פוגעת בהליך הפלילי המתנהל במקביל, נוצר עיכוב של חודשים רבים. כך, בשל התמשכות עבודת הוועדה החליטו חבריה לפרסם דוח מערכתי, על מנת שליקויים אלה יוכלו לבוא לידי יישום ותיקון עוד לפני הדוח הסופי.
היכן עומד ההליך הפלילי בפרשת הצוללות?
במאי 2021 הוגשו כתבי אישום בגין שוחד נגד מיקי גנור ונגד אבריאל בר יוסף. כמו כן, הוגשו כתבי אישום בפרשה נגד מ"מ מנכ"ל הליכוד כיום דוד שרן, אליעזר זנדברג, שי ברוש, רמי טייב ויצחק (צחי) ליבר בגין עבירות שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ואישומים נוספים.
דיוני ההוכחות בתיק החלו בשנת 2023, ועסקו תחילה ב"משפט זוטא" בדרישת הנאשם המרכזי גנור לפסול את עדותו במשטרה כעד מדינה, לאחר שחזר בו מהסכם עד המדינה שעליו חתם. בשנה שעברה נדחו טענותיו, ונקבע כי הודאותיו במשטרה קבילות כראיה. השופטת טלי חיימוביץ ממשיכה לשמוע את פרשת התביעה, וביום שלישי הקרוב יעיד בפניה ראש המוסד לשעבר יוסי כהן.
